חברת הסייבר שהקים מפקד 8200 לשעבר בדרך לנאסד"ק: מכוונת לשווי של 2 מיליארד דולר
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- חברת הסייבר פאראגון נערכת להנפקה בנאסד"ק באמצעות מיזוג עם חברת SPAC לפי שווי מוערך של כ-2 מיליארד דולר.
- החברה התמזגה עם REDLattice האמריקאית ורשמה הכנסות של 267 מיליון דולר, כאשר מרבית פעילות המחקר והפיתוח נותרה בישראל.
- מוצר הליבה של החברה הוא מערכת הריגול Graphite, המאפשרת חדירה מרחוק למכשירים ניידים ואיסוף מידע מאפליקציות מסרים מוצפנות.
חברת הסייבר הישראלית פאראגון נערכת להפוך לחברה ציבורית באמצעות מיזוג עם SPAC הנסחר בנאסד”ק. המהלך הוא המשך לעסקה מדצמבר 2024, שבמסגרתה רכשה קרן ההשקעות האמריקאית AE Industrial Partners את פאראגון ומיזגה אותה עם REDLattice, חברת סייבר אמריקאית הפועלת מול גופי ביטחון וממשל בארה”ב. שם ה־SPAC טרם נחשף, אך לפי הערכות החברה מבקשת להיכנס לבורסה לפי שווי של כ־2 מיליארד דולר.
פאראגון היא כיום חלק מ־REDLattice. שתי החברות רשמו הכנסות של 267 מיליון דולר ב־12 החודשים שהסתיימו ביוני 2026, עלייה של 29% לעומת השנה הקודמת. מרבית ההכנסות מקורן בפעילות פאראגון. החברה הממוזגת מעסיקה כ־750 עובדים, מרביתם בישראל, שתמשיך לשמש מרכז המחקר, הפיתוח והחדשנות שלה.
פאראגון נוסדה ב־2019 בידי עידן נוריק, ליעד אברהם ואיגור בוגודלוב, לצד אהוד שניאורסון, לשעבר מפקד 8200. בין משקיעיה הבולטים בתחילת דרכה היה גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. החברה גייסה הון, בין היתר, מ־Battery Ventures ומקרן Red Dot והקימה פעילות בארה”ב שהעסיקה יוצאי קהילת המודיעין האמריקאית. עידן נוריק, שמנהל כיום את הפעילות, צפוי לפרוש בחודשים הקרובים, ואילו שניאורסון עדיין בחברה.
מוצר הליבה של פאראגון הוא Graphite, מערכת ריגול ומעקב המאפשרת חדירה למכשירי iOS ואנדרואיד ואיסוף מידע מאפליקציות מסרים. המערכת מסוגלת לפעול בטכנולוגיית “אפס הקלקות” (Zero-Click), כלומר לחדור למכשיר ללא פעולה מצד המשתמש. היא פועלת ברמת המכשיר וכך יכולה לגשת למידע מאפליקציות מוצפנות דוגמת WhatsApp, Signal ו־Telegram.
יכולות האיסוף של המערכת כוללות קריאת הודעות טקסט וקוליות, שליפת תמונות ויומני שיחות, מעקב בזמן אמת אחר מיקום ה־GPS, ואף הפעלה מרחוק של המיקרופון והמצלמה להקלטה היקפית. Graphite תוכנן לפעול בחשאיות מרבית וללא השארת עקבות דיגיטליים במטרה לחמוק מגילוי על ידי מנגנוני האבטחה של Apple ו־Google.
בשונה מחברות סייבר התקפי אחרות בשוק, פאראגון מציינת כי היא מתבדלת בכך שהיא מגבילה את השיווק של Graphite אך ורק לגופי מודיעין ואכיפת חוק במדינות דמוקרטיות. ההתמקדות בשוק המערבי השתלמה לחברה, כאשר הצליחה להשיג דריסת רגל ייחודית בקרב גופי אכיפה באירופה ובארצות הברית. שיא הפעילות התאגידית הגיע בדצמבר 2024, כאשר פאראגון נרכשה על ידי קרן השקעות הפרטית האמריקאית (AE Industrial Partners (AEI בעסקה שהוערכה בסכום התחלתי של כ־500 מיליון דולר ועם אופציה להגעה עד כ־900 מיליון דולר שהתממשה בסופו של דבר. במסגרת העסקה מוזגה פאראגון תחת חברת הסייבר האמריקאית REDLattice שנמצאת בבעלות הקרן.
אולם ב־2025 נקלעה פאראגון לביקורת לאחר ש־Meta, באמצעות WhatsApp, ומעבדת המחקר Citizen Lab חשפו כי כ־90 משתמשים הותקפו באמצעות Graphite, ובהם עיתונאים, פעילים ועובדי ארגוני זכויות אדם. באיטליה התברר כי הרוגלה שימשה למעקב אחר עיתונאים ואנשי ארגונים המסייעים לפליטים. בעקבות הפרשה ביטלה פאראגון את החוזים שלה מול הרשויות באיטליה.
גם בארה”ב התמודדה החברה עם קשיים רגולטוריים. ב־2023 חתם הנשיא ג’ו ביידן על צו המגביל שימוש של הממשל הפדרלי ברוגלות מסחריות העלולות לשמש לפגיעה בזכויות אדם. חוזה בהיקף 2 מיליון דולר בין פאראגון לסוכנות אכיפת ההגירה והמכס האמריקאית (ICE) הוקפא ב־2024, אך לאחר חילופי הממשל הוסרה ההקפאה והחוזה חזר לפעילות.
כחברה ציבורית פאראגון צפויה להרחיב את פעילותה בעולם, להשקיע בטכנולוגיה, במוצרים ובבינה מלאכותית ולבצע רכישות בתחומים משיקים. אנדי בויד, מנכ”ל REDLattice, אמר כי המהלך יעניק לחברות “את המשאבים והכלים להאיץ את הצמיחה, להרחיב את סל המוצרים ולבצע רכישות אסטרטגיות”.
פאראגון אינה החברה הישראלית היחידה שבוחנת לאחרונה את מסלול ה־SPAC. חברות המחשוב הקוונטי Quantum Art ו־Classiq מנהלות מגעים למיזוג עם חברות SPAC לקראת הנפקה בוול סטריט. Quantum Art מפתחת מחשב קוונטי המבוסס על יונים לכודים, ואילו Classiq מפתחת תוכנה ליצירת אלגוריתמים קוונטיים. השתיים מכוונות, לפי הערכות, לשוויים של מיליארדי דולרים. במקביל הקימו תום ליבנה, מייסד ורביט, ואיל וולדמן, מייסד מלאנוקס, את Iron Dome Acquisition Corp, שגייסה 172 מיליון דולר בנאסד”ק ומחפשת חברות ישראליות בוגרות בתחומי ה־AI, הדיפנס־טק, הסייבר והקוונטום למיזוג.
