כיצד נוכל להילחם בבינה מלאכותית - באמצעות הבינה המלאכותית
כיצד נוכל להילחם בבינה מלאכותית - באמצעות הבינה המלאכותית
הטכנולוגיה, משחר ההיסטוריה, עוררה בנו מידה מסוימת של חשש. כשהוקרן הסרט הראשון בקולנוע, אי שם במאה ה-19, הצופים ברחו מהאולם בפאניקה כי חשבו שהרכבת על המסך נוסעת לעברם. ההמצאות הכי טריוויאליות, שמהוות חלק בלתי נפרד מאורח החיים המודרני, היוו תחילה מקור לפחד ולחרדה - החל מהמעלית, התלויה בין שמיים לארץ באמצעות כמה כבלים ונתפסה כסכנה גדולה, ועד לטלפון שנחשב בראשיתו לכלי שבאמצעותו מתקשרים עם המתים.
אם ננסה להקביל את הטכנולוגיות הבסיסיות האלו, שקשה לדמיין את החיים שלנו בלעדיהם, לעת הנוכחית - אין ספק שההתפתחות הטכנולוגית הדרמטית של ימינו היא הבינה המלאכותית. כמעט שנתיים לתוך תחילתה של המהפכה והבינה המלאכותית כבר השתלבה בחיינו בקצב מסחרר, כאשר גולדמן זקס צופים עלייה של 7 טריליון דולר בתמ"ג העולמי הודות ל-GenAI. כמו כל טכנולוגיה משנת מציאות, האימוץ המהיר של ה-AI מציף גם חששות משמעותיים: מה יקרה לפרטיות שלנו? כיצד ישתנה עולם התעסוקה? ובמובן העמוק יותר, איך נוכל לשלוט במערכות אוטונומיות מתקדמות וחכמות יותר מבני האדם?
בעולם הסייבר ואבטחת המידע, הבינה המלאכותית כבר הפכה לאיום של ממש. בעולם בו פריצות אבטחה מתרחשות בממוצע כל 11 שניות, כלי ה-AI המתקדמים שמגיעים לידיהם של תוקפים כבר מסמנים מבחינתם קפיצת מדרגה; מתקפות פישינג הופכות למתוחכמות בהרבה ולמותאמות אישית, באופן בו הרבה יותר אנשים עלולים ליפול בפח, והשימוש התדיר בכלים כמו ChatGPT בכל ארגון מגדיל בצורה משמעותית את החשש לדלף מידע ולחשיפת מידע רגיש. סקר של הפורום הכלכלי העולמי מצא ש-56% מהמנהלים סבורים כי בשנתיים הקרובות טכנולוגיות של בינה מלאכותית גנרטיבית יטיבו עם ההאקרים וייצרו וקטורי תקיפה חדשים, ואלו עלולים להיות מנוצלים למגוון רחב של שימושים זדוניים.
על פניו, החששות מוצדקים; הבינה המלאכותית, בשילוב אי היציבות הכלכלית והמתיחות הגאו-פוליטית, הפכו בשנים האחרונות את מפת איומי הסייבר המשתנה למורכבת יותר מאי פעם. אבל דווקא משום שהבינה המלאכותית היא אתגר הסייבר המרכזי של ארגונים בשנים הקרובות, היא יכולה גם להפוך להזדמנות הגדולה של התעשייה. הגיע הזמן לעבור הלאה משלב החששות למצב מתקפה - ולהילחם באיומים מבוססי בינה המלאכותית, באמצעות בינה מלאכותית.
שימוש יצירתי בטכנולוגיות של AI יוכל לעזור לחברות לבנות מנגנוני אבטחה אוטומטיים ואפקטיביים, שיהפכו את פעולות האבטחה הידניות למהירות ויעילות יותר. כמו שרופאים משתמשים בבינה המלאכותית כדי לתת המלצות טיפול מותאמות אישית, כך גם חברות סייבר ומנהלי אבטחת המידע יוכלו לפתח מוצרים שהופכים את תהליך גילוי ותיקון החולשות לאוטומטי ומייצרים "תוכנית פעולה" מהירה ומותאמת לארגון - מה שיקצר בצורה דרמטית את זמני התגובה ויפגע ביכולת הניצול של החולשות בהתאמה. הבינה המלאכותית תוכל לעזור להתגבר על האתגרים הגדולים של תעשיית הסייבר בעת הנוכחית, כמו המחסור בטאלנט וריבוי התראות האבטחה, ותשמש כמכפיל כוח בידי הארגונים שישכילו להשתמש בה לצורכי אבטחה. כבר היום אפשר לראות ניצנים ראשונים של המגמה; ה-MI6 הבריטי כבר משתמש בבינה מלאכותית כדי לאתר העברות נשק בלתי חוקיות ברחבי אירופה, בעוד ש-CISA, מערך הסייבר של ארצות הברית, כבר סורק טרהבייטים של מידע באמצעות בינה מלאכותית כדי לחזות מה יהיו האיומים העתידיים.
ברמה הלאומית, החיבור בין הסייבר לבינה המלאכותית מהווה גם הזדמנות ייחודית לסייבר הישראלי, שיכול להתמקם כשחקן מרכזי בסצינת ה-AI העולמית. ישראל, שביססה את מעמדה ברחבי העולם בתור הסייבר ניישן, היא המועמדת המתבקשת להוביל את השימושים החדשניים בבינה מלאכותית בסייבר - ובעידן בו ארגונים גדולים כקטנים מתעדפים את שיקולי האבטחה, פתרונות AI חדשניים יתורגמו במהרה לרווח כלכלי. האקוסיסטם הישראלי כבר נמצא שם - בחודשים האחרונים ראינו גיוסי הון של שורת חברות מתחום ה-AI Security, לצד מוצרים חדשים מבוססי בינה מלאכותית שכבר השיקו השחקנים הגדולים בתעשייה. במבט קדימה, כל חברת סייבר תהפוך בהדרגה לחברת AI, והיתרון הישראלי בשוק הסייבר העמוס יכול להפוך לכרטיס הכניסה לחזית של מהפכת הבינה המלאכותית כולה.
נכון, ההתפתחות המהירה של הבינה המלאכותית מביאה איתה סט חדש של איומים ואתגרי אבטחה חדשים - אבל דווקא בתחום הזה, הבינה המלאכותית היא בדיוק מה שתיקח את תעשיית הסייבר לשלב הבא. במאבק המתמשך בין התוקפים למגינים בזירת הסייבר, אם נדע לזהות ולנצל את ההזדמנות הגדולה - הבינה המלאכותית תוכל לשנות את חוקי המשחק.
מרב בהט היא מייסדת ומנכ"לית הסטארט-אפ דאזז (Dazz)
