פורום מיכל סלה: כל רצח של אישה על ידי בן זוגה עולה למדינה 8.2 מיליון שקל
פורום מיכל סלה: כל רצח של אישה על ידי בן זוגה עולה למדינה 8.2 מיליון שקל
דו"ח פורום מיכל סלה חושף כי אלימות מצד בני זוג ורצח נשים עולים לכלכלת המדינה כ-34 מיליארד שקל. לילי בן-עמי, מנכ"לית הפורום ואחותה של מיכל סלה שנרצחה על ידי בעלה: "מתן עדיפות לפתרונות מניעתיים יכול להציל חיים ולצמצם עלויות ציבוריות"
ב-3 באוקטובר 2019, מיכל סלה, עובדת סוציאלית לנוער בסיכון בירושלים, ניסתה לעזוב את בעלה. למרות שמעולם לא פגע בה פיזית, הוא התעלל בה רגשית, היה אובססיבי ופרנואיד. זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה הביעה סלה את רצונה לסיים את הקשר ביניהם. בתגובה, בעלה תלש דלת ארון ממקומה והכה אותה בה, ולאחר מכן דקר אותה 11 פעמים בסכין, כל זאת בנוכחות בתם התינוקת. הוא נשאר בבית במשך 17 שעות בזמן שהיא דיממה למוות. מיכל הייתה בת שלושים ושתיים.
בחמש השנים שחלפו מאז הרצח, אחותה של מיכל, לילי בן-עמי, הקדישה את חייה להבנת הגורמים שהובילו למותה ולמניעת התופעה הרחבה יותר של אלימות מצד בני זוג ורצח נשים. היא הקימה את פורום מיכל סלה לזכרה של מיכל, במטרה לחקור את הנושא ולהתמקד בפתרונות מניעתיים, כולל ייזום האקתונים תוכניות האצה טכנולוגיות. "לא ידעתי איך דבר כזה יכול היה לקרות", אומרת בן-עמי. "רציתי להבין איך יכולתי להציל אותה או מה היינו יכולים לעשות כדי למנוע את מותה".
היא למדה שמתוך 200 מיליון שקל שמוציאה המדינה בכל שנה על טיפול באלימות במשפחה רק 1.4% מוקדשים למניעה, בעוד הרוב המכריע של התקציב מופנה להתמודדות לאחר שהפשע כבר התרחש, כולל תגובה חירום, מקלטים לנשים בסיכון ופעילות אכיפת חוק. "זה פשוט לא הגיוני. מחצית מהנשים שנרצחות, כולל אחותי, לא חוו אלימות פיזית לפני הרצח. איך היא הייתה אמורה לדעת שהיא בסכנה? אנחנו חייבים לעשות משהו שונה".
מחיר מותה של מיכל, עבורה ועבור שאר משפחתה, הוא אינסופי ולא ניתן לכימות, אך בן-עמי רצתה שאנשים שלא הכירו אותה, במיוחד מקבלי השפעות בעלי כוח והשפעה, יבינו את המחיר באופן מוחשי. "רציתי להבין את העלות הכלכלית המדויקת של מותה של אחותי ושל רצח נשים כתופעה רחבה יותר. חשבתי שאולי אם אוכל להראות את זה למקבלי ההחלטות, אצליח לשכנע אותם להקצות כסף למניעה", היא אומרת.
לפי דו"ח חדש שהוזמן על ידי בן-עמי ופורום מיכל סלה, בשם "הערכת העלות הכלכלית של אלימות מצד בני זוג בישראל", העלות הכוללת של התופעה עומדת על סכום מדהים של 34 מיליארד שקל (9.3 מיליארד דולר). הפורום שיתף פעולה עם חוקרים מארגון Social Finance Israel (SFI), עמותה להשקעות אימפקט, כדי לבצע את המחקר, וקיבל מימון מחברת הטכנולוגיה Fiverr.
ממצאי הדו"ח – הראשון מסוגו בישראל – מראים כי כל שורדת אלימות מצד בן זוג עולה למדינה כ-451 אלף שקל לאורך תקופת ההתעללות, בעוד שכל קורבן רצח עולה כ-8.2 מיליון שקל. העלויות המחושבות כוללות הליכים משפטיים, שירותי בריאות, טיפול נפשי, רווחה, אובדן תעסוקה וטיפול בילדים.
