מהפכה בשוק השבבים: טאואר הזקנה השאירה אבק ליוניקורנים הצעירים
מהפכה בשוק השבבים: טאואר הזקנה השאירה אבק ליוניקורנים הצעירים
תלאותיה של יצרנית השבבים טאואר ממגדל העמק לא בישרו כי ב־2022 היא תגיע לשווי של 6 מיליארד דולר; יחד עם חברות ישראליות נוספות היא מובילה את מנועי הצמיחה של אינטל שלא מצליחה למנף את ביקושי השיא בשוק השבבים
"בקיומה של טאואר יש משמעות גדולה וחשיבות לחברה הישראלית, אפשר לקרוא לזה אפילו ציונות. בחפיפה לתפקיד המנכ"ל הובהר לי שהמצב אמנם קשה עכשיו, אבל יש לטאואר פוטנציאל להגיע לשווי גם של 6 מיליארד דולר". הדברים האלה נאמרו אי־שם ב־2005 על ידי כרמל ורניה, מנכ"ל טאואר סמיקונדקטור בין 2003 ל־2005, והם מיטיבים לתאר את מצבה של טאואר לאורך מרבית שנות חייה, רק שתג המחיר של 6 מיליארד דולר נשמע דמיוני.
ציונות, הפסדים ומצב קשה היו מנת חלקה של יצרנית השבבים ממגדל העמק שנרכשה אתמול על ידי אינטל ב־5.4 מיליארד דולר במזומן. יחד עם קופת מזומנים של 400 מיליון דולר שיש לטאואר מדובר ב־5.8 מיליארד דולר, פרמיה של יותר מ־50% מול שווי החברה בבורסת תל אביב ובנאסד"ק ערב ההכרזה על הרכישה אתמול בבוקר. מניית טאואר קפצה ב־36% בתל אביב בהיותה מניה שמככבת במדדים רבים בתל אביב כולל ת"א 35, היא סחפה אחריה את אחוזת הבית כולה שקפצה ביותר מ־1%.
לכאורה עוד אקזיט של חברת הייטק תמיד נמצא על סדר היום בישראל, אולם מעטים חשבו שזה יגיע מכיוונה של טאואר. ורניה עצמו, שהגיע לטאואר אחרי שהיה מספר 2 בקומברס ולאחר מכן המדען הראשי של ישראל, נפרד מטאואר - אז עוד בשליטת עידן עופר - בטונים צורמים. עופר, שטאואר נחשבה שנים לבייבי שלו, לא נשאר כדי להנות מהאקזיט.
הקמת מפעל שבבים חדש במגדל העמק שהחלה בעיצומה של הקריסה בוול סטריט והסתיימה במהלך האינתיפאדה השנייה בישראל והמיתון הכבד במשק אז, הסבו לא מעט הפסדים לכל הצדדים המעורבים. גם למדינת ישראל שהשקיעה רבע מיליארד דולר במפעל השבבים הציוני ובעיקר הבנקים לאומי והפועלים ששמו אשראי של חצי מיליארד דולר יחד, רק כדי לוותר על חלק מהחוב ולפרוס חלק ממנו לעשר שנים נוספות ב־2008, עוד שנה משברית.
שום דבר בתלאותיה של טאואר לא בישר כי ב־2022 היא אכן תגיע לשווי של 6 מיליארד דולר, שנזרק לחלל האוויר כתחזית כמעט מופרכת ויתרה מכך שהיא תהפוך לאבן הדרך הראשונה במימוש החזון החדש של אינטל להקים מפעלי ייצור שבבים שישרתו רק לקוחות חיצוניים ולא את החברה עצמה, מה שמכונה Foundry.
הרבה מהקרדיט על הדרך הזאת של אינטל מגיע לראסל אלוונגר, המנכ"ל שהחליף את ורניה ב־2005, נשאר כל השנים האלה כדי לחולל מהפך חיצוני וגם פנימי בטאואר שהיתה רחוקה מלענות על התיאור "חברת הייטק" כאשר הגיע לשם והתאפיינה בעיקר בניחוח הסתדרותי.
