הקונגרס מקדם חקיקה שתגביל את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה
הקונגרס מקדם חקיקה שתגביל את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה
עפ"י הצעת החוק, תוגבל היכולת שלהן לרכוש חברות אחרות וגם את האפשרות לבצע תרגילי מס, ויתאפשר למשתמשים לקבל בעלות על המידע שלהם ולעבור עימו לפלטפורמה מתחרה
ענקיות הטכנולוגיה צפויות לעמוד מול מהלך נרחב של הקונגרס והממשל האמריקאי שמיועד להגביל מאוד את היכולת שלהן לדרוס מתחרים ומשתמשים.
החקיקה, אם תעבור כלשונה, עשויה להביא לשינויים מרחיקי לכת ואולי אף לשינוי המודל העסקי או אפילו המבנה הארגוני של אפל, אמזון, מיקרוסופט, פייסבוק או גוגל. טיוטת החקיקה שמופצת בחודשים האחרונים, מכילה בין היתר מחקר בן 450 עמודים עם המלצות.
החלקים העיקריים בחקיקה יגבילו מאוד את היכולת של ענקיות הטכנולוגיה לרכוש חברות אחרות. הם גם יקשיחו מאוד את האפשרות שלהן לבצע תרגילי מס כדי להקטין את השומות. אבל בעיקר הן יאפשרו למשתמשים לקבל בעלות על המידע שלהם ולעבור עימו לפלטפורמה מתחרה. מילת המפתח במהלך היא "פלטפורמה", כאשר אם חברה תזכה להגדרה מעין זו היא תאלץ להימנע מלתעדף את עסקיה על פני אלה של משמשיה.
הדוגמה הכי מוכרת היא כמובן אפל וחנות האפליקציות שלה שפועלת באופן בוטה לטובת אפל ועסקיה. לחברה יש את המילה האחרונה על אילו שירותים או אפליקציות ניתן להתקין במכשיריה, או כמה עמלה היא גובה על כל מכירה. גם אמזון נכנסת לקטגוריה הזו בגלל שהיא מאפשרת למוכרי צד שלישי למכור מוצרים באתר שלה, זאת בעוד היא לא בוחלת בהעתקה של מוצרים שלהם תחת מותג הבית שלה ומכירתם במחיר נמוך יותר. פייסבוק כמובן שולטות ביד רמה בתחום המדיה החברתית ומונעת תחרות ע"י רכישת החברות שמאיימות עליה - כאשר ווטסאפ ואינסטגרם הן הדוגמאות הטובות ביותר לכך.
החקיקה היא כאמור תולדה של מחקר ארוך טווח של הקונגרס ובעיקר של המפלגה הדמוקרטית, אך לא רק. גם הרפובליקנים במקרה הזה שותפים מלאים לניסיון להגביל את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה. בעוד הדמוקרטים התמקדו יותר בנושאי חופש הביטוי והריכוזיות, הרפובליקנים גם הם מצאו שנושאי ההגבלים העסקיים מתחברים היטב לנראטיב שהם מקדמים. עם זאת לא ברור אם טיוטת החקיקה הנוכחית והמחקר עליה היא מתבססת זוכים לתמיכתם.
החזרת נתוני המשתמשים לשליטתם
ישנם מספר נושאים בהם מתמקדים המחוקקים האמריקאים: הגדלת העמלה שחברות משלמות במקרה של מיזוגים ורכישות כאשר המטרה הסופית לפי CNBC היא להעביר את הכסף לתקציב ה-FTC וחטיבת ההגבלים העסקיים של משרד המשפטים.
הגבלת פלטפורמות של מעל חצי מיליון משתמשים ועם שווי שוק של מעל 600 מיליארד דולר להפעיל עסק שמהווה ניגוד אינטרסים, כך למשל בעלת הפלטפורמה לא תוכל לתעדף את עסקיה או שירותיה מול המתחרים שעושים שימוש בפלטפורמה שלה.
בתחום המיזוגים, החקיקה המתוכננת צפויה לדרוש מהחברה הרוכשת להוכיח לממשל כיצד המיזוג לא יזיק לתחרות. כיום המצב בדיוק הפוך, כאשר הממשל הוא זה שצריך להוכיח שמיזוג או רכישה של חברה מהווים סכנה לתחרות בתחום הפעילות של הרוכשת. צעד זה מיועד להאט מאוד את עסקאות המיזוגים.
בתחום ההגבלים העסקיים, בעלת פלטפורמה לא תוכל יותר לפגוע באופן שרירותי במתחרה שעושה שימוש בפלטפורמה לצרכיו. למשל אם גוגל תמנע ממיקרוסופט לעשות שימוש באנדרואיד במוצריה.
בנוסף, החוק יאסור את השימוש במידע שאינו ציבורי לטובת הפלטפורמה. לדוגמה: שימוש של אמזון בנתוני מכירות של מוצר כלשהו - שייתן לה מידע מקדים על פופולריות שלו - ויכול לשמש אותה לחסום את מכירתו בידי קמעונאים אחרים באתר שלה. המידע היחיד שניתן יהיה לעשות בו שימוש חופשי הוא כזה שזמין לכל הצדדים באופן מלא.
אבל החלק הכי מעניין הוא העברת השליטה במידע והנתונים שהמשתמשים מייצרים חזרה לשליטתם. זאת אומרת שמשתמש פייסבוק יוכל לקחת את כל המידע שלו מהרשת החברתית ולעבור עימו לרשת מתחרה שמספקת שירות דומה. הדבר דומה לבעלות על כתובת מייל או מספר טלפון כפי שיש בישראל ושמאפשרת לבצע ניוד שלו לספקית מתחרה. אך כאן המצב יותר עדין כיוון שהמחוקק יצטרך להחליט על תקן אוניברסלי שיאפשר להטעין את המידע הפרטי בפלטפורמה אחרת. וכאן זה עשוי להסתבך מפני שפיתוח של תקן מעין זה עשוי לקחת זמן רב אם בכלל.
בסך הכל המגמה ברורה והיא תוצאה של הזינוק בחקירות ההגבלים העסקיים של חברות טכנולוגיה מצד רגולטורים שונים בעולם. האיחוד האירופי היה האקטיבי ביותר בהשתת קנסות וכך גם מדינות שונות באירופה כגון גרמניה וצרפת. רק לפני כמה ימים קנסה צרפת את גוגל בכ-220 מיליון יורו על ניצול מעמדה בתחום הפרסום המקוון. כך שלארה"ב יש גיבוי מלא גם מבעלות הברית הטבעיות שלה להצטרף למגמה הזו.
