ניתוח גדול, מבוזר ועדיין צומח: דו"חות פאלו אלטו חושפים את הקרביים של שוק הסייבר
ניתוח
גדול, מבוזר ועדיין צומח: דו"חות פאלו אלטו חושפים את הקרביים של שוק הסייבר
מצגת של 134 שקפים שחשפה ענקית הסייבר בסוף השבוע מסבירה את בהלת הרכישות בשוק הסייבר ואת עומק הפספוס של צ'ק פוינט בענן ולמה למרות ההאטה המורגשת בתחום יש עדיין פוטנציאל רב לצמיחה בסייבר
כיצד פאלו אלטו יכולה להכניס את וול סטריט למתח? בשבוע שעבר ניכרו סימני לחץ רציניים בקרב אנליסטים ומשקיעים לנוכח ההחלטה המפתיעה של ענקית הסייבר שהוקמה על ידי ניר צוק הישראלי, לפרסם את הדו"חות הכספיים דווקא בליל שישי באמצע אוגוסט. יש דברים שפשוט לא מקובלים בברנז'ה של שוק ההון הניו יורקית, אבל פאלו אלטו, כמו המייסד שלה, בנו את המוניטין דווקא מניסיון מתמיד לאתגר את כל מה שמקובל בתחום.
ההתרגשות היתה רבה, הפסימיים היו בטוחים שהחברה מנסה "להחביא" מספרים גרועים בתקווה שלאף אחד לא באמת יהיה כוח להתעמק בדו"חות המתפרסמים במועד משונה שכזה ולא באמצע השבוע כמקובל. אבל הדו"חות דווקא היו טובים. המניה של פאלו אלטו אפילו קפצה ב־11% במסחר המאוחר ביום שישי, אלא שזה לא באמת החלק המעניין באירוע. למספרים "המשעממים" התלוותה מצגת בת 134 שקפים וניתוחים של בכירי פאלו אלטו על שוק הסייבר העולמי. אפשר לכנות את אותה "נאום מצב הסייבר" והוא בעל חשיבות רבה עבור האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי שחמישית ממנו, יותר מכל מקום בעולם, נטועה עמוק בתוך שוק הסייבר.
1 צפייה בגלריה
מייסד פאלו אלטו ניר צוק (מימין) ומייסד צ'ק פוינט גיל שויד. קצב המכירות השנתי של פאלו אלטו הוא יותר מ־8 מיליארד דולר לעומת כ־2.5 מיליארד דולר בצ'ק פוינט
(צילום: יובל חן עמית שעל)
צ'ק פוינט היא אומנם אחת החברות שאפשר לומר כי המציאה את עולם הסייבר לפני שלושים שנה, אבל היום פאלו אלטו - שכבר מוכרת בקצב שנתי של יותר מ־8 מיליארד דולר לעומת כ־2.5 מיליארד דולר בצ'ק פוינט - היא זו שרואה ומכירה את כל תתי הקטגוריות בשוק, מה שמאפשר לה לספק תמונה מלאה למדי אודותיו.
ניתוח שוק הסייבר של פאלו אלטו, אף שמצביע על האטה קלה שעליה מדברות כל החברות בתחום, מדגיש במקביל את נקודות העוצמה הייחודיות לו. חרף כמה שנים של צמיחה מהירה, הוא לא מיצה את עצמו כפי שקרה לשווקים רבים שקיבלו בוסט קורונה ונוחתים עכשיו בחזרה. במקרה של סייבר, ההתקפות רק מתרבות, כאשר יכולות AI מקנות גם לתוקפים כלים חזקים יותר. המעבר לענן שעדיין נמצא בעיצומו והעבודה ההיברידית, הרחיבו ללא היכר את משטחי התקיפה והפכו את הקטגוריות שקשורות בו לצומחות ביותר, גם היום, אחרי הקורונה. מצד שני, שוק הסייבר הוא עדיין שוק מפוצל מאוד שמאפשר גם לשחקנים קטנים לצבור תאוצה, כאשר לאף שחקנית גדולה אין נתח של יותר מ־10%, מה שנחשב לחריג בשווקים אחרים של מחשוב ארגוני. סטארט־אפים ישראלים וכל מי שרק משתעשע ברעיון של הקמת סטארט־אפ סייבר, חייבים לעצמם לפחות דפדוף במצגת הארוכה של פאלו אלטו כדי להבין לאן לכוון וכיצד להצליח.
