הקברניטכנפיים עם שרירים: 12 דברים שלא ידעת שהרקולס יכול לעשות
הקברניט
כנפיים עם שרירים: 12 דברים שלא ידעת שהרקולס יכול לעשות
לתפוס באוויר דברים שנופלים מהחלל, לנחות בכל מקום - אפילו בלי אדמה, לטוס אל תוך הוריקנים ולהמטיר מהשמיים אש בעוצמה ובמגוון של אוניות; "הקברניט" מציג רק כמה מהיכולות של מטוס התובלה האגדי
שלום, כאן הקברניט; הסיפור של הרקולס הוא אולי הכי מפורסם במיתולוגיה היוונית - בן אנוש עם כוח בלתי נתפס, שנשלח לבצע 12 משימות בלתי אפשריות. במיתוס המקורי יש כמה רכיבים שפחות מובלטים בימינו, כמו העובדה שאת המשימות ביצע בתור כפרה על שרצח את המשפחה שלו. אבל בכל המשימות עמד - והביס בכוח ועורמה אנשים, מפלצות ואת האלים עצמם.
ולכן, לא פלא שעל שמו נקרא מטוס שמתמחה במשימות בלתי אפשריות. ישראלים מכירים אותו היטב: C130 הרקולס של חברת לוקהיד מרטין, שבארץ היה ידוע בשם "קרנף" וגרסתו החדשה סופר-הרקולס נקראת בצה"ל "שמשון".
20 צפייה בגלריה
הרקולס ישראלי מטיל מטען. חכו שתשמעו מה עוד הוא יודע לעשות
(צילום: Davidi Vardi / Shutterstock)
וזוכרים פה טוב מאוד איך טסו הרקולסים עד לאנטבה לחילוץ חטופים ב-1976, ואיך הגיעו בעזרתו טובי בנינו ובנותינו לשלל אזורי אסון בעולם והושיטו יד לנפגעים. יש הרבה מאוד לספר על המטוס הנפלא הזה, החיים שהציל והחיים שלקח. אך הפעם אסתפק בלהציג רק 12 מהדברים שהוא יודע לעשות ואולי לא הכרתם.
1. להמריא ולנחות מכל מקום בעולם
ההרקולס נולד כדי לקחת את הצבאות של ארה"ב ובנות בריתה לאן שרק ירצו להגיע: מהקוטב הצפוני לדרומי עם כל מה שבאמצע. ולכן, תוכנן המטוס להמריא ולנחות ממסלולים קצרצרים ביותר, לרבות כאלה שהם לא בדיוק מסלולים.
הרקולס יכול לנחות על דרכי עפר וכבישים משובשים, והוא מרגיש בבית כמו גמל גם במדבר טרשי, כמו גזלן על חופי ים חוליים, וכשמתקינים לו מגלשיים - גם על קרח.
וחכו, יש עוד: הוא יכול לנחות גם בלי אדמה. בניסוי שנערך ב-1964 נחת הרקולס אמריקאי על נושאת המטוסים פורסטל. ועשה זאת אפילו בלי להשתמש בוו הטיפוסי של מטוסים ימיים, שאמור להיתפס בכבלים המתוחים על הסיפון כדי לעצור.
הרקולס עם מטען מלא יכול לנחות על מסלול של פחות מק"מ, ובניסוי השתמשו בהרקולס ריק; הסיפון הארוך של האוניה היה די והותר עבור המטוס, שנעצר בערך באמצע שלה.
2. לופ
כן, לדגם J של המטוס יש מספיק כוח ומבנה מספיק חזק כדי לעמוד בעומסים מאוד חריגים - גם כאלה כשנוצרים בעת תמרונים שלא מאפיינים מטוסי מטען ששוקלים 70 טון. בסלון האווירי של פארנבורו 2018 המריא LM100J, גרסת מטען אזרחית של המטוס - וביצע לולאה אנכית קומפלט; לופ על מלא.
וויין רוברטס, טייס הניסוי הוותיק של לוקהיד מרטין, הוא שביצע את התמרון. בעבר השיג רוברטס היתרים לביצוע אווירובטיקה בהרקולסים, ולא פעם גנב כך את ההצגה במפגנים אוויריים. כנראה שטייסי הרקולס צבאי לא ינסו לעשות כזה מין דבר ודוגרי - אין גם שום סיבה, אבל זו בהחלט עדות לקשיחות של האווירון; מתי ראיתם משהו בגודל כזה עושה לופ כמו F16?
