"מעולם לא היה כל כך הרבה כסף בשוק שמחפש השקעה"
"מעולם לא היה כל כך הרבה כסף בשוק שמחפש השקעה"
בתוך ארבע שנים גייסו קרנות ההון סיכון הישראליות 12.7 מיליארד דולר, כך עולה מדו"ח חדש של חברת IVC וקרן Sweetwood Ventures. הסיבה לשגשוג: "ריבית נמוכה שדוחפת הרבה משקיעים להשקעות מסוכנות וההכרה העולמית בישראל כטק־האב"
תוך ארבע שנים שבין 2017 לרבעון הראשון של 2021, קרנות הון הסיכון הישראליות גייסו 12.7 מיליארד דולר, ב־124 סבבי גיוס, כך עולה מדו״ח חדש של חברת IVC וקרן Sweetwood Ventures שהגיע לידי "כלכליסט".
הדו״ח מגדיר קרן ישראלית ככזו שיש לה הנהלה ישראלית, מטה מקומי והיא משקיעה בחברות ישראליות. קרנות ישראליות נותרו מקור המימון העיקרי עבור חברות ישראליות בתחילת דרכן. יחד עם תוכנית המענקים של רשות החדשנות — שפועלת במודל של מאטצ׳ינג ודורשת מהחברות לגייס בעצמן דולר על כל דולר שהיא משקיעה בהן. כך, קרנות ישראליות הן הכוח העיקרי המניע התחדשות בתעשייה. אמנם בשנים האחרונות נרשמה עלייה בהיקף סבבי הסיד וכניסה של קרנות זרות גם לתחום זה, אבל יותר ויותר חברות מגייסות גם סבבי טרום סיד קטנים, ואלה עדיין נחלתם של אנג׳לים ומשקיעים ישראלים.
קרן חדשה כל שלוש שנים
קרנות הון סיכון (VC) מגייסות קרן חדשה כל כשלוש שנים, כאשר לרוב לוקח פרק זמן של כחמש שנים להשקיע את כל כספי הקרן. בשנת 2020 נרשם זינוק במספר הקרנות שגייסו הון, עם 35 קרנות (עלייה של 35% משנה קודמת). לעלייה הזו, מסביר עמית קורץ, שותף בקרן סוויטווד ונצ׳רס שחתומה על הדו״ח, יש מספר סיבות: ״קודם כל זו תוצאה של סביבת ריבית נמוכה שדוחפת הרבה משקיעים להשקעות מסוכנות יותר. סיבה שנייה היא ההכרה הגלובלית בישראל כטק־האב, מה שמזרים לכאן עוד כספי משקיעים. הסיבה השלישית היא הביצועים המוצלחים של קרנות ישראליות: חברות הצמיחה שאנו רואים היום מהוות בציר מוצלח עבור קרנות שגוייסו בשנים 2006 עד 2012״.
הגידול בהיקף הגיוסים הכולל, כמו גם בהיקפו של סבב גיוס ממוצע, הביא גם לעלייה בהיקף הקרנות שמגויסות כאן. ב־2020 נרשמו שיאי גיוסי בהייטק הישראלי, עם 578 עסקאות בסכום השקעה כולל של כ־9.9 מיליארד דולר, צמיחה של 14% במספר העסקאות ביחס לשנה שעברה, שעמד על 7.8 מיליארד דולר, וצמיחה של 27% בהון המושקע.
הצמיחה הזאת התבטאה גם בעלייה בגודלן ההמוצע של קרנות מקומיות: מ־72.6 מיליון דולר בממוצע ב־2015 ל־100 מיליון דולר לקרן ב־2020. התחום שרשם את הצמיחה הגדולה ביותר הוא קרנות בינוניות (שמנהלות בין 100 ל־200 מיליון דולר) אליהן זרם חלק הארי של גיוסי ההון בשנים האלה — כ־4.9 מיליארד דולר בסך הכל. ״מה שמעניין לראות בדו״ח הזה הוא את העלייה המשמעותית במספר קרנות הצמיחה שקמו כאן״, אומר קורץ. ״אם לפני חמש שנים היו שתי קרנות כאלה — ויולה וקומרה — היום מספר רב של קרנות מגייס גם קרן צמיחה״.