הנזקים השנתיים מפשעי סייבר ברחבי העולם צפויים לגדול ל־10.5 טריליון דולר ב־2025 לעומת 8 טריליון דולר ב־2022. ב־2021 נדרשו לארגונים 44 ימים בממוצע לטפל בפריצות סייבר מהרגע שהן זוהו (לא בהכרח התרחשו לראשונה) ועד הרגע שה"נגע" הודבר. בשנה שעברה המספר הזה כבר עמד על 30 ימים בלבד והשנה ירד לחמישה ימים. אלא שזה לא מספיק.
ברשימת הנחיות ארוכה שפירסמה באחרונה רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) היא דורשת מחברות ציבוריות שנסחרות בארה"ב לחשוף בתוך ארבעה ימים בלבד אירועי סייבר מהותיים. אפשר כמובן לנהל דיון ארוך על מהו אירוע סייבר מהותי ומה פחות, אבל ההנחיה הזו מלחיצה מאוד את החברות וגורמת להן לפעול ובמהירות.
זו הסיבה לכך שלמרות ההאטה בשוק הטכנולוגיה שחלה על כולם ללא יוצא מן הכלל, בסייבר מרגישים אותה פחות. אומנם גם בפאלו אלטו וגם בצ'ק פוינט כמו גם בפורטינט האמריקאית העידו על כך שסמנכ"לי כספים מעכבים את החלטות הרכישות, דוחים את הרכישות של מה שלא חייבים ואת מה שחייבים פורסים לתשלומים - אבל השוק עדיין עובד. בחמש השנים האחרונות שוק הסייבר צמח בקצב של כ־14% בשנה, קצב כפול מיתר הקטגוריות של תוכנה וחומרה לארגונים.
שוק הסייבר הארגוני שהיקפו 213 מיליארד דולר מתחלק לשוק גדול, אך רדום למדי של 80 מיליארד דולר בתחום שירותי הסייבר. שם אין דרמות וגם אין צמיחה מהירה במיוחד - כ־7% בשנים הקרובות. זהו לא השוק שעליו נלחמות החברות ביניהן והוא נותר די יציב בחלוקה בין השחקניות הגדולות בתחום. המצב דומה גם בעוד 30 מיליארד דולר שמגיעים מפתרונות האבטחה המסורתיים כגון אבטחת דואר אלקטרוני ודאטה. שם קצב הצמיחה הצפוי הוא כ־13% בשנה. הסיפור הגדול הוא ב־100 מיליארד דולר הנותרים שצומחים בקצב דו־ספרתי גבוה. 72 מיליארד דולר, שוק של אבטחת רשתות תקשורת ואבטחת נקודות קצה שצומח בכ־20%.
השוק האחרון והקטן ביותר היום - 29 מיליארד דולר - הוא גם הלוהט והצומח ביותר עם קצב שנתי של 35%. כאן נכללים פתרונות אבטחת הענן, חיבור מרחוק לענן ארגוני ואבטחת מוצרי צריכה שמחוברים לרשת (iot). ב־2018 למשל, שוק האבטחה בענן הוערך רק ב־2 מיליארד דולר, ואילו היום מדובר בשוק של פי חמישה יותר. עם כל בן אדם שעובר לעשות את הקניות שלו ברשת ולא הולך לסופר השכונתי, צרכי האבטחה רק עולים ומגדילים את העוגה.
