סגור
גג עמוד techtalk דסק

נגישות דיגיטלית בעידן ה-AI

האם בינה מלאכותית עשויה לפגוע בהנגשה דיגיטלית לאנשים עם מוגבלויות, ואיך ניתן לשפר את המצב?

בעקבות המשחקים הפראלימפיים המתקיימים כעת, ומציינים את ההישגים המרשימים של ספורטאים עם מוגבלויות מכל רחבי העולם, חשבתי שזה תזמון מתאים לדון בהשפעות של טכנולוגיות חדשניות על הנגשה דיגיטלית, המאפשרת לאנשים עם מוגבלויות לגלוש באתרים ובאפליקציות בצורה נוחה ויעילה. בעוד בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) מביאה עמה חידושים מרחיקי לכת, היא גם מעוררת שאלות קריטיות בנוגע לאופן שבו היא משפיעה על אנשים עם מוגבלויות. במאמר זה אעסוק באתגרים ובהזדמנויות שטכנולוגיה זו מציבה, וכיצד ניתן להבטיח שיפור מתמיד בהנגשה הדיגיטלית.

התפתחות הבינה המלאכותית והשפעתה על הנגשה דיגיטלית

ההתפתחות המהירה של הבינה המלאכותית בכלל, ו-Generative AI בפרט, מביאה עמה יתרונות רבים במגוון תחומים, וכך גם תורמת רבות לשיפור איכות החיים של בעלי לקויות גופניות וקוגניטיביות. לדוגמא, מערכות זיהוי דיבור מתקדמות מאפשרות לאנשים עם מוגבלויות פיזיות לשלוט במכשירים שונים באמצעות פקודות קוליות. דוגמא נוספת, Generative AI מסייע לאנשים עם לקות שמיעה על ידי יצירת כתוביות אוטומטיות לסרטונים, ובכך משפר את הנגישות ואת היכולת שלהם להבין תכנים חשובים. בנוסף, כלי למידת מכונה מותאמים אישית יכולים לספק המלצות מותאמות ולעזור לאנשים עם לקויות קוגניטיביות לנווט במערכות מידע מורכבות בצורה פשוטה. כלים אלו לא רק מגבירים את הנגישות, אלא גם תורמים לעצמאותם, ומאפשרים להם להיות חלק פעיל ושוויוני יותר בזירה הדיגיטלית.

הסכנות הפוטנציאליות של בינה מלאכותית בהקשר להנגשה דיגיטלית

אך במקביל לתרומתה הרבה, חשוב לציין שבינה מלאכותית גם מעוררת אתגרי הנגשה עבור אנשים בעלי לקויות מסוימות. אחת הדאגות המרכזיות היא הסיכון להטיות נורמטיביות הקיימות במודלים. הטיות אלה נובעות מהנתונים שעליהם המודלים מתאמנים ומההטיות של המפתחים שבונים אותם, דבר שעלול להוביל להחמרה באפליה קיימת. למשל, מודלים שמתאמנים על בסיס נתוני גיוס היסטוריים עשויים להעדיף מועמדים ללא לקויות פיזיות, דבר שעלול לפגוע בסיכויי ההצלחה של אנשים עם לקויות ומוגבלויות פיזיות בתהליכי גיוס.
1 צפייה בגלריה
יוסי סינט Chief Scientist בחברת Evinced
יוסי סינט Chief Scientist בחברת Evinced
יוסי סינט
(צילום: Daniel Notcake)
בנוסף, כלי Generative AI ליצירת קוד עשויים להוביל ליצירת ממשקים שאינם נגישים, מאחר שמרבית ממשקי המשתמש הנוכחיים אינם מותאמים באופן מלא להנגשה, ואלה הם הנתונים שבהם המודלים מתאמנים. אי לכך, קוד שנוצר על ידי מודלי שפה גדולים עלול להכיל בעיות נגישות שאינן ניתנות לזיהוי ללא התערבות אנושית.

מגבלות בפתרונות של Generative AI לנושאי הנגשה

מאז ש-ChatGPT העלה למודעות של הציבור הרחב את הפוטנציאל במודלי שפה גדולים, ישנה התרגשות רבה סביב האופן בו מודלים כאלה יכולים לעזור גם בהנגשה. לדוגמה, ישנם ניסויים רבים להשתמש במודלים גנרטיבים המשלבים תמונה וטקסט כדי ליצור טקסט חילופי לתמונות. בעוד שהמודלים האלה יכולים להציע פתרונות מעניינים ליצירת תיאורים אלה, המודעות לכך שבתיאורי הטקסט צריך לשלב הבנה של ההקשר ושל הפונקציונליות של התמונה היא קריטית. זהו אתגר מורכב, ועדיין לא נמצא פתרון שמצליח להתמודד איתו באופן מלא ומיטבי.

כיצד יכול Gen AI לשפר את ההנגשה הדיגיטלית

על אף הסיכונים והאתגרים, Gen AI יכול לשמש גם ככלי משמעותי לשיפור ההנגשה הדיגיטלית עבור בעלי לקויות, אם מנצלים ומיישמים אותו בצורה נכונה. שילוב נכון של AI עם טכנולוגיות מסייעות כמו קוראי מסך, הגדלות טקסט וטכנולוגיות עקיבת עיניים, יכול לשפר את חווית המשתמשים ולאפשר להם גישה נוחה יותר למידע דיגיטלי. בנוסף, AI יכול לסייע למפתחים ולמעצבים להבין טוב יותר את הצרכים הייחודיים של אנשים עם מוגבלויות ולשלב פתרונות נגישות בתהליכי הפיתוח. המפתח טמון בשימוש מבוקר ובתשומת לב לאתיקה ולתקנים הנדרשים כדי להבטיח שכלי AI משרתים את כל המשתמשים בצורה הוגנת ומכלילה.
חשוב לזכור שהטמעת נגישות דיגיטלית בשלבים מוקדמים של פיתוח האתר או האפליקציה, היא לא רק הדבר הנכון לעשות מבחינה חברתית, היא גם מהלך עסקי חכם שמביא לחיסכון משמעותי. ראשית, קיימת מגמה גוברת של אכיפה על הנגשת אתרים ואפליקציות, ותיקון בעיות נגישות לאחר הפיתוח יכול להיות יקר בהרבה. שנית, קוד שנכתב מתוך מחשבה על נגישות הוא לרוב קריא ומאורגן יותר, דבר שמקל על מפתחים להיכנס ולהבין אותו במהירות.
בעוד AI מציבה אתגרים לא קטנים בתחום ההנגשה הדיגיטלית, יש לה פוטנציאל אדיר לשיפור המצב הקיים אם נעשה בה שימוש נכון ומושכל. חשוב שמפתחי הטכנולוגיה, רגולטורים וקהילות האנשים עם מוגבלויות ישתפו פעולה כדי להבטיח שהכלים החדשניים הללו יעמדו גם בשירות ההנגשה ולא יפגעו בה. רק כך נוכל לנצל את הפוטנציאל של טכנולוגיות חדשות לטובת יצירת סביבה דיגיטלית נגישה ושוויונית יותר.
יוסי סינט, Chief Scientist בחברת Evinced, המפתחת כלים למפתחים להטמעת נגישות בסקייל גבוה באפליקציות ווב ומובייל