3. להדליק שריפות (וגם לכבות אותן)
בתקופת מלחמת וייטנאם גילו האמריקאים שלא קל להביא כוח אש נייד וזמין לכל פינה בג'ונגל, ולעזור לחיילים שנפלו למארב אויב. התשובה היתה גרסאות חמושות של מטוסי תובלה, שפשוט נשאו הרבה מאוד מקלעים ותחמושת ופיזרו אש. גם ההרקולס קיבל מהדורה קרבית - ה-AC130 ספקטר, ספינת תותחים מעופפת.
סיפרתי לכם עליו: זהו הרקולס עם שני תותחי וולקן, תותח נ"מ 40 מ"מ ותותח 105 מ"מ כמו של טנקים קטנים - כשכולם בצידו השמאלי. עם הגיעו לזירת הפעולה, מצלמות וחיישנים חכמים ימצאו את האויב ואת הכוח שזקוק לסיוע, והמטוס פשוט יתחיל להקיף את האזור בעודו ממטיר מוות בוער בכמויות מפחידות. הספקטר סייע לכוחות אמריקאיים ממש בכל מלחמה, והגרסאות המאוחרות שלו יצאו לפנסיה ב-2020.
אז האמריקאים פנו ללוקהיד ואמרו לה היי, למה שלא תיקחי את הסופר הרקולס הכי חזק, דגם J האחרון, ותהפכי אותו לכזה? וכך היה: הרקולס התקיפה העדכני קיבל גם את השם המגניב גוסט ריידר, וגם ארסנל שנראה כאילו חיל האוויר האמריקאי פשט על המחסן של וויילי קויוטי: התותח הגדול נשאר במקומו, אבל הוולקן הוחלף בתותח 30 מ"מ בושמאסטר 2 כמו של נגמ"שים וספינות, נשק שיורה לאט יותר אבל כל פגז גדול משמעותית.
באחורי הגוף הותקנה סוללת עם עשרה טילי גריפין קטנים, מתחת לכנף אחת - רביעיית טילי הלפייר שלועסים טנקים, ומתחת לשנייה - ארבע פצצות גלישה חכמות SDB. בנוסף ביכולתו לשאת פצצות זעירות ללוחמה בשטח בנוי, מערכות מיקוש ובעתיד יקבל נשק לייזר מוטס.
ומה עם כיבוי שריפות? כן, הרקולסים משמשים ככבאים מעופפים, עם משאבות מים וחומרים מעכבי בעירה. היכולת של הכלי להיות נוח לשליטה גם בגובה נמוך ומהירות איטית עוזרת בכיוון חומרי הכיבוי אל הנקודה המדויקת - עניין מאוד רגיש כשמכבים שריפות מן האוויר.
למשל, מטוסי כיבוי נועדו לפתוח צירי גישה עבור משאיות כיבוי, או חציצה בין הלהבות וכבישים - ומטוס שגם יכול לפגוע היכן שצריך וגם לשאת מטען גדול הוא מכפיל כוח במלחמה באש.
4. להטיל את הפצצה הכי גדולה
הכירו את GBU43B, הנשק הקונבנציונלי החזק ביותר בקטלוג של ארצות הברית. זאת פצצה תרמובארית ששוקלת 10 טונות ואורכה כשל משאית. מדובר בחימוש מפלצתי, שנועד להשמיד בבת אחת מטרות גדולות כמו בסיסים, מערכי ביצורים, ומנהרות.
בואו נגיד שאם לאמריקאים היה דבר כזה במלחמת העולם השנייה, הפתיחה של "להציל את טוראי ראיין" היתה הרבה פחות דרמטית. הפצצה נקראת גם MOAB, ראשי תיבות של "תחמושת מסיבית בפיצוץ אווירי". או אם תרצו, "אמא של כל הפצצות" (Mother of all Bombs).
למה "פיצוץ אווירי"? כי זו לא פצצה שנוגעת בקרקע. היא מופעלת באוויר ובנויה כך שתיצור גל ניפוץ מוגזם לגמרי, כזה שיכול להפיל מבנים גם ממרחק של יותר מקילומטר. איזה מפציץ מטיל את הפצצה הזאת? אף מפציץ; ל-B52 הוותיק אין תא גדול מספיק, וכך גם ל-B1 ול-B2 החמקן. לא, כדי להטיל את מאמא בומבה קוראים לפאפא הרקולס.
ההפצצה תוטל על פלטת מטען ואז תופרד ממה ותפרוש את הסנפירים שלה - ותתמרן אל המטרה בהנחיית GPS. זו לא הפצצה הגדולה הראשונה שהטילו הרקולסים: הם זרקו פצצות דלק אוויר BLU82 של 6.8 טונות גם על מטרות במלחמת וייטנאם, וגם כדי לפנות שדות מוקשים במלחמת המפרץ הראשונה.
