ניתוחהמשבר של אינטל עלול להיות המשבר של ישראל
ניתוח
המשבר של אינטל עלול להיות המשבר של ישראל
אינטל מסמלת את העוצמה של ההייטק הישראלי ואחראית על יצוא 6% של הענף; אבל בעוצמה הזו גלומה גם הסכנה הגדולה לאור המשבר החמור שחווה החברה; פיצול אינטל וביטול מפעלים חדשים עומדים על הפרק ומחדדים את שאלת המחויבות של הבעלים החדשים לישראל; תוכנית ההבראה של אינטל עלולה להוביל למשבר בענף כולו
חמישים שנה בדיוק חלפו מאז שאינטל הניחה את אבן הפינה הראשונה לפעילותה בישראל. זה היה רגע לאחר מלחמת יום כיפור, המדינה הצעירה עדיין ליקקה את פצעי הטראומה, אך דב פרוהמן הצליח לשכנע את מייסדי מי שהיתה אז ענקית השבבים בהתהוות, כי דווקא בישראל יש את כוח האדם הנחוץ לה ואשר חסר בארה"ב.
מאותו הרגע ועד שנת 2000 הוביל פרוהמן את הפעילות הישראלית של אינטל. מרכז הפיתוח הישראלי פיצח את נוסחת דחיסת הטרנזיסטורים ובנה את מעבד 8088 שנכנס למחשב האישי של יבמ. המפעל בירושלים, הראשון של אינטל מחוץ לגבולות ארה"ב, ייצר בשיא 75% מכלל מעבדי 386 שלה, שהיו הפופולריים ביותר באותה תקופה. אינטל ישראל חוותה עם אינטל כולה את "רגע אנבידיה" שלה עם השקת ה"פנטיום" שהפך סופית את צירוף המילים intel inside לחובה בכל מחשב.
ככל שישראל היתה חשובה יותר לאינטל, שהיתה השליטה הבלתי מעוררת בשוק המעבדים, כך הפכה גם הכלכלה הישראלית למושפעת יותר ויותר מהענקית שהלכה והתרחבה בה. אם אינטל היתה משלימה את רכישת טאואר ב־5.4 מיליארד דולר, הפעילות בישראל היתה הופכת לשנייה בגודלה של אינטל בעולם, אחרי זו שבארה"ב, והיא מהווה כבר היום שיקוף מלא של החברה על כל חטיבותיה ומחלקותיה.
בניגוד לשחקניות בינלאומיות רבות שמחזיקות כאן רק מרכז פיתוח או פעילויות מאוד מוגדרות ותחומות, אינטל ישראל היא כמו אינטל ארה"ב קטנה, עם כוח אדם שמהווה כעשירית מכלל עובדיה. זו הגאווה הגדולה והעוצמה של ההייטק הישראלי, אבל זו גם הסכנה הגדולה היום לאור המשבר העמוק והחמור שחווה אינטל. משבר שיאלץ אותה, כבר השבוע, לבצע שורה של מהלכים דרמטיים כדי להבטיח את הישרדותה. רוב הסיכויים שהמהלכים האלה לא יהיו האחרונים, אלא רק המערכה הראשונה בתוכנית הבראה עמוקה שעוד תידרש לביצוע. אם לישראל היתה חסרה עוד חזית אחת במציאות הבלתי אפשרית שאליה נקלעה בשנה האחרונה, העננה של אינטל היא איום כלכלי מהותי נוסף. לפי הערכות, אינטל מתכננת לקצץ במפעלים בישראל.
