פרשנות סטארלינק בישראל? לא בטוח שצריך את זה
פרשנות
סטארלינק בישראל? לא בטוח שצריך את זה
פרט למצב קיצון שבו, חלילה, כל תשתיות האינטרנט בארץ יושבתו, אין כאן ממש צורך באינטרנט הלוויני של אלון מאסק. מחירי המנוי לגלישה בסיב אופטי בארץ נמוכים בהרבה מאלה של סטארלינק ועל פי הערכות לצה"ל כבר יש מערכת מהסוג הזה
לאחרונה החליט שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי לעדכן את הציבור על "פעילות לתיאום חברת סטארלינק בישראל, כך שתתאפשר הפעלת טרמינלים בתקשורת לוויינית של חברת ספייס X, שיאפשרו חיבור לאינטרנט רחב פס בישראל", הוא כתב ב-X (לשעבר טוויטר).
סטארלינק היא מערכת האינטרנט הלווייני של אלון מאסק, שבעזרת צי של אלפי לוויינים קטנים שטסים במסלול נמוך והיקפי סביב כדור הארץ, מסוגלת לספק אינטרנט מהיר כמעט לכל מקום בעולם, ללא צורך בתשתית מקומית פרט לתחנת ממסר קטנה יחסית שמתקשרת עם מערך הלוויינים.
הלווינים הראשונים של החברה שוגרו לחלל ב־2019 ומאז הם משוגרים כמעט מדי שבוע. כיום יש למאסק יותר מ־4,500 לווייני אינטרנט פעילים סביב כדור הארץ - 50% מכלל הלוויינים - שמספקים חיבור לווייני לכ־60 מדינות. השאיפה היא להגיע ל־42 אלף לוויינים, שיספקו כיסוי כלל־עולמי.
המערכת זכתה לתשומת לב בינלאומית כשצבא אוקראינה החל להשתמש בה בעקבות הפלישה הרוסית בשנה שעברה, במסגרתה הרסו הכוחות הרוסיים את התשתית המקומית באזורים שאליהם נכנסו. אבל בניגוד לאוקראינה, הכניסה של סטארלינק לישראל לא קשורה למלחמה הנוכחית עם חמאס ובכל מקרה מיועדת לשימושים אזרחיים בעיקר. וגם שם, הצורך בה יהיה כנראה מוגבל ביותר.
לדברי גורמים שמכירים את פעילות משרד התקשורת, סטארלינק פנתה כבר לפני שנה בבקשה לקבל רישיון לייבוא ציוד הקרקע הדרוש והפעלת המערכת בישראל, אולם נכון להיום טרם ניתן אישור כזה לגורם כלשהו. הנושא עדיין נמצא בבחינה, אך זו הואצה על רקע האירועים האחרונים והאישור צפוי להתקבל בימים הקרובים. הגורמים ציינו שהכניסה של המערכת מיועדת "לתת מענה לצורך תקשורת אזרחי" וככל הנראה אין כרגע כוונה מצד מערכת הביטחון לעשות שימוש במערכת.
לא בטוח שיש צורך מהותי במערכת כזו. המצב הביטחוני כאן שונה לחלוטין מזה שחייב את אוקראינה להסתמך על סטארלינק. ראשית, שטח הפעילות קטן בהרבה: שטחה של מדינת ישראל הוא פחות מעשירית מזה של אוקראינה ושטח הלחימה הרלוונטי כיום קטן משמעותית משטח הלחימה באוקראינה. בנוסף, לאויב שמולו מתמודדת ישראל אין, בוודאות גבוהה, יכולת להוציא לפועל פגיעה משמעותית וארוכת טווח בתשתיות התקשורת שלה - בוודאי שלא כמו רוסיה שהצליחה להשמיד תשתיות תקשורת בכל שטח שאליו פלשה. בנוסף, לפי הערכות, יש לצה"ל יכולות תקשורת לוויינית, שגם אם אינן מקבילות בהיקפן, מהירותן ותכונותיהן לאלו של סטארלינק, הן מספקות מענה לצרכים המבצעיים החשובים ביותר.
ברמה העקרונית תהיה זו טעות מבחינת מערכת הביטחון להסתמך לצרכים מבצעיים על מערכת סטארלינק, שנמצאת תחת שליטתו המוחלטת של מאסק. אופיה של המערכת מספק למי שמפעיל אותה שליטה מוחלטת על היבטים כמו אזורי וזמני הפעילות שלה, ובאוקראינה מאסק כבר ניצל את שליטה זו על מנת לפגוע בפועל במהלכים מבצעיים של צבא אוקראינה.
לפי הביוגרפיה החדשה של מאסק, מאת הביוגרף המוערך וולטר אייזקסון, ב-2022 מאסק מנע מתקפה של אוקראינה על צי רוסיה מול חופי חצי האי קרים, כשחסם את סטארלינק באזור וכך מנע הפעלה של רחפנים צבאיים שהסתמכו על החיבור הלווייני לצורך פעילותם. מאסק אישר את הפרטים וכתב ב-X שאם היה מאפשר את החיבור המערכת "היתה מעורבת במהלך מלחמתי משמעותי". כל פעילות צה"ל ברצועת עזה ניתנת להגדרה כמהלך מלחמתי משמעותי והדבר האחרון שהצבא צריך זה מערכת תקשורת שמפסיקה לפעול כי ככה החליט מיליארדר בצד השני של העולם.
מה שמותיר את השימושים האזרחיים של המערכת, אבל גם שם הצורך בה מוגבל. זאת, על רקע הפריסה הרחבה של תשתיות סיב אופטי בישראל והעלות הגבוהה של השימוש בסטארלינק, שמתחילה ב-90 דולר לחודש (לא כולל עלות ציוד התקשורת שעומד על 599 דולר). כיום, ניתן להתחבר בישראל לסיב אופטי במחיר התחלתי של פחות מ-90 שקל לחודש.
"אין תוכלת לעניין הזה כי מבחינה כלכלית האינטרנט בארץ הרבה יוותר זול", אמר ל"כלכליסט" גורם בשוק התקשורת. "וגם השוק עבור סטארלינק לא כזה גדול. היתרון הוא אם חס וחלילה קורה משהו לתשתיות האינטרנט של מדינת ישראל, אם אין לך יציאה החוצה לעולם. אז הערך מגיע יותר לגופים שיש להם צורך להיות מחוברים לאינטנרט תמיד".
גופים אלה יכולים לכלול בנקים, חברות פיננסים, או סטארטאפים שעושים שימוש בשירותי ענן בחו"ל או שיש להם לקוחות בחו"ל, ושניתוק מהרשת, אפילו של כמה שעות או עשרות דקות, יכול להביא לפגיעה משמעותית בפעילותם. "זה לא לאזרחים", הוסיף המקור. "אני לא מאמין שאדם פרטי יצרוך את זה כשיש חלופה יותר טובה כמו סיב או תקשורת קווית. זה בעיקר מיועד לגופים שמוכנים להשקיע לטובת חירום והעלות היא עניין שולי עבורם. זה לא למגזר הפרטי, פרט לתרחישי קצה כמו מישהו שגר במקום מבודד ואין לו תשתיות אחרות, ומוכן לשלם את זה".