5. לשגר מטוסים לא מאוישים
הכירו את DC130, הרקולס שהוא נושאת מטוסים מעופפת. מתחת לכל כנף הוא מארח שני מל"טים סילוניים מהירים מדגם ראיין פיירבי, ובבטן יש לו מערכות שליטה ובקרה לניהול המשימות שלהם. הדגם הזה פותח במהלך מלחמת וייטנאם, כדי לאפשר לאמריקאים להוציא מבצעי ריגול מסובכים בדרום מזרח אסיה.
הסובייטים התרגלו שהרקולסים טסים במשימות מטען, פטרולים וכולי. ומל"ט על קולי שהם משחררים ייראה כמו מטרה שהגיעה ממקום אחר ועברה קרוב. כל ראיין פיירבי כזה נשא מצלמות, ונשלח לאזורים מסוכנים במיוחד ועמוסי נ"מ בוייטנאם - וגם במדינות שכנות. ההרקולסים שיגרו אותם גם למבצעים חשאיים בסין, צפון קוריאה ועוד.
הרקולסים שיגרו מל"טים כאלה גם למשימות הטעיית מכ"מים וטילים נ"מ, למשל בפתיחת מלחמת המפרץ השנייה. ה-DC130 השתתף גם בניסויים רבים בתחום הרובוטים המעופפים. למשל, בפרויקט לפיתוח מל"ט שחמוש בטילים מונחים, ובניסויים הראשונים במל"טים חמקנים.
6. לחלץ אנשים גם בלי לנחות
שוד ושבר! נקלעתם לשטח אויב, והרעים מתקרבים עם רצח בעיניים? אם יש לכם מערכת מילוט בשם פלנרס סטארס, אין סיבה לדאגה. מדובר במנגנון שמנפח וממלא בלון בהליום, שעולה לאוויר ומושך איתו כבל. על הקרקע אתם בינתיים חוגרים רתמה מיוחדת ומחכים לטרמפ.
הרקולס ייעודי בעל זרועות נשלפות בחרטומו יבוא ויתפוס את הכבל של הבלון, ימשוך - ויעיף אתכם אל השמיים. בחרטום המטוס ישנה גלגלת שתמשוך אתכם, ומערכת שתנתב את הכבל אל דלת המטען האחורית.
מספרים שהחווייה מאוד דרמטית: רגע אחד עמדתם על הקרקע, ופתאום אתם עפים מעלה באוויר כמו סופרמן בעודכם נגררים בידי הרקולס שחותך את השמיים במאות קמ"ש. זה קצת כמו צניחה חופשית, אבל להיפך.
7. לתפוס מתנות מהחלל
לווייני הריגול הראשונים לא היו משדרים את התמונות שצילמו בחזרה לארץ, אלא שמרו אותן בתוך קפסולה מיוחדת, ואותה הטילו פיזית לאדמה. הקפסולה היתה בצורה של דלי עם תחתית מעוגלת, ולאחר שחדרה את האטמוספרה, פתחה מצנח - והרקולסים נשלחו לתפוס אותה באוויר.
כן, באוויר; חיתוך שידורי רדיו סיפק מיקום של הקפסולה הצונחת, והרקולס נשלח לעבור בצמוד למצנח שלה ולחטוף אותו עם זוג זרועות שהותקנו מתחת לדלת המטען.
זה לא המטוס הראשון שנשלח לעשות זאת; האמריקאים הפעילו כך גם את ה-C119, אך ההרקולס החזק הצליח לתפוס את המטען היקר בצורה טובה בהרבה - בהיותו גם חזק וגם זריז ביחס לגודלו.
השיטה היתה מאוד בעייתית, והצוותים שמחו מאוד כשהלוויינים החלו לשדר בצורה מסודרת את התצלומים. ועדיין, מדובר ביכולת לא שגרתית - עוד עדות לוורסטיליות של המטוס.
8. לעוור את האויב
להרקולס יש גרסה ייעודית ללוחמה אלקטרונית, שנקראת "קומפאס קול". המטוס נבדל מהרקולסים רגילים בשתי בועות "ירכיים" בחלקו האחורי שמכילות משדרים חזקים, אנטנות שנמתחות לאורך גופו ובעיקר סביב הזנב, ובלאגן שהוא מביא לכל גזרת אויב.
למה בלאגן? כי המטוס מסוגל ליצור רעש אלקטרוני שמטשטש מכ"מים, חוסם תשדורות קשר, מיירט שידורים ומצליב אותם עם מודיעין כדי להבין איזה מכ"מ של היריב התחיל לעבוד ומתי. כך אפשר גם להצר את צעדי הנ"מ של האויב, וגם ללמוד אותו למבצעי תקיפה.
