TechTalkבזכות ה-AI: אונקולוגים מדברים לראשונה במושגים של "ריפוי"
TechTalk
בזכות ה-AI: אונקולוגים מדברים לראשונה במושגים של "ריפוי"
תרופות לסרטן מאושרות לשימוש גם אם הן מאריכות חיים בשלושה חודשים בלבד. תרופות המבוססות על אימונותרפיה מסייעות להבריא לגמרי, אבל יעילות רק לחלק מהחולים. בינה מלאכותית, כפי שמסביר אורי זליכוב, חוקר סרטן וסמנכ"ל קליני בחברת Nucleai, יכולה לגלות מראש למי כן ולמי לא
את הקסם של האימונותרפיה ראיתי במו עיני בשנת 2017, כשעבדתי במרפאה של פרופ׳ ניר פלד בבית החולים בילינסון. רבים מהחולים שבהם טיפלנו הגיעו למרפאה על כיסא גלגלים, עם סרטן ריאה מפושט, עמיד לכל טיפול סטנדרטי. ״יש עוד משהו שאולי כדאי לנסות״, אמר פרופ׳ פלד יום אחד וסיפר על קיטרודה - תרופה שרק שנה לפני כן אושרה על ידי ה-FDA ונכנסה לסל הבריאות הישראלי.
המוצא האחרון של החולים הגוססים התגלה כלא פחות מקסם: שבועות ספורים אחרי תחילת הטיפול, רבים מהחולים פשוט הבריאו. במקום כיסא גלגלים, הם נכנסו למרפאה על רגליהם והדמיית ה-PET-CT, שבתחילת הטיפול הראתה מאות נגעים מפושטים, הייתה נקייה מכל סימן למחלה. חשוב מכך: היום, חמש שנים מאז שקיבלו את התרופה, אותם חולים עודם בחיים, ללא סימן של סרטן בגופם. תרופות אונקולוגיות מאושרות לשיווק אפילו אם הן מאריכות חיים בשלושה חודשים בלבד. כשמדובר בחמש שנים, אפילו האונקולוגים המנוסים ביותר (למודי מאה שנים של פסימיות), מעזים להשתמש לראשונה בהיסטוריה של הסרטן במילה "ריפוי".
לא עברה שנה והתגלית של ג'ים אליסון וטסוקו הונג'ו על מנגנון ההתחמקות של הסרטן ממערכת החיסון זיכתה אותם בפרס נובל לרפואה לשנת 2018. הרעיון שהם הביאו לעולם הרפואה היה מהפכני: במקום תרופה שתפעל על הגידול עצמו, האימונותרפיה פועלת על מערכת החיסון של החולה ומשחררת את הרסן של אותה מערכת מתוחכמת, שלמדה דרך אבולוציה של מיליוני שנים לזהות ולהשמיד תאים זרים בגופנו, בין אם כאלה שנדבקו בווירוס ובין אם כאלה הנושאים מוטציה סרטנית.
הבעיה עם תרופת הקסם הזאת היא שרק מיעוט של כ-20% מהחולים מגיבים לה, כשהשאלה מי יגיב לה ומי לא הפכה לגביע הקדוש של האונקולוגיה. כלי חיזוי של תגובה לאימונותרפיה יאפשר לחולי סרטן לקבל את הטיפול היעיל והבטוח ביותר עבורם, יחסוך מיליארדי דולרים למערכות הבריאות בעולם ויאפשר לחברות התרופות להאיץ את פיתוח הדור הבא של התרופות החדשניות הללו. בעיה זו מעסיקה בעשור האחרון אלפי חוקרים וטרם נמצא לה פתרון מוצלח. מי שאולי עשויה להביא לפריצת הדרך המיוחלת בתחום, היא דווקא טכנולוגיה שאינה ביולגיות כלל: הבינה המלאכותית.
היא עוזרת לנו לנווט את הרכב, בוחרת לנו שירים בספוטיפיי ומלטשת את התמונות המשפחתיות שלנו, אבל כל אלה מתגמדים לעומת המהפכה האדירה שמביאה הבינה המלאכותית לעולם הרפואה. מתחת לפני השטח, מחשבים מצליחים לפתור בעיות יסודיות בתחום הרפואה בקצב מסחרר, כשההשפעה ניכרת כמעט בכל תחומי המחקר הרפואי. תוכנות של בינה מלאכותית אחראיות כיום לפענוח אוטומטי של תצלומי CT ודגימות פתולוגיות, פיתוח תרופות חדשניות, חיזוי מבני חלבונים וריצוף מתקדם של מידע גנטי. ככל שיותר מידע רפואי יעבור דיגיטליזציה, כך יכולתן של מערכות אלה תגבר ותפקידם של מחשבים במערכת הבריאות יגדל.
