חזרה לרמה של 2018: ירידה חדה בהיקף ההשקעות היפניות בישראל
חזרה לרמה של 2018: ירידה חדה בהיקף ההשקעות היפניות בישראל
לפי דו"ח של הראל הרץ המתמחה בשוק היפני, רמת ההשקעות של חברות יפניות – במקביל לכלל ההשקעות הזרות חזרה לרמה בשנת 2018. ההשקעות היפניות בישראל ב-2023 הסתכמו ב-662 מיליון דולר, זאת לעומת 1.55 מיליארד דולר ב-2022 וקרוב ל-3 מיליארד דולר בשנת השיא 2021
ההשקעות של חברות יפניות בישראל בשנת 2023 הסתכמו ב-662 מיליון דולר, זאת לעומת 1.55 מיליארד דולר בשנה הקודמת וקרוב ל-3 מיליארד דולר בשנת השיא 2021. על פי דו"ח של חברת הראל הרץ המתמחה בשוק היפני, רמת ההשקעות של חברות יפניות – במקביל לכלל ההשקעות הזרות חזרה לרמת ההשקעות בשנת 2018.
מספר ההשקעות היפניות נשמר יציב. בדומה לשנה הקודמת - 62 השקעות - זאת לעומת 66 בשנת 2022. עובדה זו מוכיחה כי עם גבור הסיכון בישראל ירדו ההשקעות בגודלן.
הירידה בהשקעות החריפה במיוחד במחצית השנייה של 2023. החשש מהעדר יציבות שלטונית, ופרוץ המלחמה מול חמאס, ברבעון האחרון גרמו לשיתוק כמעט מוחלט בהיענות המשקיעים היפנים.
עם זאת ההשקעות היפניות בישראל הפכו לגורם יציב ומשפיע בתעשיית ההייטק הישראלית . גם השנה, והן מהוות 10% מכלל ההשקעות - זרות וישראליות גם יחד, ורק 5% מסך ההשקעות הזרות: כ-62 מתוך 1175.
מאפיין נוסף השנה הוא מעבר משמעותי להשקעה בקרנות הון סיכון ,19% מכלל ההשקעות השנה היו – השתתפות בקרנות יפניות ומקומיות כנגד השקעות ישירות בחברות ההייטק עצמן. מעורבותן של הקרנות היפניות בישראל גדל אף הוא. סמיכותן לחברות המושקעות היוו שיקול במזעור גורם הסיכון והבקרה.
השנה הושלמה רכישה אחת בלבד של חברה ישראלית בידי חברה יפנית, של חברת OXIDE אשר רכשה את חברת RAICOL הישראלית .
מאפיין נוסף בהשקעות היפניות הינו המרכיב הבולט של השקעות אסטרטגיות. כמחצית מההשקעות בוצעו על ידי חברות תעשייתיות המבקשות לפתח טכנולוגיות משותפות ולהשיג יתרונות עתידיים על פני מתחריהם בסיוע היזמות הישראלית.
מבחינת תחומי השקעה בתעשיית ההייטק הרי ש-16% מהשקעות הופנו לענפי הרפואה, 13% לתחומי התחבורה העירונית והימית ו-11% לתחומי האבטחה והסייבר. לענפי הפינטק ולקרנות השונות הופנו 19% מההשקעות היפניות.
סיבה נוספת שהרתיעה משקיעים יפנים היתה הנפילה התלולה של הין היפני מול הדולר האמריקני מ-115 בינואר 2023 ל-147-150 בראשית 2024.
הראל-הרץ אינה צופה שינוי דרמטי בהיקף ההשקעות היפניות בישראל כל עוד קיימות מגבלות בביקורים ונסיעות ועמן חידוש פעילות המשרדים המקומיים, כמו גם סיום המלחמה וחידוש היציבות באזור.
