מגישים קו"ח ולא חוזרים אליכם? אולי המשרה אינה קיימת
מגישים קו"ח ולא חוזרים אליכם? אולי המשרה אינה קיימת
בתקופות של חוסר ודאות, פיטורים והקפאת גיוסים התופעה של "משרות רפאים" מתגברת. מעסיקים מפרסמים משרות שלא קיימות כדי לשדר עסקים כרגיל וליצור מאגר של קורות חיים ליום שאחרי כשיצטרכו לגייס הרבה ומהר; איך מזהים משרות כאלה וכיצד זה עלול לפגוע במעסיקים
רק השבוע פוטרו מאות עובדים בחברות הייטק בישראל, והצטרפו לאלפים שפוטרו בחודשים האחרונים. חוסר הוודאות לגבי הכלכלה והמצב בשווקים גרם גם למחצית הסטארט-אפים בישראל להקפיא גיוסים ומעטות החברות שאצלן הכל כרגיל. אבל למרות הסערה שבחוץ, באתרים הרלוונטיים לחיפוש משרות פנויות - העסקים כרגיל. זה נראה כך גם בכמה מהחברות שהודיעו על פיטורים.
מחפשי עבודה בימים אלה נתקלים יותר ויותר במשרות 'רפאים'. משרות שנראות אמיתיות, שמפורסמות בפלטפורמות הדרושים השונות - אבל שאינן באמת קיימות. מחפשת עבודה אחת שיתפה בפייסבוק שאחרי שהגישה קורות חיים קיבלה תוך כמה דקות מייל דחייה גנרי, זה גרם לה להרגיש שהחברה לא שקלה אפילו את מועמדותה למרות שהיא, לדעתה, התאימה בדיוק לתפקיד. האם יכול להיות שהיא הגישה מועמדות למשרה שפשוט לא קיימת? שהחברה פירסמה משרה למרות שאין לה משרה להציע?
יש חברות שנוהגות כך. חברות שמעוניינות לשדר שהן עדיין בצמיחה, שהכל כרגיל והגיוסים לא נעצרו ממשיכות לפרסם משרות גם אם בחברה אין כאלה. אחרות באמת ניסו לגייס למשרה אמיתית אבל משאירות את המודעה גם לאחר שהמשרה אויישה או שהקפיאו את הגיוסים עבורה.
"יש חברות שמשאירות את הפרסום בשביל הניראות וגם כדי לצבור מועמדים בשביל הבועה הבאה", אומרת רות לוי שמחוני, הדהאנטרית ומרצה לתחום התעסוקה. "מאוד משנה למי המצג הזה מיועד האם כלפי פנים או כלפי חוץ – למועמדים והשוק באופן כללי או גם כלפי פנים. יש חברות שמתנהגות בצורה הוגנת ומיידעות את העובדים על צמצומים, התייעלות או הורדה בתנאים ובהתאם סופגות את המשמעויות – למשל עזיבה, עובדים שמתנדנדים ושוקלים הצעות מבחוץ וכדומה. יש כאלה חברות שחשוב להן לשדר עסקים כרגיל גם כלפי העובדים ואז בבת אחת סוגרות את השאלטר".
בדרך כלל מי שמפרסם משרות רפאים שכאלה הן יותר חברות ההשמה שעושות זאת על מנת לצבור מאגר של מועמדים. יכול גם להיות שהמשרה הייתה קיימת אבל חברות ההשמה משאירות אותה פתוחה כדי להמשיך לקבל קורות חיים שישמשו אותן לעתיד.
מצידם של המועמדים ששולחים קורות חיים למשרות האלה ולא זוכים למענה או שזוכים לתשובה שלילית תוך זמן כמה דקות או שעות, זו יכולה להיות חוויה מאוד מתסכלת.