כאשר אומרים כמעט כלאחר יד "אינטל היא המעסיק הפרטי הגדול בישראל" או "אינטל היא חלק בלתי נפרד מהכלכלה הישראלית", לא תמיד מתעמקים במלוא המשמעויות של החברה עבור המשק. הנושא עמוק הרבה יותר מפיטורים מסתמנים של 1,000 מתוך 11,700 עובדיה בישראל. הוא מעלה שאלות לגבי איך ייראו ההייטק הישראלי והכלכלה כולה אחרי יישום מהלכי הבראה באינטל ובעיקר מה תהיה השפעה של תרחיש שבו היא לא תצליח להיחלץ מהמשבר ותפורק לחלקים. תרחיש פיצול החברה ומכירת חטיבותיה בחלקים בהחלט עומדים היום על הפרק, ובמקרה כזה שאלת המחויבות של הבעלים החדשים לישראל ולפעילותה כאן תעלה ביתר שאת.
מבלי להיכנס להערכות על מה בדיוק תכריז אינטל השבוע, ייתכן שאפילו כבר מחר, צריך להבין מה המשמעות של המשבר באינטל לגבי הכלכלה הישראלית, בכל המישורים, מעבר לתעסוקה הישירה והאם עוד ניתן לעשות משהו כדי למזער את הנזקים הצפויים למשק שגם כך נמצא כפסע מסחרור.
פגיעה בהכנסות המשק ממסים
פעילותה של אינטל בישראל היתה אחראית לכמעט 2% מהתל"ג של המדינה ב־2022. יצוא החברה מישראל הגיע לשיא של כ־9 מיליארד דולר, כ־6% מכלל יצוא ההייטק. מספר המועסקים הלא ישירים במעגלים השניים והשלישיים הוערך על ידי אינטל עצמה ב־42 אלף עובדים, והיא רכשה שירותים וסחורות מעסקים מקומיים ב־3.5 מיליארד דולר. פיטורים של אלפי עובדים יהיו בעלי משמעות עמוקה בישראל. קשה להאמין כי אינטל תסתפק רק במהלך הנוכחי לקיצוץ עולמי של 15 אלף עובדים מתוך מצבת כוח אדם מנופחת של 130 אלף. אנבידיה ו־AMD שאין להן פעילות ייצור אלא רק פיתוח מעסיקות כ־30 אלף עובדים בלבד כל אחת.
דב מורן: "אינטל היא חברה חולה, אבל יש לה היסטוריה מדהימה, הנדסה מעולה, ומיצוב חזק בתחום ה־PC. כדי שהיא תצא מהתהליך כחברה חזקה יותר, חייבת להיות הפרדה בין ייצור לפיתוח"
אם יותר מ־1,000 עובדי הייטק יוצאים לשוק מחפשי העבודה במציאות הנוכחית, הדבר יכול להוביל אפילו לירידה בשכר הממוצע בענף, שלא לדבר על פגיעה בהכנסות המשק ממסים, שכן מדובר בעובדים בעלי שכר גבוה. הקטנת התעסוקה בהיקפים כאלה, יחד עם ירידה ביצוא, עלולה לדחוף להיחלשות השקל שסובל כבר מפיחות לאור עליית הסיכון במשק.
את עומק ורוחב ההשפעה אפשר היה לבחון ביוני האחרון כאשר אינטל הקפיאה את הקמת המפעל החדש שלה בקריית גת, וקבלני משנה מקומיים רבים הרגישו זאת על בשרם. חברת לסיכו הבורסאית נאלצה לדווח על כך משום שעיכוב בחוזה של יותר מ־100 מיליון שקל מהווה השפעה מהותית על ביצועיה. "במקום שבו יש מפעל שבבים, מתפתחת תעשייה משיקה של ציוד למפעלים אלה. חברות כמו אפלייד מטריאלס ו־KLA באו לכאן בגלל אינטל, כי בפעילות שלהן תמיד יש משמעות לקרבה פיזית", מסביר לכלכליסט גורם בכיר בתעשיית השבבים המקומית. "כל חברת ענק, אבל חברה עם מומחיות כמו של אינטל במיוחד, עושה גם השבחות לקבלני משנה מקומיים ולעתים הופכת אותם לאטרקטיביים יותר עבור כלל התעשייה. כמו כן, ישנם קבלני משנה בישראל ש־100% מהפעילות שלהם זה אינטל".