הנתח הזעיר של פאלו אלטו - רק 7% - הוא בשוק פתרונות הסייבר לארגונים של 100 מיליארד דולר. למרות שהוא מתבגר ומתייצב שוק הסייבר עדיין מפוצל ומפולג, כך שפאלו אלטו שנחשבת לאחת השחקניות הגדולות בו במונחי מכירות והשחקנית הגדולה ביותר בשווי שוק - כ־70 מיליארד דולר לעומת 16 מיליארד דולר לצ'ק פוינט, ו־20 מיליארד דולר לזיסקיילר, אחת השחקניות החזקות ביותר בסייבר מהדור החדש שפונה לתחום הענן.
שוק הסייבר עדיין מפוצל ומאפשר גם לשחקנים קטנים לצבור תאוצה, כאשר לאף שחקנית גדולה אין נתח של יותר מ־10%, מה שנחשב לחריג בשווקים אחרים של מחשוב ארגוני
גם חברת סנטינל וואן הישראלית, שקטפה את התואר של הנפקת הסייבר הגדולה בהיסטוריה, איבדה גובה מאז 2021 ונסחרת היום בשווי של 4 מיליארד דולר בלבד. לשם השוואה, בשווקים אחרים של מערכות מחשוב ארגוניות, כמו למשל בסיסי נתונים או תוכנות תומכות מערכי מכירות כמו CRM, מובילי השוק מחזיקים בנתחים דו־ספרתיים שנעים בין 20% ל־30%.
נתחי השוק הקטנים הם גם מקור כאב הראש הגדול של מנהלי אבטחת הסייבר בארגונים - על פי הנתונים של פאלו אלטו בארגון גדול יש בממוצע 75 פתרונות הגנת סייבר שונים. אלה לא תמיד מסונכרנים אחד מול השני, לעתים אפילו מתנגשים ובאופן כללי מקשים על מלאכת ניהול המערך כמקשה אחת. בעיקר בתקופת ההאטה הנוכחית, המגמה היא להפחית את מספר הספקים וזה משחק לידיהן של החברות הגדולות. ברור כי מגמת הקונסולידציה בסייבר רק תתגבר, כאשר לא כל הסטארט־אפים יצליחו לגייס כסף. מצד שני לאור מחירי המציאה גם חברות שלא נוהגות להיבנות על ידי רכישות, בניגוד לפאלו אלטו שידועה כרוכשת סדרתית, יתפתו למיזוגים.
כשליש מ־3,000 הסטארט־אפים בשוק הסייבר הארגוני פועלים בישראל על פי נתוני פאלו אלטו. החברה טוענת כי היא בודקת לא פחות מ־250 סטארט־אפים מדי שנה כדי לא לפספס פיתוחים טכנולוגיים חשובים וחדשניים. אמנם שוק הסייבר מפוצל מאוד, מה שמאפשר לשחקנים קטנים להיכנס אליו בקלות יחסית, בסופו של דבר חלק לא קטן מסטארט־אפים רואים במכירה - לפאלו אלטו, צ'ק פוינט, סיסקו, פורטינט ובאחרונה גם למיקרוסופט שבנתה חטיבת סייבר גדולה - חלק בלתי נפרד מאסטרטגיית האקזיט שלהם.
גם אם היזמים לא יודו בכך, מבחינת המשקיעים זהו בהחלט תרחיש סביר שלא לומר מועדף, לרוב אפילו יותר מתרחיש של הנפקה, שוב בגלל המאפיינים היחודיים של שוק הסייבר. בפאלו אלטו אף מציינים זאת בבירור: "חברות הסייבר מקבלות מימון ללא הפסקה כי הן עובדות באופן מקצועי על פתרון בעיות שהן תופסות כקריטיות ללקוחות".
צ'ק פוינט, שלא נחשבה היסטורית לחובבת גדולה של רכישות, קנתה לא פחות משבעה סטארט־אפים בארבע השנים האחרונות, ואילו פאלו אלטו שהאסטרטגיה המוצהרת שלה היא לבנות פתרון מקיף לכל צרכי הארגון, קנתה 13 חברות מאז 2019, כאשר בשנתיים האחרונות היא האטה את הקצב, כדי "לעכל" את הרכישות הקודמות.