אלוונגר, בן ה־66, שהגיע אחרי קריירה באפלייד מטריאלס בארה"ב והתאהב בישראל, היה גם זה שהשתתף אתמול בשיחת הוועידה עם המשקיעים לרגל החתימה על העסקה לצידו של פט גלסינגר, המנכ"ל החדש של אינטל. שני המנכ"לים אגב מורמונים. אלוונגר יהנה מהאקזיט בזכות החלק המנייתי בתגמול שלו, שמצטרף לשכר ברוטו של כמעט 900 אלף דולר שאושר לו ל־2021 ובונוס הוני של 6.75 משכורות, בערך של 5.8 מיליון דולר.
גלסינגר, שנכנס לתפקידו לפני פחות משנה, מוביל אסטרטגיה אגרסיבית חדשה ביצרנית המעבדים שנתנה את הטון בשוק שלה לאורך עשורים ארוכים, אך איבדה ב־2021 לראשונה את עמדת ההובלה וזאת דווקא בזמן שהוא הגיע לשיאים היסטוריים.
שוק השבבים מגלגל חצי טריליון דולר
יותר מאינטל או טאואר, השחקן הראשי בעסקה הזאת הוא שוק השבבים. בתזמון שאין מושלם ממנו פירסם אתמול איגוד תעשיית השבבים האמריקאי באופן רשמי כי ב־2021 חצתה תעשיית השבבים העולמית לראשונה את הרף של חצי טריליון דולר. התעשייה כולה צמחה ב־26% בשנה שעברה והגיעה ל־555.9 מיליארד דולר.
שוק השבבים מתפוצץ מביקושים בעקבות תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית שהואץ מאז מגפת הקורונה, כאשר הצורך במעבדים לדאטה סנטרס עולה ככל שחברות רבות יותר עוברות לענן. במקביל תעשיית הרכב עוברת מהפכה לרכב חשמלי ואוטונומי וגם אלה מייצרים דחיפה נוספת בשוק. אם לא די בכך, גם פריסת רשתות הסלולר מהדור החמישי 5G נותנת בוסט משלה לביקוש.
אלא שהקורונה חשפה את המבנה המעוות למדי של שוק השבבים שמרוכז ברובו במזרח. אם שם לא עובדים, כל העולם סובל משיבוש באספקה. השבבים, הרכיב הקטן והמשעמם לכאורה, אחראי לעיכובים בייצור ובאספקה של רכבים שמייקרים את רכבי יד שנייה ומגבירים עוד יותר את קצב האינפלציה.
גם בייצור הסמארטפונים היו שיבושים בשנתיים האחרונות ונוצרו עיכובים באספקות. חברות השבבים עבדו וממשיכות לעבוד בכושר הייצור המירבי, בהן גם טאואר, ורק אינטל נתקעה מאחור ו־2021 היתה עבורה לא רק שנה של אובדן הבכורה הסמלי, אלא גם שנה של דריכה במקום בהכנסות.
הישג השבבים האנלוגיים של טאואר
עבור טאואר, השנתיים האחרונות מאז פרוץ מגפת הקורונה היו מדהימות. יש מי שהשתמשו במלים "השוק פשוט בא אליה". אם עוד ב־2019 המפעלים שלה עבדו רק בניצולת של 60%, כיום הם עובדים באופן מלא, מה שהקפיץ את ההכנסות ל־1.55 מיליארד דולר ב־2021. החברה תפרסם את הדו"חות הכספיים המלאים מחר, אך כבר משלושת הרבעונים הראשונים ניתן היה לראות את הקפיצה בקצב הצמיחה ליותר מ־20%. טאואר היא גם חברה רווחית והרווח הנקי שלה צפוי להיות מעל 100 מיליון דולר ב־2021.
עם זאת, שיעורי הרווחיות שלה עדיין נמוכים משמעותית מחברות פאונדרי אחרות ובשיחת הוועידה שקיימה אתמול אינטל, שאלת הרווחיות של טאואר עלתה לא מעט. באינטל הרגיעו כי לאחר יישום הסינרגיות והבאת לקוחות חדשים למפעלי החברה הישראליות, הרווחיות תזנק. בינתיים העסקה לרכישת טאואר משקפת לה מכפיל הכנסות הגבוה מעט מ־3 על ההכנסות הצפויות השנה והוא דומה למכפיל של 3.6 בו נסחרת כיום חברת גלובל פאונדריס בוול סטריט.
