ההוצאות ישתלמו או שהבועה תתפוצץ? השאלה שתקבע את עתיד תעשיית ה-AI
ההוצאות ישתלמו או שהבועה תתפוצץ? השאלה שתקבע את עתיד תעשיית ה-AI
לפי תחשיב של סקויה, בהנחה האופטימית שכל אחת מענקיות הטכנולוגיה ייצרו 10 מיליארד דולר מדי שנה בהכנסות מבינה מלאכותית, עדיין נותר פער של חצי טריליון דולר בין ההוצאות להכנסות בתחום. גם בגולדמן זאקס פסימיים: "ענקיות טכנולוגיה אמורות להוציא יותר מטריליון דולר על השקעות AI בחמש השנים הקרובות, עם מעט מה להראות בתמורה"
אחרי שנתיים של התלהבות רבה מבינה מלאכותית גנרטיבית, שאלה אחת קונקרטית מתחילה להעסיק את השחקנים הגדולים – האם התחום יכול לייצר הכנסות ברמה מספקת ולהחזיר את עלויות התפעול הגדולות שהוא דורש? ספקות רבים עולים. "בספטמבר שאלתי את שאלת הבינה המלאכותית של 200 מיליארד דולר", כתב לאחרונה דויד קאן בפוסט בבלוג שהפך ויראלי. "איפה ההכנסות?", הוסיף לתהות האנליסט הבכיר בענקית סקויה. "כעת השאלה היא שאלת 600 מיליארד הדולר", הכריז והוסיף: "מלבד ChatGPT, בכמה מוצרי בינה מלאכותית באמת משתמשים צרכנים כיום?".
לפי קאן, המתמטיקה אינה מסתדרת, טענה שאותה הוא מציג בחשבון פשוט: האנליסט הכפיל את תחזיות ההכנסות של אנבידיה כדי לגלם את העלויות החזויות של תפעול התחום דרך מרכזי נתונים שדורשים שבבים, חשמל, מבנים ומים לקירור. את הסכום הזה הכפיל בשנית כדי לתת ביטוי לשולי רווח של משתמשי קצה (למשל, סטארט־אפים שקונים מחשוב בינה מלאכותית מחברות כמו מיקרוסופט, אמזון וגוגל), ומכאן יוצא כי על התחום להניב הכנסות שנתיות בהיקף 600 מיליארד דולר. בהנחה האופטימית שכל אחת מענקיות הטכנולוגיה – אלפאבית, מיקרוסופט, אפל, אמזון ומטא — ייצרו 10 מיליארד דולר מדי שנה בהכנסות מבינה מלאכותית; ושחברות קטנות יותר כמו אורקל, בייטדנס, עליבאבא, טנסנט וטסלה ייצרו 5 מיליארד דולר הכנסות שנתיות כל אחת, עדיין נותר פער של 500 מיליארד דולר בין ההוצאות להכנסות בתחום. מהיכן יגיע הכסף?
"כמו לכל תעשיית טכנולוגיה חדשה ומגניבה, לעולם הבינה המלאכותית יש את כוכבי הרוק שלו", כתב באפריל האנליסט הבולט אד ירדני, תוך שהוא מציין את דומיננטיות ג'נסן הואנג מאנבידיה, סם אלטמן מ־OpenAI ואלון מאסק. "חלקם נשמעים כאילו שתו יותר מדי AI Kool-Aid", אמר והשתמש בביטוי שנועד לתאר חסידים שוטים או כאלה שמחזיקים באידיאולוגיה קיצונית שתוביל אותם לבסוף לטרגדיה או סכנה. ג'רמי גרנתם, משקיע שידוע בחיזוי המשברים הפיננסיים של 2000 ו־2008, כתב באותו חודש כי הוא "מאמין שבינה מלאכותית היא בועה שיכולה להתחיל לשחרר קצת אוויר", והוסיף שמניות הטכנולוגיה הגיעו ל"שיא מנקר עיניים" שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה ושסופו יהיה בנסיגה חדה.
