חברת Noname Security גייסה 60 מיליון דולר בהובלת אינסייט
חברת Noname Security גייסה 60 מיליון דולר בהובלת אינסייט
החברה שעוסקת באבטחת ממשקי תוכנה לתאגידים הוקמה ב-2020 על ידי יוצאי 8200 עוז גולן ושי לוי. היא מעסיקה 70 עובדים בת"א ובפאלו אלטו ומעוניינת לגדול ל-120 עובדים. עד כה גייסה 85 מיליון דולר
חברת הסטארט-אפ הישראלית Noname Security, שעוסקת באבטחת ממשקי תוכנה לתאגידים, גייסה 60 מיליון דולר בסבב גיוס שני, חצי שנה לאחר שגייסה את סבב הגיוס הראשון שלה. כעת סך גיוסיה עולה ל-85 מיליון דולר. קרן אינסייט פרטנרס הובילה את הגיוס, שבו השתתפו גם הקרנות Next47 ,ForgePoint ו-TSG. בסבב לקחו חלק גם משקיעים קיימים – קרן Cyberstarts של גילי רענן ו-Lightspeed.
עוז גולן, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה, אמר ל"כלכליסט": "מאז שהקמנו את החברה ב-2020 גדלנו ל-70 עובדים ואנחנו גדלים בקצב מהיר עם גידול במכירות של 400% לרבעון. אנחנו רוצים להגדיל את הצוותים שלנו ולהמשיך לצמוח במהירות. הגיוס הקודם יכול היה להספיק לפחות לשנה, אבל החלטנו שאם רוצים עוד יותר להגדיל את הצמיחה ולא רוצים שהכסף ייגמר לפני הזמן , אז זה הזמן לגייס". גולן מציין שהגיוס כולו הולך לחברה. "אנחנו עדיין לא יוניקורן, אבל יותר חשוב לנו עכשיו להגדיל את המכירות ואת הצמיחה של החברה".
החברה הוקמה בתחילת 2020 על ידי עוז גולן, המשמש כאמור כמנכ"ל, החברה ושי לוי, מנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO), שהכירו במהלך שירותם הצבאי ביחידה 8200. החברה מעסיקה כ-70 עובדים בפאלו אלטו בעמק הסיליקון בארה"ב, ובתל אביב, כשתחומי המחקר והפיתוח מרוכזים בישראל.
סבב הגיוס הושלם בעיצומה של תקופת צמיחה משמעותית עבור החברה, מאז נחשפה לראשונה בדצמבר 2020. בחודשים האחרונים, Noname חברה ל-40 שותפים בעולמות הטכנולוגיה, השיווק והמכירות, ומספקת את שירותיה למאות לקוחות ותאגידים. על רקע הגיוס, החברה מתכננת להרחיב את שורותיה ולגייס עשרות עובדים נוספים, במטרה להכפיל את כמות העובדים עד סוף 2021. "אנחנו רוצים להיות 120 עובדים עד סוף השנה", אומר גולן.
לפי חברת גרטנר, ממשקי התוכנה הפכו מטרה מועדפת למתקפות סייבר, שמעמידות בסיכון ארגונים רבים ובפרט תאגידים. הממשקים הללו נותרים חשופים מסיבות שונות – פרויקט צדדי של עובד שנשכח, ממשק תוכנה שהוגדר בצורה שגויה או קוד ישן שנשאר במערכת. בעוד חלק מחולשות האבטחה מתועדות על ידי הארגונים, רובן עוברות מתחת לרדאר ובכך חושפות את החברות לאיומים שונים, שאף עלולים לתת גישה בלתי מוגבלת לתכנים הרגישים והחסויים ביותר של הארגונים.
