תחרות +StartUpחברת Blings.io היא הזוכה בתחרות סטארט-אפ פלוס
תחרות +StartUp
חברת Blings.io היא הזוכה בתחרות סטארט-אפ פלוס
הזוכה במקום הראשון בתחרות של כלכליסט ובנק הפועלים, מפתחת פורמט וידאו אינטראקטיבי ומבוסס דאטה בזמן אמת, שנוצר בזמן הצפייה; למקום השני הגיעה חברת Luminescent, שמפתחת מנוע קטן מבוסס חום המסוגל לייצר אנרגיה סולארית במשך 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה. יונתן שרייבר, מנכ"ל Blings.io: "הכלי שלנו יאפשר לכל עורך וידאו לדבר בשפה חדשה"
הזוכה בתחרות סטארט-אפ פלוס של כלכליסט בשיתוף פועלים הייטק היא חברת Blings.io, שמפתחת פורמט וידאו אינטראקטיבי ומבוסס דאטה בזמן אמת, שנוצר בזמן הצפייה. למקום השני הגיעה חברת Luminescent, שמפתחת מנוע קטן מבוסס חום המסוגל לייצר אנרגיה סולארית במשך 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה. הזוכים בתחרות ייהנו מפרס כספי, שעות ייעוץ מקצועי של מומחי פועלים הייטק, חבילת פרסום בכלכליסט ושירותי משרד למשך שלושה חודשים במשרדי מיינדספייס החדשים בתל אביב.
וידאו מהווה כ-80% מתעבורת האינטרנט בעולם, אבל מדובר בטכנולוגיה מאוד מיושנת - כך אמר יונתן שרייבר, מנכ"ל Blings.io, בפאנל שנערך בהנחיית כתב כלכליסט אליחי וידל, ובו לקחה חלק גם בת שבע משה, ראש תחום פועלים הייטק בבנק הפועלים. "עד היום, ברגע שיצרנו את הווידאו הקובץ הוא קובץ שאי אפשר לגעת בו יותר. אבל זה כבר לא עובד ככה. אנחנו יודעים היום לפתח וידאו שנוצר בזמן שצופים בו, והווידאו עכשיו 'ייתפר' עבור הצופה, מבוסס על קוד והיגיון וקטורי ומאפשר לעורך הווידאו לחשוב על וידאו כמו על אבני לגו, שמאפשרות להציג לכל אחד וידאו כחוויה מותאמת אישית", אמר.
שרייבר אמר כי החברה עובדת עם תאגידי ענק כמו סינגפור איירליינס, מקדונלד'ס ואחרים. "אנחנו בונים כלי שיאפשר לכל עורך וידאו יוכל לדבר בשפה חדשה שלא ידע עד היום, לייצר וידאו ולחשוב איך זה ייראה לאנשים שונים".
החברה גייסה 4 מיליון דולר בסבב סיד, ועל תוכניותיה לעתיד אמר שרייבר כי "קודם כל נגדיל את הצוות שלנו ונבנה חברה שכיף ונעים בה. נבנה את הכלי כך שיהיה תוסף, כלי ניהול ויצירת וידאו כך שהטכנולוגיה שלנו תוכל להגיע לכל חברה בעולם. אנחנו רוצים לשנות את האינטרנט. הוא נולד לטקסט, ל-HTML, למה שלא יהיה יותר חווייתי באמצעות וידאו?"
"יודעים לייצר חשמל בצורה אחרת ויציבה לחלוטין"
דורון תמיר, שותף מייסד ומנכ"ל Luminescent, שהגיעה כאמור למקום השני בתחרות, אמר כי הבטחתו של ראש הממשלה נפתלי בנט לפיה ישראל תוכל להשתמש ב-100% אנרגיה מתחדשת עד 2050 היא פשוט לא נכונה. "חשמל פוטו-ווטלטרי יכול לייצר במדינה כמו ישראל 5 שעות ביום של חשמל, ואפשר להוסיף סוללות לעוד 4 שעות, אבל אנחנו רוצים חשמל 24 שעות ביממה. כולנו רואים את בעיית הגז הגדולה שיש באירופה, כשהרוח לא נושבת והשמש לא זורחת צריך דרך לאגור חשמל. בנוסף, אנחנו רוצים שאספקת החשמל תהיה יציבה. לכן כולם רצים למימן ירוק, כי זה הפתרון היחיד שיכול לעבוד, אבל זה יקר, לא יעיל וזו בעיה להוביל אותו. אנחנו מייצרים מנוע קטן שעובד על נוזל, הוא מאפשר לייצר אנרגיה סולארית גם במקרים שבהם יש שבועיים של סערת חול או שלג. אנחנו נמצאים בשלבים מאוד מתקדמים של הוכחת היתכנות ויודעים לייצר חשמל בצורה אחרת ויציבה לחלוטין, כך שהמתח הוא כל הזמן קבוע", אמר.
