גל הפיטורים בהייטק: האם סטארט־אפים במצב טוב ישלמו את מחיר הפחד?
גל הפיטורים בהייטק: האם סטארט־אפים במצב טוב ישלמו את מחיר הפחד?
פיטורים המוניים בשני יוניקורנים אמריקאיים ששוחים בכסף מאותתים על היסטריה שעלולה להתברר כמוגזמת ומזיקה בתעשיית הון סיכון. הבהלה הזו עלולה לזלוג גם לישראל ולפגוע בחברות שמצבן לא בהכרח רע
מאופוריה להיסטריה – זה התיאור המדוייק ביותר למה שעובר היום על תעשיית קרנות ההון סיכון ומקרין ישירות על חברות הסטארט־אפ. לישראל זה אמנם עדיין לא הגיע, אבל כמה אירועים שקרו בימים האחרונים צריכים להטריד את היזמים הישראלים. לאו דווקא משום שמצב החברות שלהם מידרדר או כי עומד להיגמר להם הכסף, אלא מפני שאנשי ההון סיכון נכנסו להיסטריה. הקרנות הבולטות בעולם, החל מסקויה ועד Y קומבינייטור, הוציאו מצגות מטילות אימה שלא רק שוגרו לסטארט־אפים בפורטפוליו שלהם אלא גם פורסמו בפומבי.
הכותרות דרמטיות ומזהירות מפני הארמגדון שעומד לנחות על ראשי הסטארט־אפים ודורש לפיכך צעדים דרסטיים. אלה אכן ננקטו בסוף השבוע על ידי שתי חברות שכלל לא היו בחשודות המיידיות למהלכי התייעלות ופיטורים. הראשונה חברת הגנת הסייבר בענן LACEWORK שהודיעה על פיטורים של 300 עובדים המהווים 20% מכוח האדם שלה. במקביל הכריזה גם חברת הפינטק BOLT על קיצוץ מסיבי של 240 מעובדי החברה. לכאורה לא מפתיע במיוחד לנוכח גל הפיטורים ששוטף באחרונה את הסיליקון ואלי, אבל זהות החברות צריכה להדליק נורות אדומות אצל היזמים.
עד היום תחום הסייבר היה חסין מפיטורים שהתרכזו בעיקר בפינטק ואי קומרס. יתרה מכך, הטכנולוגיה של לייסוורק נחשבת לאחת המבטיחות בתחומה. גם במקרה שלה וגם במקרה של בולט לא מדובר באירוע של מצוקת מזומנים שמכתיב קיצוצים. מנכל לייסוורק הסביר בבלוג של החברה כי ההחלטה להיפרד מחלק מהעובדים באה במסגרת שינוי מבני והתאמות תוכניות למציאות החדשה.
בבולט, שגם היא לא צפויה להיקלע למצוקת מזומנים בקרוב ובין המשקיעים בסיבוב האחרון שלה גם ענקית הפיננסים בלאקרוק, נימקו את המהלך במשפטים דומים. שתי החברות התנפחו מאוד בשנים האחרונות לא רק בכסף, אלא גם בכוח האדם שכעת ישלם את המחיר. במקרה של בולט מדובר באירוע כאב במיוחד עבור חלק מהעובדים שכן חלקם נטלו מהחברה הלוואות כדי להמיר את האופציות שהבשילו למניות וכעת אם יפסיקו להיות עובדי החברה, יחוייבו להחזירן תוך שלושה חודשים.
מדובר בשתי חברות עמוסות במזומנים שהשלימו את סבבי הגיוס האחרונים שלהן רק לפני חודשים ספורים. לייסוורק גייסה סכום אדיר של 1.3 מיליארד דולר בפברואר 2022 לפי שווי של 8.3 מיליארד דולר לפני הכסף. BOLT, שנחשבה עד לפני רגע לאחד הפינטקים המבטיחים, קיבלה 355 מיליון דולר בגיוס האחרון בינואר השנה לפי שווי של 10.5 מיליארד דולר לפני הכסף, כאשר בין המשקיעים הגדולים גם ענקית הפיננסים העולמית בלאקרוק. בסך הכל מאז הקמתן גייסו לייסוורק ובולט 1.9 ו־1.3 מיליארד דולר בהתאמה.