הכוח הגדול של הבינה המלאכותית טמון בכך שהיא לא נתונה לכללים או למגבלות של המתכנתים שעומדים מאחוריה אלא מסוגלת לחקות במידה רבה את תהליך החשיבה האנושית. ממש כמו רופאים, גם תוכנות הבינה המלאכותית עוסקות בזיהוי דפוסים ובנויות כך שהן משתפרות ככל שניסיונן עולה. אלא שבניגוד לרופא האנושי הן לא זקוקות לעשרות שנות עבודה בבית החולים כדי להיתקל ולנתח מספיק מקרים והן מסוגלות לגשת לכמויות מידע עצומות בזמן קצר ומבלי להזדקק לשינה או הפסקת קפה.
היכולות הללו הופכות את הבינה המלאכותית לכלי האבחון הרפואי האידיאלי. אם נזין את המחשבים במידע על מיליוני המקרים הרפואיים המתועדים היום בצורה דיגיטלית, הם יוכלו ללמוד כיצד הרופאים האנושיים פיענחו את המקרים הללו ובכך נוכל "לאמן" אותם לזהות את הדפוסים המאפיינים מצבים רפואיים שונים. ברגע שיגיע מקרה רפואי חדש, התוכנות כבר יידעו לבדן כיצד לפענח את המקרה בדיוק גבוה המבוסס על חוכמתם וניסיונם של אלפי רופאים על פני שנים ארוכות. חשוב מכך: הן אף יוכלו לייצר תובנות קריטיות חדשות שנמצאות מעבר להשגתם של בני האדם.
בחזרה לחיזוי התגובה של חולי סרטן לטיפול באימונותרפיה. עדויות מדעיות שהצטברו בשנים האחרונות מראות כי את ההבדלים בין חולים המגיבים לאימונותרפיה לאלו שעמידים לה ניתן לאתר בביופסיה של החולים עוד בשעת האבחון. ביופסיה היא פיסת רקמה הנלקחת מנגע חשוד בגופו של החולה ותחת המיקרוסקופ מאפשרת לפתולוג לבצע אבחון של הנגע כשפיר או כסרטני. באותה הביופסיה מצוי מידע רב גם בנוגע למצבה של מערכת החיסון של החולה וליכולת של הגוף לתקוף את הסרטן. התמונה הפתולוגית מכילה אינספור פריטים, כגון מספרם של תאי מערכת החיסון בגידול והאינטרקציה שלהם עם תאי הסרטן, והיא עשויה להיות המפתח להבנת אופן פעולתה של האימונותרפיה.
ואולם, את כל המידע הוויזואלי העשיר הזה העין האנושית אינה מסוגלת לכמת ולנתח. לעומת זאת, באמצעות שימוש במערכות בינה מלאכותית ניתן לנתח ביופסיות של אלפי חולים שהגיבו או שלא הגיבו לטיפול ולזהות את אותן "חתימות" ביולוגיות המבדילות בין שתי קבוצות החולים. מחקרים שפורסמו בשנה האחרונה הראו כי מערכות בינה מלאכותית יודעות לחשב מיליוני פרמטרים המופיעים בביופסיה ולייצר מודלי חיזוי מדויקים בנוגע לסיכויי התגובה של חולה לאימונותרפיה. אותן מערכות עוזרות היום לחברות התרופות לתכנן ניסויים חכמים יותר ולפתח תרופות עם סיכויי הצלחה גבוהים יותר.
האימונותרפיה שינתה את פני הרפואה ללא היכר. בשנים הקרובות, בעזרתה של הבינה המלאכותית, היא אף תהפוך למדויקת יותר ויעילה יותר, ובכך תוכל להביא מזור לעוד מיליונים רבים ברחבי העולם.
אורי זליכוב הוא רופא, חוקר סרטן וסמנכ"ל קליני בחברת Nucleai