כאשר לוקחים בחשבון עלויות נוספות, לא מוחשיות, כמו כאב וסבל וכן הוצאות הנוגעות לצרכי הילדים של הקורבנות, העלויות הכוללות נאמדות בסכומים גבוהים בהרבה: 730 אלף שקל עד 1.5 מיליון שקל לכל שורדת לאורך תקופת ההתעללות, ו-13.7 מיליון שקל עד 16.2 מיליון שקל עבור אישה שנרצחה.
אחד הממצאים המפתיעים ביותר בדו"ח הוא חלקו של הציבור בנטל הכלכלי, ומה מתוך זה מוקצה בפועל לשירותים עבור הקורבנות. בכ-57% מהעלויות הקשורות לרצח נשים נושא הציבור, כמעט כולו מוקצה לאכיפת חוק וכליאת הפוגע, כמו גם לאובדן תפוקה.
עבור שורדות אלימות מצד בני זוג, הציבור נושא ב-40% מהעלויות הנלוות. רוב הכספים הציבוריים (60%) מופנים לאכיפה וכליאה, בעוד שטיפול פיזי ונפשי בקורבנות מהווה רק 27% מסך העלויות, ומענה רווחתי לקורבנות מהווה רק 8% מהעלויות.
הדו"ח מבהיר שלא רק שהציבור נושא בחלק ניכר מהנטל הכלכלי של אלימות מצד בני זוג וברוב העלויות של רצח נשים, אלא שחלק הארי של התקציב אינו מופנה למניעה או אפילו לטיפול בקורבנות, אלא להעמדה לדין, כליאה וטיפול בפוגעים.
מספר הקורבנות של אלימות מצד בני זוג בישראל נאמד בין 149,700 ל-160,100, אך הדו"ח מדגיש שמדובר בהערכות שמרניות מאוד, וסביר שהמספרים גבוהים בהרבה. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 59% מהקורבנות של אלימות מצד בני זוג או נשים המאוימות באלימות כזו אינן מדווחות על כך – נתון שמטפס ל-84% כשמדובר באלימות מינית. הדו"ח מצביע על "פער מדאיג בין השכיחות האמיתית של אלימות נגד נשים לבין המקרים הידועים לרשויות".
לדברי בן-עמי, בישראל, שבה הדו"ח המקיף האחרון על אלימות במשפחה נערך ב-2001, הנתונים בנושא נשארו 'פרימיטיביים'. על פי פורום מיכל סלה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-7 באוקטובר 2024 נרצחו 18 נשים באירועי אלימות במשפחה, מתוכן 14 על ידי בני זוגן – עלייה של 17% לעומת אותה תקופה בשנה שעברה.
במטרה להגביר את המודעות הציבורית להיקף התופעה ולעודד שינויים במדיניות, דו"חות דומים למדידת העלות הכלכלית של אלימות במשפחה נערכו במהלך עשרים השנים האחרונות במדינות רבות ב-OECD, בעיקר באירופה ובצפון אמריקה. "עד כה, הדיון סביב אלימות במשפחה בישראל התנהל במונחים מוסריים או אתיים", אומר ירון נוידורפר, מנכ"ל SFI. "זו הפעם הראשונה שזה נדון בישראל מזווית כלכלית, המראה מה זה עולה לציבור".
עבור בן-עמי, הדו"ח הזה הוא צעד נוסף בשליחות שלה למגר את רצח הנשים. ביום שני, היא אמורה להופיע בפני ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ פנינה תמנו שטה, כדי להציג את הדו"ח וממצאיו. מטרתה לשכנע את מקבלי ההחלטות בדחיפות הכלכלית והחברתית שבמתן עדיפות למניעה.
"אני רוצה ששליש מתקציב האלימות במשפחה יופנה לפתרונות מניעתיים", היא אומרת. "לא הגיוני שבשנת 2024 הפתרון היחיד הוא מימון מקלטים לקורבנות. אלה, כמובן, חשובים, אבל אנחנו גם צריכים לנצל את כל המשאבים שלנו כדי לעצור את זה מלכתחילה".
לפי החזון שלה, אלימות במשפחה צריכה להיות מטופלת כבעיה לאומית של בריאות וביטחון, ולקבל עדיפות - בדומה למאבק בטרור. היא מאמינה שהקמת גוף מרכזי הוא חיוני כדי להתמקד בנושא, לפקח על מאמצי המניעה ולרתום את משאבי המדינה ליישום פתרונות.
"החלום שלי הוא שאף אישה לא תעבור אלימות או תירצח בביתה על ידי האדם שאמור לשמור עליה. יום אחד, החברה תסתכל על התקופה הזו כמו שאנחנו מסתכלים על עבדות או עונשים גופניים, ותשאל, 'איך זה אי פעם היה אפשרי?'"