כמה מנקר עיניים? במהלך 2023 זרמו כמעט 190 מיליארד דולר בהשקעות לתחום הבינה המלאכותית. סך הכל 1,812 סטארט־אפים גייסו באותה השנה – עלייה של 40% לעומת 2022, לפי דו"ח של Stanford HAI. עם פרסום הדו"חות הכספיים של הרבעון הראשון באפריל, כל ענקיות הטכנולוגיה הודיעו על הגדלת המחויבות שלהן להשקעות בתחום: מטא הגדילה את תחזית ההוצאות שלה בתחום השנה ב־10 מיליארד דולר; אלפאבית הודיעה שתשקיע 12 מיליארד דולר (או יותר) בכל רבעון, שחלקו הארי עבור מרכזי נתונים; בעוד מיקרוסופט, שהשקיעה 14 מיליארד דולר ברבעון האחרון, הודיעה כי היא מצפה שנתון זה יגדל "באופן מהותי".
חברת המחקר קפיטל גרופ מעריכה כי ענקיות הטכנולוגיה לבדן ישקיעו 189 מיליארד דולר בשנת 2024 – המהווים יותר מחמישית מכלל ההשקעות בקרב חברות מדד S&P 500. ענקיות הטכנולוגיה יכולות להרשות זאת לעצמן בשל הכנסות ורווחים חזקים, אך מה על החברות הקטנות יותר?
המספרים עצומים, החשש מכרסם וניצנים של בעיות מתגלים כבר אצל משתמשי קצה. נער הפוסטר של כל מה שמפחיד הוא Stability AI, ששווייה הוערך במעל למיליארד דולר בסוף 2022 וגייסה עד כה מעל ל־250 מיליון דולר. סטביליטי היא אחד הסטארט־אפים המצליחים בתחום כשמחולל טקסט לתמונה שלה סטייבל דפיוז’ן הוא מהפופולריים היום. אך לפי הדיווחים, החברה הכניסה רק 11 מיליון דולר ב־2023, בעוד עלויות התפעול שלה הסתכמו ב־153 מיליון דולר. לאחרונה הודיעו בסטביליטי על פיטורי 10% מכוח האדם. "אני חושב שזו תהיה הבועה הגדולה ביותר בכל הזמנים", חזה בשנה שעברה מנכ"ל סטביליטי עימאד מוסטאק שהתפטר מהחברה במרץ, "אני קורא לזה בועת 'דוט AI'", אמר בשיחה עם אנליסטים של UBS.
החודש הצטרף לקהילת המתריעים שחקן מוסדי ענק ראשון – גולדמן זאקס, שפרסם דו"ח מפוכח ראשון מסוגו על תעשיית הבינה המלאכותית. אצל הבנק השאלה גדולה מ־600 מיליארד דולר. "ענקיות טכנולוגיה אמורות להוציא יותר מטריליון דולר על השקעות בינה מלאכותית בחמש השנים הקרובות, עם מעט מה להראות בתמורה עד כה", כתבו, "האם ההוצאה הגדולה הזו תשתלם אי פעם?".
אף שהדו"ח מנסה לספק תמונה מורכבת ומאוזנת, התחושה הכללית פסימית. לפי דרון אסמוגלו פרופסור לכלכלה מ־MIT שמצוטט בדו"ח, בינה מלאכותית תהפוך פחות מ־5% מהמשימות לאוטומטיות בעשור הבא, ותתרום 0.9% זעום לצמיחת התמ"ג. ראש מחלקת מחקר מניות העולמי מגולדמן זאקס ג'ים קובלו מוסיף שהטכנולוגיה לא נועדה לפתור בעיות מורכבות שיצדיקו את העלויות הגבוהות. "טכנולוגיית AI יקרה בצורה יוצאת דופן, וכדי להצדיק את העלויות הללו, הטכנולוגיה חייבת להיות מסוגלת לפתור בעיות מורכבות, מה שהיא לא נועדה לעשות", אמר והזהיר: 18 חודשים לאחר הצגת הבינה המלאכותית הגנרטיבית לעולם, לא נמצא עדיין יישום אחד באמת טרנספורמטיבי - שלא לדבר יעיל מבחינה כלכלית".
