סגירת Intel Ignite: קריאת השכמה לאקוסיסטם הטכנולוגי בישראל
סגירת Intel Ignite: קריאת השכמה לאקוסיסטם הטכנולוגי בישראל
ההודעה על סגירת תוכנית ההאצה Intel Ignite הגיעה כרעם ביום בהיר לרבים בתעשיית ההייטק והחדשנות בישראל. התוכנית, שנוסדה כגשר בין תאגיד בינלאומי לסטארט-אפים מקומיים, ייצגה יותר משיתוף פעולה - היא ייצגה חזון של חדשנות פתוחה, שבה הידע, המשאבים והיכולות של תאגידים גלובליים חוברים לרוח היזמות הישראלית כדי לייצר פריצות דרך טכנולוגיות. ההחלטה על סגירת Ignite אינה רק אובדן של מסגרת חשובה; היא סימן מדאיג לשינוי בהשקעות הבינלאומיות בחדשנות הישראלית – שינוי שאולי נובע מהתפתחויות גיאופוליטיות או משיקולים כלכליים של החברות הבינלאומיות.
סגירת שערים: מה הסכנות?
מרכזי חדשנות ותוכניות האצה כמו Ignite מהווים קרש קפיצה לסטארט-אפים בראשית דרכם. הם מספקים הרבה מעבר למימון – מדובר על גישה לרשתות מקצועיות גלובליות, ידע טכנולוגי מתקדם, ותמיכה בצמיחה והתרחבות לשווקים בינלאומיים. לדוגמה, תוכנית Microsoft for Startups סיפקה ללא מעט סטארט-אפים ישראליים כלים טכנולוגיים, גישה למומחים, וחיבורים לפורומים עסקיים בינלאומיים, מה שאפשר להם לקפוץ קדימה ולהתפתח מעבר למגבלות השוק המקומי.
כעת, עם סגירת Ignite, אנחנו עלולים לראות האטה בהתקדמות המהירה שהורגלנו לה – פחות סטארט-אפים מצליחים, פחות רעיונות חדשניים שפורצים לשוק העולמי, ופחות חיבורים ושיתופי פעולה בין ישראל לחברות גלובליות. יש גם חשש מבריחת מוחות – כישרונות טכנולוגיים צעירים עשויים לחפש הזדמנויות אחרות בשווקים בהם התמיכה ברעיונות חדשניים היא יציבה ומחויבת יותר.
מדוע חברות בינלאומיות חייבות להישאר מחויבות לישראל
על אף האי-ודאות הפוליטית והביטחונית, חברות בינלאומיות צריכות להבין את הערך העצום של השוק הישראלי, המונע על ידי חדשנות טכנולוגית ועשיר בהון אנושי איכותי. ההיסטוריה מראה שכאשר חברות בינלאומיות משקיעות בישראל, הן זוכות לא רק בטכנולוגיות חדשות אלא גם במוחות מבריקים שמסייעים להן להישאר תחרותיות בשוק גלובלי דינמי.
תוכניות האצה כמו Ignite לא רק מסייעות לסטארט-אפים מקומיים, אלא מהוות גם "מעבדת חדשנות" עבור אותן חברות גדולות. למשל, Google for Startups ממשיכה לתמוך ולחבר סטארט-אפים ישראלים עם אנשי מקצוע, משקיעים ולקוחות פוטנציאליים בעולם כולו. תוכנית זו תרמה ליצירת אקוסיסטם שבו רעיונות יכולים להתפתח במהירות ולהגיע לידי יישום טכנולוגי במהירות, תוך מתן ערך משמעותי לחברות הענק שיכולות לזהות ולאמץ את הטכנולוגיות הללו בשלב מוקדם.
מה האפשרויות הקיימות העומדות בפני הסטארט-אפים?
סטארט-אפים שמוצאים עצמם ללא תמיכת תוכניות כמו Ignite, צריכים לחשוב מחוץ לקופסה ולחפש הזדמנויות חדשות. הם יכולים לשקול לחבור לחממות טכנולוגיות מקומיות אחרות, או אפילו לפנות לשווקים בינלאומיים חדשים שבהם יש תמיכה טכנולוגית ועסקית נרחבת. חלק מהסטארט-אפים אף עשויים להקים שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים, כמו אלו שהוקמו עם הטכניון או אוניברסיטת תל אביב, המציעים סביבות ניסוי טכנולוגי ושיתופי פעולה מחקריים.
אפשרות נוספת היא לפנות לתוכניות מימון המונעות על ידי הממשלה, כמו רשות החדשנות או תוכניות שונות של משרד הכלכלה, המציעות תמיכה כלכלית ותמיכה מקצועית לסטארט-אפים הנמצאים בשלבי פיתוח. חשוב לזכור שגם בעתות משבר, חדשנות היא הדרך להבטיח את צמיחתן של החברות ולהשארתן רלוונטיות בשוק.
הזדמנות או איום: האם ישראל תדע לנצל את השינויים?
ההחלטה לסגור את Ignite יכולה להוות הזדמנות עבור ישראל. מדובר בתזכורת לכך שעל המדינה והתעשייה המקומית להשקיע משאבים בפיתוח מנגנונים עצמאיים לתמיכה בחדשנות. אולי זה הזמן ליצירת מסגרות חדשות של שיתוף פעולה עם שווקים אחרים, כמו אירופה ואסיה, או לעודד חיבורים עם קהילות טכנולוגיות בעולם הערבי, המגלות עניין הולך וגובר בשיתופי פעולה עם חדשנות ישראלית.
בעבור היזמים המקומיים, אחת האפשרויות העומדות בפניהם היא פנייה לתוכניות חדשנות בחו"ל, הקיימות בשלל תחומים כמו פינטק, קליימט-טק, בריאות דיגיטלית ועוד. תוכניות אלו מציעות מימון, גישה לשווקים בינלאומיים ויכולות טכנולוגיות מתקדמות, ובכך מאפשרות לסטארט-אפים להמשיך להתפתח מחוץ לגבולות ישראל. אך יש לזכור כי פנייה לתוכניות אלו עלולה ליצור מגמה מסוכנת של הגירה איטית של סטארט-אפים לשווקים בינלאומיים, מה שיכול לפגוע בהון האנושי המקומי ולגרום להיחלשות האקוסיסטם הטכנולוגי בישראל בטווח הארוך. על כן, השאלה העומדת בפני כולנו היא האם ישראל תצליח לפתח את התשתיות והמסגרות הנדרשות כדי לשמור על הסטארט-אפים והחדשנות בתחומה, או שתמצא עצמה מתמודדת עם בריחת מוחות ופוטנציאל טכנולוגי יקר ערך אל מעבר לים.
מעין שחר היא מנהלת שותפויות אסטרטגיות ב-UST Spark, תכנית החדשנות הפתוחה של UST