הטעויות הגדולות של אינטל:
פספוס בזיהוי שינויים עמוקים בשוק הטכנולוגיה ובראשם המובייל
אינטל היא החברה היחידה היום שיש לה גם פעילות ייצור וגם פעילות פיתוח, כל המתחרות עושות רק אחד מהדברים
רצף ארוך של רכישות בסכום מצטבר של כ־50 מיליארד דולר שלא הניבו תועלת. חלק מהרכישות מפוצלות בחזרה כמו במקרה של מובילאיי שכבר הונפקה ואלטרה שאמורה להיפרד מאינטל
התנפחות מוגזמת בכוח אדם. כיום יש באינטל מספר לא פרופורציונלי של עובדים בכל העולם ביחס למתחרות
כשלים הנדסיים בשנים האחרונות שפגעו ביכולת להתחרות ביצרניות מהמזרח, הובילו לפספוס שוק שבבי ה־AI, ואיפשרו יצירת הובלה ברורה לאנבידיה
אינטל היא גם אחד המעסיקים המגוונים ביותר, יש בה לא מעט בעלי דוקטורט במקצועות המדויקים כמו פיזיקה וכימיה, יש כמובן לא מעט מתכנתים, אבל יש גם טכנאים רבים. היא אחת ממעסיקות ההייטק המעטות בדרום עם הקריה הענקית בקריית גת שמייצרת תעסוקה באזור לעוד מעגלים רבים, החל משירותי הסעה, אבטחה ומסעדות ועד כאמור לקבלני משנה שתלויים בה.
וזו הנקודה הקריטית - הייצור. אף ש"רק" 3,900 מעובדי אינטל מועסקים בפעילות הייצור בקרית גת ואילו הרוב 7,800 עובדים הם אנשי פיתוח שנמצאים במרכז הענק בחיפה ובמרכז הקטן יותר בפתח תקווה, הבטן הרכה מבחינתה של ישראל היא דווקא בייצור. הייצור אחראי, בסופו של דבר, גם לשני שלישים מהיצוא של אינטל מישראל. "בעבר היו לא אחת תוכניות קיצוצים שבהן ישראל הוחרגה, אבל הפעם זה לא יקרה. אם לישראל היה מעין פסל חסינות בעבר, הוא לא קיים יותר כי הלחץ גדול מדי", אומרים בתעשיית השבבים המקומית וחוששים מכך שאש הקיצוצים תגיע גם לייצור. "אם מפטרים מתכנתים, יש להם מקומות עבודה רבים לפנות אליהם. אפילו אם חברה כמו מאנדיי היתה נסגרת, לא הייתי מודאג כי כולם ימצאו עבודה, אבל באינטל יש עובדים רבים עם מומחיות ייחודית שאין להם לאן ללכת כמעט חוץ מטאואר ואולי אזורים מאוד מאוד ספציפיים בתעשייה הצבאית, ש'למזלנו' מגייסת עכשיו עובדים", אומר בכיר בהייטק שמילא בעבר גם תפקידים במגזר הציבורי.
מובילאיי ואולי חברות כמו סיסקו שהיו יכולות לקלוט עובדים כאלה בעבר, עסוקות עכשיו באתגרים משלהן ולא צפויות להסתער על העובדים הנפלטים. אך עבור עובדי הפיתוח של אינטל פתוחות מחלקות גיוס של אנבידיה שכבר העבירה אליה לא מעט עובדי אינטל בשנים האחרונות ומתרחבת בישראל באגרסיביות. אנבידיה ישראל כבר מהווה יותר מעשירית מכלל החברה. הפוטנציאל קיים גם בטאואר ובפעילויות השבבים הצומחות באפל, גוגל ואמזון ישראל. העניין הוא שבניסיון להימנע ממהלכים כואבים, אינטל בחרה במסלול של פרישה בהסכמה כהקדמה לפיטורים, ובכך גרמה לעזיבתם דווקא של העובדים החזקים יותר שהיו בטוחים ביכולתם למצוא עבודה חדשה. התנאים היו מאוד נדיבים ועובדים ותיקים אשר בחרו במסלול הפרישה מרצון זכו למענק פרישה של מאות אלפי שקלים בנוסף לפיצויי הפיטורים. על פי הערכה, עובד ותיק של מעל 20 שנה יכול לקבל מעל ל־15 משכורות ולהגיע אף ל־20 משכורות של פיצוי.