גלובל פאונדריס היא עוגן חשוב בכל הקשור לרכישת טאואר, שכן החברה הישראלית לא היתה העדיפות הראשונה של אינטל. בקיץ האחרון היא ניהלה משא ומתן לרכישת יצרנית השבבים האמריקאית, שאז היתה בבעלות פרטית של מובדאלה, החברה הממשלתית של אבו דאבי, תמורת 30 מיליארד דולר. מובדאלה העדיפה בסוף להנפיק את החברה ואינטל נאלצה לחפש יצרנית שבבים אחרת כדי לממש את החזון החדש שלה.
טאואר, בשונה מאינטל, מייצרת שבבים עבור לקוחות חיצוניים בלבד, ומצאה את מקומה בשוק העולמי התחרותי בנישה של שבבים אנלוגיים. מדובר במעבדים גדולים הרבה יותר שלא משתתפים במירוץ ההקטנה ל־10 ו־7 ננומטר כמו בשבבים הדיגיטליים שמקבלים את עיקר אור הזרקורים, אך שבבים אלה הם מעין גשר בין חלקי המעבד השונים. הם נמצאים בכל מקום ובעיקר במקומות שזוכים לביקושים כיום.
כך למשל, שבבים אנלוגיים חשובים לניהול וחסכון באנרגיה של סוללות ברכבים חשמליים והם משחקים תפקיד חשוב בתשתיות של רשתות תקשורת ולכן מקבלים זריקת מרץ מפריסת רשתות 5G החדשות. זיהוי השוק הזה ואפילו נישות ייחודיות מאוד שבחלקן טאואר היא כמעט השחקנית היחידה, הם בין ההישגים המרכזיים של אלוונגר שמוביל את החברה מאז 2005.
מעטים דמיינו שהוא ישאר יותר מ־15 שנה בחברה שידעה בעיקר מורדות ולאורך כל שנות קיומה לא ידעה לספק תשובה חד־ משמעתית לשאלה למה בעצם צריך מפעל לייצור שבבים במגדל העמק, הרחק מהשוק המרכזי במזרח אסיה.
אבל מעבר לנישות הפעילות, ידע אלוונגר גם לבצע מספר רכישות חכמות ובעיקר זו של מפעלי פנסוניק ביפן ב־2014 כאשר שוק השבבים העולמי היה בנקודת שפל במחזוריות שלו. כיום יש לטאואר פיזור גאוגרפי שקיים אצל מעט מאוד יצרניות והוא הקלף החזק בעידן של פוסט קורונה. בימים אלה מקימה טאואר מפעל חדש באיטליה בשיתוף עם MicroElectronics העולמית וגם הוא חשוב אסטרטגית לאינטל.
מדבריהם של אלוונגר וגלסינגר אתמול קשה להתרשם מה יהיה תפקידו של אלוונגר בהמשך. בשתי החברות הדגישו כי בשנה הקרובה, עד להשלמת העסקה, הכל וכולם יישארו במקומם, אך בהמשך הדרך הניהול יעבור כנראה לאנשי אינטל ואלוונגר יוכל נוח על זרי הדפנה.
כמי שלקח את אחת החברות הוותיקות במגזר הטכנולוגי בישראל ורחוקה להיות הזוהרת שבהן כמי שנמצאת הרחק ממה שמכונה "האקו סיסטם" והפך אותה לאבן הראשונה בחטיבה החדשה שעל הקמתה הכריזה אינטל במרץ האחרון.
"זהו יום מאוד חשוב לטאואר והוא מעיד על ההישג של החברה בשלושים השנים האחרונות. אנחנו הפכנו לחברה גלובלית חזקה מביאים טכנולוגיות מתקדמות בתחומים הצומחים", סיכם אתמול אלוונגר את כהונתו.
אינטל במירוץ להחזרת השליטה בשוק
בעוד המצב של שוק השבבים ברור וכך גם מצבה של טאואר, המצב של אינטל הוא המורכב ביותר. אינטל, שהמייסד שלה היה גורדון מוד, מי שחזה את קצב מזעור השבבים ושלטה ללא עוררין בשוק הזה משנות התשעים, מפספסת את האירוע הגדול שקורה. על רקע בעיות ניהוליות ובחירה סדרתית בכיוון הלא נכון, היא התעכבה במעבר לטכנולוגיה הייצור המתקדמת ביותר של 7 ננומטר ו־3 ננומטר, כאשר מתחרות כמו TSMC מותירות לה אבק.