בשנים הקרובות מגמת ההתעצמות של תחום הסייבר לענן שכבר הגדילה ועוד תגדיל דרמטית את השוק כולו, תעצב אותו מחדש עם ענקיות שיצמחו מהדור החדש. זיסקיילר, חברת הסייבר הראשונה ש"נולדה" בענן והפכה לענקית בתחומה, היא רק הדוגמא הראשונה. עם פתיחה מחודשת של חלון ההנפקות בוול סטריט, גם WIZ הישראלית שפועלת בתחום אבטחת סייבר בענן, תגיע מוכנה להנפקת ענק משלה, לאחר שכבר הוערכה בגיוס האחרון ב־10 מיליארד דולר.
עוד מוקדם לדעת האם גם הקטגוריות "הענניות" יהיו מפוצלות כמו שוק הסייבר המסורתי יותר והגורילות המסתמנות שלו ינסו להתחזק אחת על חשבון השניה באמצעות רכישות סטארט אפים. כרגע מירוץ החימוש הענני נמצא בעיצומו ומתודלק על ידי השחקניות הוותיקות שמבינות כי מה שהיה מבחינתן בסימן שאלה בחמש השנים האחרונות, קרה ובעוצמה גדולה יותר מהצפוי - המידע והעבוה עוברים לענן ועימו ההתקפות.
מספר היישומים שנוצרו בענן ורצים היום בארגונים - 500 מיליון - הולך וגדל, זאת כאשר רוב האפליקציות הן עדיין מבוססות התשתית הפיזית הוותיקה. 33 מיליון מפתחים מוסיפים על בסיס קבוע יכולות חדשות ביישומים חדשים כאלה. לפי פאלו אלטו ארגון ממוצע משתמש היום ב־100 יישומים, חלקם לשימושים מסחריים וחלקם לצרכים פנימיים. בעתיד הקרוב, כאשר כלי בינה מלאכותית ייכנסו בעוצמות גבוהות יותר לתהליך פיתוח קוד, מספר היישומים יזנק עוד יותר.
סימני שאלה לגבי מהירות התפתחות הענן כבר נזרקו הצידה וההוכחה הטובה ביותר לכך הוא תחום ה־SASE - קצה שירות לגישה מאובטחת (Secure Access Service Edge), שעלה באחרונה לכותרות עם ההחלטה של צ'ק פוינט לצאת לרכישה השניה בגודלה בהיסטוריה שלה של חברת פרימטר 81 הישראלית תמורת 490 מיליון דולר.
אם רוצים להבין את ההחלטה של צ'ק פוינט צריך להעיף מבט בשקפים המתארים את התחום הזה, של חיבור מרחוק מאובטח של עובדים ליישומי ענן ארגוניים, בפאלו אלטו. קטגוריית ה־SASE שמשלבת פתרונות אבטחה הגיעה לקצב הזמנות של מיליארד דולר בפאלו אלטו ב־2023 וחשוב לציין כי פאלו אלטו היא לא השחקנית הגדולה ביותר בסגמנט הזה.
בדיוק בשבוע שעבר פאלו הוכתרה על ידי חברת המחקר גרטנר כפתרון הטוב ביותר בשוק בתת קטגוריה של ספק יחיד, כאשר בקטגוריה של מערכת משולבת שולטת זיסקיילר. קייטו הישראלית של שלמה קרמר, שהמציאה את הקטגוריה, מככבת כמאתגרת, כלומר חברה שצומחת מהר ומאיימת על השליטות. צ'ק פוינט אגב לא נכללה בדירוג כי אין מספיק ארגונים שרכשו ממנה פתרונות בתחום, שצומח ב־60%, מה שמסביר את נכונתה לפתוח את הארנק.