מדובר על שינוי חד מדו"ח שפרסם גולדמן זאקס רק במאי, שם הוערך שבינה מלאכותית גנרטיבית תגביר את הפריון בארה"ב ב־9% ואת התמ"ג ב־6.1% בעשור. בחברת המחקר Capital Economics מעריכים שהבועה תתפוצץ כבר ב־2026, מה שיוביל לטענתם לעשור מאכזב של עליות ממוצעות שנתיות של 4.3% במניות. "אנו צופים שהביצועים החורגים ארוכי הטווח של שוק המניות בארה"ב יסתיימו".
קרנות ההשקעה ובנקים שאחראים על הזרמת ההון הרב אל הבינה המלאכותית בשנתיים האחרונות לא ממהרים להשתמש במילה בועה, במיוחד בזמן שהם בעצמם כלואים בהייפ. כך, למשל, סופטבנק הודיעה לאחרונה שתעדיף השקעה בחברות בינה מלאכותית על פני כל אסטרטגיה אחרת, לרבות רכישה חוזרת של מניות. סופטבנק אחראית לכמה מההשקעות העצומות הגרועות בסבב ההייפ הקודם של מגזר הטכנולוגיה, כמו השקעתה הכושלת בחברת המשרדים WeWork, בהיקף 12 מיליארד דולר. ביוני הסביר מאסיושי סאן, מייסד סופטבנק, כי סבב ההשקעות הקודם של החברה היה רק "סיבוב חימום".
בועה דורשת התייחסות זהירה, השקעה מדודה ובהחלט גישה ביקורתית כלפי המחירים שבהם נסחרות חברות מסוימות. ובכל זאת, המצב הנוכחי מזכיר מדי עבור אחדים את תקופת בועת הדוט.קום, וההשוואה הופכת עבורם בלתי נמנעת. כך קשה להם להתעלם מהדמיון בין זינוק במחיר ענקית השבבים אנבידיה שהסתכם בחמש השנים האחרונות ב־4,300% לזינוק של כ־1,500% שחוותה סיסקו בתוך שנתיים בשלהי שנות התשעים, רגע לפני התפוצצות הבועה וקריסת השוק. כמו גם הדומיננטיות של סקטור טכנולוגיית המידע במדד S&P 500 שמהווה היום 32% מהמדד – השיעור הגבוה ביותר מאז הדוט.קום אז היווה הסקטור כמעט 35% מהמדד. רק שלוש חברות – אפל, מיקרוסופט ואנבידיה — מהוות חמישית מהמדד. טוב זה לא.
סביב בועה השאלה החשובה אינה מתי תתפוצץ או איך תתפוצץ, כי אם מה תשאיר מאחוריה. בועת הדוט.קום למשל אף שהותירה אחריה לא מעט הרס, ניקתה את המגזר מחברות גרועות שחנקו את סביבתן, וההשקעות המרובות (גם אם המופרכות), הגיוסים הגדולים והקמת חברות חדשות היו קרקע פורה לצמיחת מגזר הטכנולוגיה מאוחר יותר. המשבר לא בוזבז. עתידה של בועת הבינה המלאכותית טרם נקבע, אך יש לה פוטנציאל גדול. כבר היום המוצרים שפותחו סביבה אהובים על ידי משתמשים רבים בין אם אלו מחוללי הטקסט לתמונה או הצ'אטבוטים, אך ההון הגדול לא מצוי בשימוש שרו"ח, מפתח או פרסומאי עושה במוצרים אלו.
האם שימושים אלו מצדיקים את עלויות התפעול העצומות? לא. אך כל הידע הנצבר בפיתוח מוצרים אלו, מרכזי הנתונים והתשתיות השונות שמפותחים כדי לתמוך באלו, יכולים ליצור הזדמנויות חדשות ומוצרים ברי קיימא עתידיים, אחרי שהבועה תתפוצץ.