מה קרה בין ינואר 2022 למאי 2022? נכון השוק הציבורי קרס, רק שאם בוחנים את העניין קצת יותר לעומק הרי שדווקא החברות הציבוריות, גם כאלה שהורידו תחזיות והמניות שלהן צנחו ב־80% עדיין לא מפטרות, אלא בשלב זה מקפיאות גיוסים ועורכות קיצוצים נקודתיים יותר בהוצאות שיווק ובזבוזי על מותרות. מדוע השוק הפרטי מגיב מצד אחד באיחור, אך מצד שני בצורה אלימה הרבה יותר?
התשובה טמונה במלה אחת – פחד. אבל הפחד הוא לא של היזמים שמכירים את המוצר, את הלקוחות ואת העובדים שלהם, אלא הפחד של אנשי הון סיכון על עתידם ומפני כעסם של המשקיעים שהזרימו להם עשרות מיליארדי דולרים בשנים האחרונות. מנהלי הון סיכון הסתובבו כטווסים נפוחי חזה בשנים האחרונות כי היה נדמה שכל מה שהם נוגעים בו הופך לזהב. בשלוש השנים האחרונות התשואה הפנימית הממוצעת בתעשיית ההון סיכון נסקה לכ־30% לפי מספרים עדכניים. אלא שעכשיו כולם נזכרים כי מדובר בתשואה על הנייר, והנייר הזה מתחיל לעלות באש. בקרנות מבינים כי התשואות בפועל יהיו רחוקות מכך, כאשר בקרב המשקיעים (Limited Partners) כבר מבינים כי בחלק מהקרנות, בעיקר הצעירות והנועזות יותר, התשואה תהיה עניין של מזל במידה רבה ולא באמת ניתוח מלומד. זה מה שמסביר את הבהלה שאוחזת במנהלי הקרנות.
המשקיעים מאבדים סבלנות
אמנם האש עוד לא מורגשת במלוא העוצמה, אבל מה שעומד מאחורי המצגות המושקעות עם נבואות זעם של הקרנות הוא לא בהכרח טובת הסטארט־אפים שהשקיעו בהם, אלא מיילים וטלפונים זועמים מצד המשקיעים של הקרנות שלהם, לרוב גופים שמנהלים את הפנסיות שלנו וגם חברות פמילי אופיס שמנהלות את ההשקעות של לקוחות אמידים. אלה תוהים מדוע נעשו עסקאות רק לפני חודשים ספורים בשוויים שעכשיו כולם מנמקים היטב את היעדר ההיגיון שבהן. "כמשקיע במספר קרנות הון סיכון העצה שלי כעת לאנשי התעשייה היא להפסיק לכתוב מגילות עם עצות לסטארט אפים ובמקום זאת להקדיש זמן למיילים למשקיעים שיסבירו למה השקעתם את ההון שלהם לפי הערכות שווי מופרכות", צייץ השבוע פאדי קוסגרייב, יזם ומשקיע אירי.
הנתונים בינתיים לגמרי נגד תעשיית הון הסיכון כאשר הנפקות של חברות שמומנו על ידי קרנות הון סיכון מציגות ביצועים גרועים יותר מכולם, כולל מחברות שהונפקו באמצעות מיזוג עם הספאקים שמושמצים. הנפקות הטכנולוגיה מציגות תשואה שלילית של 54% לעומת ירידה של 22% מתחילת השנה בנאסד"ק וירידה של 26% בהנפקות ספאק מתחילת השנה (ב־2021 יצרו הנפקות ספאק תשואה שלילית של 49.4%).
חוסר שביעות הרצון וחוסר הסבלנות שמתחילים לשדר המשקיעים כלפי קרנות הון סיכון מאיימים עליהן לא רק תאורטית אלא מעלים זכרונות בקרב הוותיקים יותר לחוסר יכולת לקרוא לכסף אחרי התפוצצות בועת הדוט.קום. ספירת הכסף הזמין להשקעות בסטארט אפים, הקרוי גם "אבקה יבשה" אשר מונה כעת יותר מ־500 מיליארד דולר על פי נתוני פיצ'בוק, מתבססת על הנחה שמשקיעים אשר הביעו רצון לשים כסף בקרן הון סיכון בעתיד, אכן יעשו זאת בבוא העת. אלא שהם לא מחוייבים לעשות זאת ויש להם דרך פשוטה ונטולת קנסות לסגת מהתחייבות זו.