מה המשמעות של הנתון הזה?
״קודם כל זו הוכחה לאמון של משקיעים זרים באקו־סיסטם הישראלי, שהרי מרבית ההון שמגייסות VC מגיע ממשקיעים זרים. העובדה שהם מזרימים לכאן כל כך הרבה כסף מצביעה על ראייה אופטימית שלהם של מצב השוק לעשר השנים הבאות — שזו התקופה שבה יבוצעו ההשקעות האלה. עבור יזמים ישראלים זה מצב מדהים כי מעולם לא היה כל כך הרבה כסף בשוק שמחפש השקעה״.
זה נכון לחברות צמיחה אבל אנחנו כן רואים קיפאון שנמשך כמה שנים במספר השקעות הסיד שנעשות כאן.
״כן אבל היקף הסבבים גדל ולכן גם קרנות גדולות יותר מתחרות עליהם. אנחנו רואים יותר קרנות של 200 מיליון דולר שמבצעות סבבי סיד, לא רק קרנות קטנות. מה גם שהיקף הסבבים גדול מאי פעם, אז יותר קרנות חושבות שהן צריכות יותר כסף כדי להתחרות, גם בשלבים מוקדמים. מה שנראה בשנים הבאות זה קרנות שבעבר גייסו 80 מיליון דולר שהופכות לקרנות של 120 מיליון כדי להתחרות״.
מספרן של קרנות הצמיחה וגם הסכום שגייסו זינק בשנים האחרונות: ב־2017 גייסו קרנות צמיחה 640 מיליון דולר וב־2020 הן גייסו 1.67 מיליארד דולר; ומספרן עלה משלוש קרנות שגייסו ב־2017 לשמונה קרנות שגייסו ב־2020.
על אף הצמיחה הזאת, גודלן של הקרנות הישראליות עדיין אינו משתווה לאלה הזרות, מה גם שבמקביל נרשמת צמיחה גלובלית בתחום ההון סיכון מזה מספר שנים, בעיקר עם עלייתן של מגה־קרנות שמנהלות מיליארדי דולרים. לפיכך, ברוב המקרים ככל שהיקף סבב ההשקעה גדול יותר, כך חלקן של הקרנות הישראליות בו קטן יותר.
בכמה מהסבבים הגדולים של השנה האחרונה, כמו גיוס ה־640 מיליון דולר של טראקס למשל, לא השתתפו קרנות ישראליות. במקרים שהן כן לוקחות חלק בסבבי ענק כאלה מדובר כמובן בהשקעות המשך לרוב.
2 צפייה בגלריה
שותף בסוויטווד ונצ’רס עמית קורץ. "המשקיעים מביעים אמון באקו־סיסטם הישראלי"
(צילום: יונתן בלום)
עם זאת, העובדה שיותר ויותר סבבי ענק כוללים בתוכם גם רכיב משמעותי של סקנדרי (מכירת אחזקות של משקיעים קיימים או עובדים), מה שמאפשר למשקיעים מוקדמים לרשום רווחים יפים גם בטרם האקזיט.
חשוב לזכור גם שמשקיעים מוקדמים עושים מכפילים יפים יותר על ההשקעה מאלה שנכנסים בשלב מאוחר.
לקראת שבירת שיאים
לבסוף, הדו״ח יכול לספק אופטימיות להייטק הישראלי. יש בו גם הבטחה להון זמין להשקעה בשלוש השנים הקרובות וגם רמז לכך ש־2021 עשויה לשבור שיא גיוסים עבור ה־VC המקומיות. מלבד 13 הקרנות שכבר סגרו השקעות של כמעט 1.3 מיליארד דולר ברבעון הראשון, הדו״ח מציין שעוד 1.1 מיליארד נמצאים בתהליכי סגירה.
אם הרבעונים הבאים ימשיכו את המגמה הזאת הרי שהשנה יגייסו קרנות ישראליות קרוב ל־5 מיליארד דולר, מחצית מסך גיוסי ההון של חברות ישראליות בשנה שעברה.