ההערכה כעת היא שרוב המפוטרים יגיעו ממחלקות הפיתוח ובאינטל ינסו להמעיט את הפגיעה בייצור. 7,000 עובדי הפיתוח פרוסים על פני חטיבות רבות כגון רשתות תקשורת, דאטה סנטרס, מעבדים למחשבים האישיים ובינה מלאכותית. עובדים אלה מהווים חלק בלתי נפרד מהחטיבות בארה"ב וההחלטה על עומק הקיצוץ תגיע משם ולאו דווקא תיקבע על ידי ההנהלה המקומית שמפוצלת בין דני בן עטר, שמוגדר גם מנכ"ל משותף בארגון הייצור העולמי של אינטל, לבין קרין אייבישיץ סגל, שאחראית על הפיתוח כאן ומוגדרת גם כסמנכ"לית אינטל העולמית.
וכאן צריך להזכיר איום נוסף על אינטל ישראל והוא הדומיננטיות של המנהלים הישראלים באינטל העולמית. פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל העולמית, ממילא נחשב למנהל ריכוזי וממדר מאוד, אך גם המנהלים הנוכחיים נתפסים בינתיים כדומיננטיים פחות ממנהלי אינטל כאן בעבר וקולם לא נשמע. זאת בשונה מהדורות הקודמים, החל מדדי פרלמוטר שכמעט התמנה למנכ"ל אינטל העולמית, מולי אדן שהיה סגן נשיא בכיר במשך זמן רב באינטל העולמית ועד מקסין פסברג, אשר היתה דמות מאוד דומיננטית גם בתוך אינטל העולמית, אך גם בקהילה בישראל.
הסכנה המרחפת על המפעל בקריית גת
ותיקי תעשיית השבבים מחדדים כי "ברגע שלא בונים פאב חדש (מפעל שבבים, ס"ש), המפעל הקיים הופך אט אט לפיל לבן". הכוונה שהמפעל הקיים של אינטל, שעובד היום בכושר ייצור גבוה, הוא בכל זאת כבר ותיק ורץ כמעט 20 שנה, כאשר טכנולוגיות הייצור שלו מתיישנות והוא מתחיל לקבל פרויקטים פחות חשובים ויותר איזוטריים. כמו כן, המפעל בישראל משקף את אחת הבעיות הקשות של אינטל שגם הובילו אותה למשבר הנוכחי - הוא מייצר רק עבור אינטל עצמה ולא יודע לייצר שבבים עבור לקוחות חיצוניים.
בכיר בתעשיית השבבים: "הסיכוי שאינטל תצא לגמרי מייצור בישראל הוא אפס. עם זאת הממשלה צריכה להבין שמה שקורה באינטל הוא אירוע מאקרו משמעותי שיכול לקרות גם בסיסקו וסמסונג שמקצצות עובדים"
זה השינוי המרכזי שגלסינגר מנסה להוביל מאז שנכנס לתפקידו לפני שלוש שנים ורכישת טאואר היתה אמורה להיות הנדבך הראשון והחשוב ביישום האסטרטגיה הזאת. חסימת העסקה על ידי הרגולטור הסיני, עיכבה את המהלך ואינטל היא עדיין בגדר ייצור מוזר בעולמה - החברה היחידה שיש לה גם פיתוח וגם ייצור תחת אותה קורת גג, עם מעט מאוד לקוחות חיצוניים שמזמינים ממנה שבבים.