9. לטרלל את האויב
גרסת "קומנדו סולו" של המטוס נושאת הרבה סוגים של אנטנות מיוחדות, ומערכות אוטומטיות ליירוט שידורי טלוויזיה, רדיו, קשר פתוח ועוד - ולשתילה של מסרים. כך אפשר לבלבל את האויב ולהציף אוכלוסיה אזרחית במסרים כוזבים, ולבצע הרבה מהלכים יצירתיים של לוחמה פסיכולוגית.
קומנדו סולו הולך עם ארה"ב לכל הזירות המורכבות שלה, כמו עיראק, יוגוסלביה, אפגניסטן ועוד. למשל, במלחמת המפרץ השנייה השתמשו במטוסים אלה בכל אזור בו הושגה שליטה באוויר; הם טסו ופיזרו עלונים בקרבת עמדות עיראקיות, ואז החלו לשדר בקשר "קריאות לעזרה" של לוחמים עיראקיים, ואחרים שאומרים להם שכולם מסביב כבר נסוגים, כדי ליצור מצג של כניעה. זה עבד לא רע, ועמדות רבות נמצאו נטושות כשהגיעו אליהן כוחות אמריקאיים.
10. לטוס אל תוך הוריקנים
סביב כדור הארץ חגים לווייני מזג אוויר, שמספקים לנו תמונות מהממות כמו זו שאתם רואים פה למטה: הוריקן עצום, סופה טרופית עם רוחות במהירות של יותר מ-250 קמ"ש. מדובר בעוצמה מספקת כדי להטביע עיר בגלי ענק, להעיף גגות מהבתים ולהרוג המוני אנשים אם הרשויות לא ייערכו כמו שצריך.
ולמרות כל הלוויינים, הטבע מצליח להפתיע: הסופה יכולה להתקדם לכיוונים לא צפויים, לעבוד בצורה רנדומלית ולסכן חיי אדם. איך יודעים לאן היא תלך? שולחים הרקולס לברר.
הרקולסים ייעודיים טסים אל תוך הסופות הכי אלימות שהטבע יודע לבשל, כשעליהם ציוד מיוחד: חיישנים ומכ"מים רגישים, שמזהים התנהגות סערה ועוזרים לחזות לאן היא תתקדם ובאיזו עוצמה.
הטיסה היא חתיכת סיוט כשחותכים את נתיב הסופה ונכנסים: דמיינו שילוב בין כיסי אוויר ובין מה שעובר על גרב במכונת כביסה. אך החוויה מתהפכת כשמגיעים אל עין ההוריקן - המרכז של הסערה בו מזג האוויר נוח יחסית, והופכת שלווה כמעט בבת אחת.
11. להביא איתו הרבה חברים
הרקולס יכול לשאת 97 לוחמים וציוד קרבי, 64 צנחנים, שלושה האמרים, משגר רקטות HIMARS ואפילו מסוק בל 212, אם מפרקים לו את הרוטור והמגלשיים. לא בו זמנית, כמובן; זה מטוס תובלה ולא אוניה. ובמקרה חירום, ביכולתו לשאת 72 פצועים באלונקות.
הרקולסים יכולים לשאת כ-20 טונות של מטען, במגוון גדול מאוד של קונפיגורציות: על משטחים, בתור מכולות, במארזים שנועדו להצנחה ועוד. כך השתתפו בשלל מבצעים הומניטריים, בין השאר בשירות חיל האוויר הישראלי. ישנה גם גרסת נוסעים למטוס, שיכולה לשאת 124 איש.
12. להישאר צעיר לנצח
ההרקולס המריא לראשונה ב-1954, ונכנס לשירות ב-1956 ועדיין לא נמצא מטוס שיכול להחליף אותו. המבנה החזק והעמיד, השדרוגים המתמשכים והתכנון המוצלח של חברת לוקהיד מרטין פשוט הניב להיט: כ-2,500 הרקולסים נבנו, ומופעלים בעשרות מדינות. זה נחשב מטוס התובלה הטקטי הכי טוב ואמין מאז הדקוטה, וזה חתיכת הישג.
20 צפייה בגלריה
הגרסה המקורית של המטוס, משנות החמישים; מי יכול למצוא את ההבדלים מהגרסה הנוכחית?
(צילום: USAF)
כל מה שהראיתי לכם פה הוא רק שבריר ממה שהרקולסים יכולים לעשות, וכל סעיף הוא טור בפני עצמו. בעתיד אספר לכם עוד הרבה מאוד על המטוס הנהדר הזה, ואסביר בדיוק איך הוא מצליח לעשות כל כך הרבה דברים, כל כך טוב, וכל כך הרבה זמן. טיסה נעימה!