הכיוון של גלסינגר הוא התמקדות - לא עוד רכישות לשם פיתוח תחומי פעילות חדשים, אלא חזרה לעסקי הליבה הלא הם ייצור שבבים, הן עבור אינטל, אך לא פחות חשוב מכך עבור לקוחות חיצוניים. היא כבר החתימה את AWS של אמזון ואת קוואלקום, שמפצות על האובדן של אפל, אך כעת היא צריכה לספק להן במהירות את הסחורה ולשם כך היא זקוקה למפעלים, כמה שיותר וכמה שיותר מהר.
החברה אמנם הכריזה בשנה האחרונה על מהלכים גדולים להקמת מפעלים באריזונה ואוהיו בהשקעה של 100 מיליארד דולר, אשר מיועדים בחלקם לייצר עבור לקוחות חיצוניים, אך אלה ייכנסו לפעולה רק בעוד כמה שנים. גם שדרוג והרחבת המפעל בקריית גת התעכב. וכאן נכנסת לפעולה טאואר שהיא למעשה החלק הראשון בחטיבת IFS החדשה של אינטל (Intel Foundry Services).
אינטל אמנם אוהבת את הנישה שבה פועלת טאואר, אך לא מן הנמנע כי היא תבצע בשנה שנתיים הקרובות את ההתאמות הנדרשות ותהפוך את מפעלי טאואר למפעלי שבבים דיגיטליים מן המניין שיאפשרו לה לתת מענה לביקושים הגדולים בשוק.
"הביקוש לשבבים יימשך", אמר אתמול גלסינגר, "שוק הפאונדרי מסתכם היום ב־100 מיליארד דולר והוא ימשיך לצמוח במהירות. לכן גם הצגנו בשבוע שעבר את הקרן החדשה של מיליארד דולר להשקעות בסטארט־אפים בתחום הפאונדרי".
גלסינגר הבטיח למשקיעים ולעובדים של אינטל כי החברה תשוב לעמדת ההובלה ההיסטורית עד 2025 ועסקת טאואר מגדילה את כובד משקלה של ישראל בחתירה ליעד זה. למעשה, ישראל מעולם לא היתה יותר אסטרטגית להצלחתה של אינטל. כמעט בכל תחום ליבה שהגדיר גלסינגר, הפעילות הישראלית של אינטל עומדת בחוד החנית.
הראשונה היא כמובן מובילאיי שיחד עם מוביט מהוות את חטיבת הרכב האוטונומי. השנייה היא חטיבת דאטה סנטרס ורשתות ש"המוח" שלהן מבוסס על הטכנולוגיה של הבאנה לאבס שנרכשה לפני שלוש שנים ב־2 מיליארד דולר ושלישית היא חטיבת הייצור החיצוני שתתבסס מעתה על מפעלי טאואר.
בחטיבת מחשוב הלקוחות לאינטל ישראל מאז ומעולם היה תפקיד מרכזי ורק לפני כמה חודשים הושק המעבד החדש Alder Lake שפותח בחיפה. רק בחטיבת הגרפיקה אין כיום לאינטל ישראל תפקיד מרכזי.
לאינטל, שאמנם ידועה כרוכשת גרועה שלא מצליחה לרוב להפיק את התועלת המצופה מהחברות עבורן היא משלמת מיליארדים, יש דווקא ניסיון מעט טוב יותר ברכישות בישראל. את טאואר היא אמנם רוכשת כנראה בשיא הגאות בשוק ובמכפיל נדיב יחסית, אך מצד שני לא מדובר בהוצאה גדולה במיוחד בסדרי הגודל של החברה ולראייה את כל הסכום היא משלמת במזומן מתוך הקופה שלה. מניית אינטל עלתה אתמול קלות, והיא נסחרה בשווי של כ־196 מיליארד דולר.
בעולם שאחרי הקורונה מתחילים להשמיע באחרונה הערכות כי לנוכח הביקושים האדירים לשבבים, השוק הזה עשוי להפוך משוק מחזורי כפי שהיה לאורך עשורים עד כה - כלומר אחרי שנות גאות, מגיעות כמה שנים של חולשה - לשוק רציף. במקרה כזה, עסקת טאואר יכולה עוד להפוך לרכישה המוצלחת ביותר בתולדות אינטל.
בינתיים, במקביל להתחזקות מעמדה של ישראל בתוך אינטל, אינטל מחזקת את מעמדה כמעסיק הגדול ביותר בישראל ומוסיפה ל־14 אלף עובדיה כאן גם את 1,500 העובדים במגדל העמק ובשלב זה אומרת כי היא תצטרך את כולם.