את הידע מהמפעל הוותיק בקריית גת צריך להעביר למפעל הבא, שיקום בסמוך, אך אינטל שמרכזת מאמצים בהקמת מפעלים חדשים בארה"ב, שם היא מקבלת סובסידיות ענק, שלחה לשם גם לא מעט מומחים מישראל. וזו עוד סוגיה דרמטית עבור אינטל בישראל, לא רק עומק הקיצוץ בקרב עובדי הייצור בקריית גת, אלא גם הקמת המפעל החדש שהוקפאה כמעט לחלוטין. כאשר באינטל מניפים גרזן ומדברים על עצירת בנייה אפילו במדינות כמו גרמניה שנתנו סובסידיות נדיבות ביותר לחברה, הסכנה מרחפת גם על קריית גת. מדינת ישראל אמנם הבטיחה לאינטל השתתפות בכ־10% מעלות הקמת המפעל של 10 מיליארד דולר, אך זה לא הרבה לעומת תוכניות עידוד הרבה יותר אגרסיביות בארה"ב ובאיחוד האירופי שמנסות למנוע את העברת כל ייצור השבבים למזרח.
אגב, מבחינת מנופים ממשלתיים, לישראל כבר אין היום הרבה מה לעשות, שכן בגלל ותק המפעל הקיים הוא כבר עמד בכל סעיפי ההתחייבות שלו לקבלת מענקים. בתעשיית השבבים המקומית כבר מעלים השערות כי בתרחישי קיצון, היוצרות יתהפכו ותהיה זו דווקא טאואר שתרכוש את המפעל של אינטל בקריית גת, כשעבורה תהיה זו כניסה לפעילות חדשה ולעובדי אינטל חבל הצלה.
לצד הסכנות והפסימיות, לישראל יש שני עוגנים לאופטימיות. אינטל, בהשאלה מעולם הבנקאות, היא מה שנקרא אסטרטגית או חשובה מכדי ליפול. במלחמת הסחר המתעצמת מול סין, הממשל האמריקאי זקוק לייצור של אינטל שיתבצע על אדמת המדינה. רק אתמול פורסם שנבחן עבורה מענק של 3.5 מיליארד דולר כדי שתייצר שבבים בארה"ב עבור משרד ההגנה. וגם ישראל נכנסת כאן לתמונה כאתר ייצור במדינה ידידותית. העוגן השני הוא גלסינגר שנראה כי כל עוד יצליח לשמור על כסאו, יהיה מחוייב לישראל. גלסינגר הוא נוצרי אדוק, שבכל יום ראשון מפרסם בחשבון הטוויטר שלו פסוק מהתורה. גלסינגר, שעבד באינטל שנים ארוכות, עזב וחזר ב־2021, רואה את עצמו כבעל שליחות דתית כמעט לשקם את החברה. בראיון לכלכליסט ב־2022, גלסינגר רמז כי כמו סטיב ג'ובס ששב לאפל כדי להציל אותה, כך גם הוא, אולי לא ימציא את האייפון הבא, אבל ידע להחזיר את החברה לחזית הטכנולוגיה ולהשיב לה את מעמדה האבוד.
בכירי אינטל שלפו בשבוע שעבר בשורת מפגשים עם אנליסטים קלף חדש שהוא הימור גדול, אבל אם יצליח, יכול לעבוד לטובתה של ישראל. בחברה שנכנסה לפיגור טכנולוגי עמוק בארבע השנים האחרונות, מה שהוביל לפתיחת הפער של יצרניות השבבים ממזרח אסיה ובראשן TSMC, החליטו לדלג על טכנולוגיית 4 ננומטר ולקפוץ ישירות ל־2 ננומטר, מה שמכונה אינטל 18A. אלה השבבים שיכולים להביא לאינטל את הלקוחות הנחשקים ביותר היום החל מאנבידיה ועד אפל ואמזון. אם אכן תצליח לעשות את הקפיצה - ובינתיים הודלף בארה"ב שברודקום בדקה את השבבים ולא היתה מרוצה - זו יכולה להיות בשורה לישראל כי המפעל החדש בקריית גת יוכל להגיע בדיוק בזמן לייצור של שבבים אלה. כרגע הם מתוכננים לייצור במפעל החדש באריזונה שאמור להתחיל לפעול בשנה הבאה.