"למרות שזה מאוד נהוג, לדעתי מבחינה אנושית פרסום משרות שלא קיימות זה לא לעניין, כי אנשים שולחים קורות חיים ויש אנשים שלוקחים גם ייעוץ בתשלום וממש 'עובדים בזה' ואחר כך עושים סטטיסטיקות ובודקים את עצמם. הם רואים שלא חוזרים אליהם ולא מבינים למה. זה מונע מהם להשתפר בחיפוש העבודה שלכם וזה גם מוריד ביטחון עצמי ולכן מבחינת המועמדים זה לא הוגן", היא אומרת.
"בנוסף זה מייצר מצג שווא בשוק - נראה שיש הרבה יותר משרות ממה שיש באמת. אנשים נכנסים לשאננות ולתחושה שיש להם אלטרנטיבה גם אם הם לא שלחו קורות חיים. זה יכול להשפיע על המוטיבציה שלהם במקום העבודה הנוכחי ולגישה שלהם באופן כללי".
אחד הסימנים העיקריים לזיהוי משרה שלא באמת קיימת הוא משך הזמן שהיא מפורסמת. הזמן הממוצע שלוקח לאייש משרה לפי לינקדאין הוא 42 ימים ותהליך גיוס ממוצע אורך 36 ימים. אגב, מועמדים מובילים בשוק 'מבלים' רק 10 ימים בממוצע בחיפוש עבודה. כאשר משך הזמן הממוצע לאיוש משרה הוא כחודש וחצי, משרות שפתוחות מספר חודשים עשויות לעורר חשד.
68% ממנהלי הגיוס השאירו משרה פתוחה למשך יותר מחודש ואחד מעשרה מהם פרסם משרה במשך יותר מחצי שנה, כך לפי סקר שערכה חברת Clarity Capital בקרב למעלה מאלף מנהלי גיוס בארה"ב במטרה לבחון את תופעת 'משרות הרפאים'.
למרות שהם מפרסמים משרות ומשאירים את הפרסום בפלטפורמות השונות, לאחד מחמישה מנהלי גיוס אין כוונה לאייש את המשרות לפני 2023. למה מפרסמים משרות שאינן קיימות? לפי הסקר הסיבה העיקרית היא שהחברה 'תמיד פתוחה לאנשים אחרים' או במילים אחרות. החברות אוגרות קורות חיים לימים טובים יותר או מחכות שיגיע 'מועמד זהב', טאלנט נדיר שגם אם אין משרה - יפתחו אחת בשבילו. סיבות נוספות לפרסום 'משרות רפאים' הן כדי לשדר שהחברה בצמיחה ולשמור על המוטיבציה בקרב העובדים (43% כל אחת).
אחת הסיבות לכך שתופעת 'משרות הרפאים' מתגברת בתקופות של אי ודאות היא שהחברות לא ממש בטוחות בגיוסים העתידיים. "מעסיקים מפרסמים משרות כאלה כדי להגיע לעובדים טובים למשל בתחומי מחקר ופיתוח שהדרישה שלהם היא תמידית - לייצר פול של טאלנטים חי ומתעדכן. בנוסף, חברות מפרסמות כדי לייצר תדמית של צמיחה תמידית ולפעמים פשוט שוכחים להסיר את המשרה. סיבה לגימטימית נוספת שמשאירים משרות כאלה היא כדי ללמוד את השוק, להבין אם השכר שמציעים הוא רלוונטי ולהבין את מאגר הטאלנטים לתפקיד כזה", אומרת נטע מגן, בעלת On Point, בוטיק למיתוג מעסיק.
הבעיה היא שבצד המועמדים מדובר בחוויה מתסכלת, גם אם הפרסום נעשה מסיבה לגיטימית מצד המעסיק. מהפן של מיתוג מעסיק לפרסום משרות שאינן קיימות יש בעיקר אפקטים שליליים. "אחד הכללים החשובים במיתוג מעסיק הוא walk the talk - אל תמכרו לוקשים. בנוסף, במשרות רפאים כאלה הרבה פעמים אין מענה מהצד השני או שמתקבל מענה אוטומטי. כשמגישים קורות חיים ואין אף אחד בצד השני, אם הדבר הזה מתגלה בתוך החברה זה יכול ליצור תחושה של חוסר שקיפות", היא אומרת.