חברות הפינטק על הכוונת
התמונה העגומה שעולה מתנהלות הקרנות היא חשש מפני הצגת תשואות שליליות וקושי בגיוס הון חדש לקרנות. מכיוון שכך המטרה העליונה בקרנות כעת היא להימנע מסבב גיוס בשווי נמוך יותר מאשר הסבב האחרון, שכן מהלך כזה יאלץ אותן להכיר בהפסד.
בקרנות מבינים גם שיהיה קשה יותר למשוך גופי השקעה מזדמנים לעוד סיבוב פרטי, משום שבניגוד לעבר, שוק החברות הציבוריות הפך היום לאטרקטיבי יותר לאחר המפולת החדה. על כן, הקרנות ינסו לדחוף את החברות, בעיקר היוניקורנים שכבר גייסו לפי שווי של מיליארד דולר ויותר לשרוד על הכסף שגוייס עד לפתיחה מחודשת של שוק ההנפקות ששוב יהיה מוכן לקלוט חברות לפי שווי של מיליארדי דולרים. אלא שבדרך, עלולות הקרנות לגרום לנזקים ממשיים לחברות הפורטפוליו שלהן וגם להפוך לנבואה שמגשימה את עצמה בכל הקשור לשוק העבודה במגזר הטכנולוגיה ולמצב הכלכלי הכללי.
בינתיים תופעה זו לא הגיעה לישראל, אבל קשה להאמין שהחברות המקומיות ישארו חסינות. מי שנתון בסכנה הגדולה ביותר הם היוניקורנים הישראליים שגייסו מקרנות זרות לפי שווי גבוה מ־5 מיליארד דולר ואינם רווחיים, בדומה ללייסוורק ו־BOLT. תחום הפינטק בולט במיוחד על הכוונת כמי שמשך הכי הרבה השקעות בשנה שעברה ורשם את הקפיצה החדה ביותר ברמות השווי.
לפני BOLT כבר נרשמו פיטורים בפלטפורמת המסחר בניירות ערך רובינהוד וגם בקלרנה השוודית, שמאפשרת פריסת תשלומים לצרכנים (BNPL) שפיטרה 700 עובדים מוקדם יותר החודש. בינתיים הפיטורים בהייטק המקומי בשוליים לעומת המתרחש בארה"ב משום שאף שגם האקו סיסטם המקומי יצא מפרופורציה בשנתיים האחרונות, לא מדובר בסדרי הגודל בהם זה קרה בארה"ב.
הקרנות המקומיות שזכו לא אחת לביקורת בשנות הגאות על שמרנות היתר ותהליכי בדיקות הנאותות הארוכים, נסחפו פחות בחלוקת מזומנים ותגי שווי גבוהים, כך שהן קצת יותר רגועות מעמיתיהן האמריקאיות. אנשי הקרנות בישראל אמנם ערכו שיחות הכנה עם היזמים שלהן וביקשו להכין תוכניות שיראו איך שורדים בלי גיוס הון חדש 18־24 חודשים, אך ברוב המקרים מדובר בתוכניות מגירה בשלב זה.
היוניקורנים שהתכווצו
LACEWORK
מס' מפוטרים: 300 (20% מהחברה)
תחום: סייבר
סך גיוסים: 1.9 מיליארד דולר
גיוס אחרון: 2/2022
סכום הגיוס: 1.3 מיליארד דולר
שווי בגיוס: 8.3 מיליארד דולר
BOLT
מס' מפוטרים: 240
תחום: פינטק
סך גיוסים: 1.3 מיליארד דולר
גיוס אחרון: 1/2022
סכום הגיוס: 355 מיליון דולר
שווי בגיוס: 10.5 מיליארד דולר
