פרשנות לתעשיית ההייטק אין מקום בממשלה הנכנסת
פרשנות
לתעשיית ההייטק אין מקום בממשלה הנכנסת
מוקד הצמיחה הישראלי, המספק כרבע מתקבולי מס ההכנסה במדינה, לא זכה לאזכור בקווי היסוד של הממשלה החדשה. השותפות התעלמו גם מרשות החדשנות - זו שהיתה דווקא להיט מבוקש בממשל הקודם שכלל את התוכנית לקידום הענף בראש קווי היסוד שלו
ממשלת ישראל החדשה צריכה הרבה מאוד כסף כדי לממן את תוכניותיה העתידיות - רוב הכסף יגיע מהמסים שאנחנו משלמים. המקור של חלק ניכר מאותו מס הוא תעשיית ההייטק המקומית, כרבע מתקבולי מס ההכנסה של ישראל לפי נתוני האוצר.
בקווי היסוד של הממשלה החדשה צריך להגיע עד סעיף 55 כדי למצוא אזכור לתעשיית הביוטק והחקלאות המתקדמת אשר אמורות לפי התוכניות על הנייר לפחות להפריח את שממת הנגב והגליל.
תעשיית ההייטק לא זכאית לסעיף משלה בכל קווי היסוד.
לשם השוואה, בקווי היסוד של הממשלה היוצאת, סקטור הטק זכה להתייחסות כבר בסעיף 3 עם תוכנית מוגדרת לפעילות לשנים הקרובות "הממשלה תציג כיעד לאומי את הגדלת מספר עובדי ההייטק ל-15% מכלל העובדים במשק". קווי היסוד של הממשלה הקודמת אף הדגישו והעמיקו בצרכי התעשיה הזו, עם דגש על החינוך.
ההבדלים אינם רק בקווי היסוד. בממשלה הקודמת חלק לא קטן במשא ומתן הקואליציוני היה סביב רשות החדשנות ומי יהיה אחראי עליה. העניין הרב ברשות הוביל לכך שנחקק חוק מיוחד שהעביר אותה ממשרד הכלכלה למשרד המדע.
בממשלה החדשה לא נשמע קולו של ח"כ אחד שביקש את התיק, אף מפלגה לא דרשה את תיק המדע במשא ומתן או דרשה לקבל עליה את האחריות לרשות החדשנות.
תעשיית ההייטק בישראל לא ממש אוהבת שמתערבים לה בעבודתה, היא מסתדרת היטב ללא קשר לממשלה, בין היתר לנוכח העובדה שמוקד עסקיה מעבר לים. זה לא אומר שהיא לא צריכה את התמיכה שלה. להיפך.
ממשלת ישראל חייבת לייצר עוד כח אדם לתעשיה וליצור את התנאים המיטביים להמשך השגשוש של הענף - בין היתר בחינוך, מיסוי נכון ותמיכה בפעיליות אשר לא יכולות להתרומם בכוחות עצמן.
בכל ההסכמים הקואליציונים אשר בשבועות האחרונים כה עמלים עליהם לא נשמע קול אחד שיתווה תוכנית לתעשיה זו, לא נשמעה התייחסות לחשיבותה.