"אני חושבת שחשוב בתור מעסיקים שפינו וליבנו יהיו שווים, בטח בתקופה כזו שהיא לא יציבה. מועמדים מאוד מחפשים שקיפות ואמינות. צריך להיות הוגנים. חלק מהסיבות הן לגיטימיות, למשל כדי למצוא אנשי פיתוח בארץ שהם כל הזמן נדרשים ואם מוצאים מישהו מתאים פותחים עבורו משרה. זה לא שחור או לבן. בתקופות של חוסר ודאות המצב קצת יותר מורכב אבל חשוב לעשות את הדברים בצורה חכמה ולא לשדר מצגי שווא לא כלפי פנים ולא כלפי חוץ".
ברגע שחברה ממשיכה לפרסם משרות היא יוצרת סביבה באזז חיובי, בידול בשוק ויכולה לצבור גם מועמדים פוטנציאלים וגם מידע על השוק. עם זאת, אם יוודע בתוך החברה שפורסמו משרות שאינן קיימות כדי ליצור מצג שווא שכזה האפקט עלול להיות הרסני.
"כאשר חברה מפרסמת הרבה משרות זה יוצר מיצוב של חברה מצליחה וגם בתוך הארגון העובדים מרגישים גאוות יחידה ויש אנרגיה של חיפוש ושל הצלחה", אומר אבי זיתן, בעלים של חברת ההשמה match לתחום הפרסום והשיווק. "אבל אם עובדים בתוך החברה רואים שמפורסמות מאות משרות ולא מגייסים אף אחד זה יכול ליצור אי נוחות בתוך הארגון. זה המחיר של הדהוד משהו שהוא לא אמיתי מכיוון שאנחנו חיים היום בעידן האותנטיות וזה יכול להתגלות דרך העובדים בארגון שמעוניינים להביא חברים שלהם לעבוד ומגלים שהמשרה לא באמת קיימת".
פרסום 'משרות רפאים' עלול גם ליצור סתירה מול הפעילות העסקית וגם ליצור נזק מול מועמדים ששולחים קורות חיים ולא מקבלים תשובה. "זה עלול ליצור תסכול מהתנהלות החברה. האם זה משתלם למעסיקים או לא? זה נורא תלוי מה המטרה המרכזית. אני טוען שזה יותר מתאים לחברות השמה מלארגונים לעשות את זה . כי ברגע שחברת השמה מפרסמת משרות אז היא יכולה לאגור ולעשות לבדוק את השוק", הוא אומר.
אז איך מזהים 'משרות רפאים'?
קודם כל משך הזמן שהמשרה פתוחה יכול להוות אינדיקציה אבל לא חד משמעית. יש משרות שלוקח יותר זמן לאייש ופתוחות הרבה זמן. באופן כללי כדאי להסתכל על מספר רמזים שמתווספים וגורמים לחדש שהמשרה אינה אמיתית. לדוגמא, אם אנשים שאתם מכירים מפוטרים מהחברה אבל את רואים המון משרות פתוחות באותה החברה כך שהיא ממשירה לגייס בקצב גבוה זה יכול להיות רמז לכך שהמשרות לא פתוחות או 'הוקפאו'.
רמז אפשרי נוסף הוא כאשר מחפשים מועמדים בלשון רבים, למשל "דרושים מפתחים/מהנדסים/מנהלי מכירות". זה לא בהכרח מבשר על כך שמדובר במשרת 'רפאים' אבל כדאי לבדוק את זה בשילוב עם רמזים נוספים.
לבסוף, אם שלחתם קורות חיים וקיבלתם בתוך זמן קצר תשובה אוטומטית שאתם לא מתאימים, יכול להיות שמדובר במשרה שאינה באמת קיימת.