לדבריו החברה התחילה באקדמיה, גייסה כסף פרטי וכעת עובדת על גיוס נוסף כאשר המנוע יהיה מוכן, מה שאמור להתרחש בחודש מרץ השנה.
אפליקציות יותר מהירות
הבעיה שגורמת להכי הרבה נטישות של משתמשים היא איטיות של אפליקציות - ואת הבעיה הזו נועדה חברת EverSQL, אחת מחמש החברות שהגיעו לגמר, לפתור. "דמיינו את הקניות באמזון, לפני כמה שנים היא בדקה וגילתה שכל עיכוב של עשירית שנייה בטעינה יכול להתבטא באובדן של אחוז אחד מההכנסות של החברה. תחשבו מה קורה כשרופא יושב מולכם ובמקום לדבר איתכם מחכה שמסכים ייטענו. אנחנו נותנים פתרון SaaS מכוון AI שבו החברות יכולות להשתמש כדי לשפר את חוויית השימוש עבור המשתמשים שלהן".
כשנשאל על ייחודיות הפתרון אמר כי הם ממוקדים במסדי נתונים. "אנחנו לא אומרים למפתחי התוכנה לשנות את הטכנולוגיה, אנחנו מתלבשים על הטכנולוגיה הקיימת ו'מקציפים' אותה. אנחנו מראים את הבעיה ונותנים את הפתרון. אפשר להגיע תוך שלושים שניות להאצה משמעותית של המוצר", אמר.
לחברה יש היום עשרות אלפי לקוחות, מתוכם מאות לקוחות משלמים ורק שלושה עובדים. "נבינו פלטפורמה שמאפשרת לכל לקוח לנסות את המוצר ואז להירשם כמנוי, וזה יעזור לנו להישאר Lean".
לדאוג להיגיינה הדנטלית
אביטל בק, מנכ"לית DiagnoseStick שמפתחת מוצר שנועד לאבחן את מצב ההיגיינה הדנטאלית של ילדים, סיפרה כי ל-50% מהילדים בגיל חמש כבר יש חורים בשיניים אבל רוב ההורים לא לוקחים אותם לרופא. "פיתחנו מערכת של בדיקה מאוד מהירה של רוק וסריקה עם אפליקציה של מקלון, באמצעותה ניתן לקבל את דירוג ההיגיינה הדנטאלית של הילדים", אמרה.
לדבריה, המודל העסקי של החברה הוא ללכת עם חברות הפארמה הגדולות שמחפשות פתרונות לתחום הדנטאלי. "אנחנו בקשרים עם כולן כדי לייצר שותפויות על מנת לשווק את המוצר כמערכת כיפית וידידותית, שלאורך זמן תמנע הידרדרות של המצב הדנטאלי". החברה נמצאת בתהליך של הסכמים מול חברות פארמה וניסוי קליני עם מכבי-דנט. בק הסבירה כי מכיוון שהמוצר לא ייגע ברוק שנבלע על ידי הילדים אין צורך באישור FDA עבורו, והוסיפה כי השוק הבא אליו הם מכוונים הוא שוק ההשמנה והפיטנס ואיבחון אם פירוק השומנים הוא יעיל או לא.
לנווט בנבכי הבירוקטיה
בכל יום נוצרים 2.5 מיליארד גיגה בייט של מידע ומופצות 217 הנחיות רגולטוריות, מה שמוביל לכך שארגונים לא מוצאים את הידיים והרגליים בין המידע לבין הרגולציה. זו הבעיה שאותה מנסה Velotix לפתור. "פיתחנו סוג של 'משקפיים' מטאפוריות, שמאפשרות לכל עובד בארגון לקבל גישה לדאטה ובעזרת פטנט לאפשר לו לראות רק את הדאטה שמותר לו לראות. הפטנט מאפשר למדל בצורה קיברנטית את מדיניות הארגון שחלקו משוייך לעולם הרגולציה. אנחנו יודעים לקחת אותו בחשבון ולהשפיע על מה מותר ומה אסור לאנשים לראות בדאטה", אמר עדי הוד, שותף מייסד ומנכ"ל Velotix.
החברה קיימת כבר 12 חודשים וגייסה מעל ל-3 מיליון דולר. "הייחודיות שלנו היא ביכולת האוטומטית והקיברנטית לבנות ולשמר את החיבור לדאטה. היה לנו מזל לחתום על הסכם דיזיין פרטנרשיפ עם דויטשה בנק ולצאת תוך 12 חודשים עם מוצר לשוק", אמר הוד.
השופטים בתחרות היו: יודפת בוכריס, הראל וליאור כרמל מקרן בלומברג, מיכל דריימן מקרן JVP, אסף ורהפט מקרן UPWEST, דב מורן מקרן גרוב, יעל אלעד מ קרן אלף, רועי בר-קט מאינטל קפיטל, יונתן סאקס מ־F2, גיא יאמן מ־TPY, תמי ברונר מקרן ורטקס, ועדי גוזס מקרן אנטריי.