"אינטל היא חברה חולה", אומר דב מורן, מומחה בעל שם עולמי בתחום המעבדים שמכר בעבר את אם סיסטמס שהקים לסאנדיסק ב־1.5מיליארד דולר ושימש בעבר גם כדירקטור בטאואר. "אבל יש לה היסטוריה מדהימה, הנדסה מעולה, מיצוב שעדיין חזק מאוד בתחום ה־PC. אפשר להתגבר על הבעיות והקשיים ולצאת מהתהליך כחברה חזקה יותר, אבל כדי שזה יקרה חייבת להיות הפרדה בין ייצור לפיתוח".
גם רונן ניר, חבר דירקטוריון במכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן שמנהל גם את הפעילות הישראלית של קרן הון סיכון PSG סבור כי פיצול הייצור החוצה מאינטל עשוי להתברר כדבר טוב גם עבור ישראל. "הפיטורים הם הטווח הקצר, אבל בטווח הארוך אם אינטל תתחיל באמת לייצר עבור אחרים, אלה חדשות טובות לישראל. הקיצוץ בפיתוח הוא כואב ויהווה מעין אובדן של האב הרוחני, החברה הבינלאומית הראשונה שפעלה כאן, אבל כבר למדנו לבנות אקו סיסטם של חברות חדשות. תוכנית ההבראה של אינטל עלולה להוביל למשבר נקודתי בהייטק, אבל זה לא יפיל את הכלכלה כפי שקרה לפינלנד ביום שאחרי נוקיה".
ענקית הטלפונים הסלולריים של שנות התשעים היתה אחראית ל־4% מהתוצר של המדינה בשיא ולרבע מהצמיחה שלה בין 1998 ל-2007. אחרי הקריסה של נוקיה פינלנד נכנסה למיתון הארוך בתולדותיה. לכן לדברי רונן ניר מדובר ב"קריאת השכמה לממשלה, שצריכה להבין שהייטק הוא דינאמי, אתמול היינו מאוד חזקים בשבבים, היום בסייבר וצריך להסתכל ולתכנן קדימה כדי לבנות את התשתית, החל מחינוך ועד מדיניות המיסוי, גם לדבר הבא".
"הסיכוי שאינטל תצא לגמרי מייצור בישראל הוא אפס וזה הדבר הקריטי. ועם זאת הממשלה צריכה להביא פרויקטור לנושא ולהבין שמה שקורה באינטל הוא אירוע מאקרו משמעותי שיכול לקרות גם במקומות כמו סיסקו וסמסונג, שגם הן מקצצות ומפטרות עובדים", מסכם הבכיר בתעשיית השבבים הישראלית שעבד בעבר גם במגזר הציבורי. "עד היום הממשלה עבדה מול אינטל בצורה מאוד חד ממדית - תפרו חליפות סביב מפעלים חדשים. ישראל היא לא דטרויט, אבל צריך לחשוב על תמריצים יצירתיים, גזרים, לא רק מקלות. דברים כמו אקסלרטור לטכנולוגיות ייצור למשל".
מאינטל נמסר: "אינטל מחויבת באופן מלא לישראל כאחד מאתרי הייצור והפיתוח המרכזיים שלנו בעולם. אנו גאים להיות חלק מהכלכלה הישראלית כבר 50 שנה, והמשך הפעילות וההשקעות שלנו באזור משקפים את המחויבות ארוכת הטווח שלנו. בעוד שאנו מעריכים ומעדכנים באופן מתמיד את הפעילות הגלובלית שלנו בהתאם לתנאי השוק וההתפתחויות הטכנולוגיות, המחויבות שלנו לישראל נותרת חזקה ויציבה".
