רוצים מטבע דיגיטלי? תנו לנו רק סריקה קטנה של הקשתית
רוצים מטבע דיגיטלי? תנו לנו רק סריקה קטנה של הקשתית
השקת מטבע הקריפטו של Tools for Humanity בהובלת סם אלטמן מעוררת חששות לאובדן פרטיות. הקמפיין על "הכנסה בסיסית אוניברסלית" מכסה על יצירת מאגר ביומטרי מאוכלוסיות מוחלשות. בינתיים גם השוק לא מתרשם
סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI יצרנית ChatGPT, מחלק בימים אלו את זמנו בין זעקות מפני הסכנות הקיומיות של בינה מלאכותית, והשקת פרויקט המאגר הביומטרי העולמי. בשבוע החולף השיק את מטבע הקריפטו של המיזם Tools for Humanity שהקים לפני שלוש שנים עם אלכס בלניה המנכ"ל במטרה ליצור את "רשת הזהות והפיננסים הגדולה בעולם". בינתיים נראה שהשוק לא מתרשם, החששות מניצול ובעיות פרטיות גוברים, ושני רגולטורים – הבריטי והאמריקאי – כבר בוחנים את תקינות פעילות החברה.
143 מיליון מטבעות ששמם Worldcoin החלו להיסחר בשבוע שעבר בכמה בורסות קריפטו, אחרי זינוק עד למעל ל־3 דולר, הוא נסחר תמורת 2.5 דולר, וסך הכל לפי שווי שוק של 250 מיליון דולר. אך שווי זה מטעה או מעוות, מכיוון שהחברה למעשה הטביעה 10 מיליארד מטבעות, אך שחררה רק שבריר מההיצע – 1.43%. אף שישנם פרויקטים שנוהגים לשחרר לציבור רק חלקים מכלל המטבעות שהוטבעו, השיעור שהפרויקט שחרר נמוך בצורה חריגה, ומייצר "בספרים" של Tools for Humanity שווי שוק מעוות (לכאורה 25 מיליארד דולר אם לוקחים בחשבון את ההיצע), כל זמן שאין למטבע שימושיות מהותית. בפרויקט עוד מציינים כי 9.8% מהיצע המטבעות נותר בידי עשרת עובדי החברה הקבועים, והמשקיעים קיבלו 13.5%. אלו לא יכולים למכור את המטבעות שברשותם בשנה הקרובה.
מתוך המטבעות שכן הפיצה - 43 מיליון הוקצו ל־2 מיליון הנרשמים הראשונים של החברה, שאותם גייסה בשנתיים האחרונות מכ־30 מדינות. 100 מיליון מטבעות נוספים ניתנו בהלוואה לשלושה חודשים לעושי שוק מחוץ לארה"ב. בתום התקופה הם יוכלו לרכוש את האסימונים תמורת 2 דולר או להשיב את ההלוואה. מנגנון זה מתמרץ את עושי השוק לתחזק את נזילות המטבע וגם לייצב את מחירו במעל ל־2 דולר, כך שבתום שלושה חודשים ייקחו לכיסם את ההפרש.
"אנחנו מתנערים מאחריות"
העניין הגדול שיצר הפרויקט אינו רק בשל מעורבותו של אלטמן, אלא משום שהוא מייצר אקוסיסטם חריג: את המטבע מקבלים לארנק דיגיטלי ייעודי של החברה, דרך אפליקציה ייעודית (World App) ורק אחרי שאותו נרשם מסר את זיהוי קשתית עיניו והוכיח את היותו בן אדם. פעולה זו מתבצעת על ידי טכנולוגיה שפיתחו בחברה, סורק אופטי שנראה ככדור מתכתי אותו כינו "Orb". את הסריקה ניתן לבצע היום ב־35 ערים במדינות ספרד, קניה, אוגנדה, ארגנטינה, יפן, הודו, אנגליה, צ'ילה, פורטוגל, איחוד האמירויות, ארה"ב, צרפת, גרמניה, מקסיקו, ברזיל, סינגפור והונג קונג. במיקומים ספציפיים, בקניונים וחנויות פופ־אפ ממתינים "מפעילי Orb", אלו עובדי קבלן עצמאיים שנרשמים לשמש סורקי רשתיות.
החברה מציינת כי אף שהם עוברים הדרכה על ידה "אין לנו שליטה עליהם ואנחנו מתנערים מכל אחריות בנוגע למה שהם אומרים או איך שהם מתנהלים". ניתן להירשם לתפקיד זה באתר החברה. עבור כל זיהוי קשתית שיצליח לבצע מקבל המפעיל תשלום.
התמונה שמתועדת ב־Orb מזהה את האינדיבידואל כאדם ייחודי, ותמורתה המשתמשים מקבלים זכאות למטבע. חלק מהמטבעות במסחר מגיעים מתמורה זו, וחלק מעושי השוק ששומרים על הנזילות.
הסריקה הדיסטופית הכרחית בשל מחויבות החברה להוגנות – כל אדם צריך לקבל את חלקו במטבע, בדגש על "אדם", זאת אומרת כדי שנוכל להבחין בין בני אדם ורובוטים מצוידים בטכנולוגיית בינה מלאכותית.
לפי החברה מטרתה לא רק להבחין בין בני אדם ובינה מלאכותית, אלא גם "לאפשר תהליכים דמוקרטיים גלובליים... לייצר נתיב פוטנציאלי להכנסה בסיסית אוניברסלית במימון בינה מלאכותית". עוד הם מוסיפים כי הפרויקט לבטח "יגדיל באופן דרסטי הזדמנויות כלכליות".
מה עושים עם המטבעות? כרגע הדבר היחיד שאפשר לעשות זה להחזיק בהם (או לא). עם זאת, מראשית הפרויקט טענו בלינה ואלטמן שהנושא נולד מתוך העניין שלהם בהכנסה בסיסית אוניברסלית, במיוחד בעידן של בינה מלאכותית. הכנסה בסיסית אוניברסלית (UBI) היא הרעיון שלפיו כל אדם זכאי לתשלום קבוע ללא קשר לאמצעים העומדים לרשותו.
לא ברור כיצד הפרויקט ישתלב ב־UBI והחברה אינה מפרטת על כך בנייר הלבן שפרסמה. עם זאת, בפרסומיה השונים טוענת החברה כי היא מתכנת להיות רווחית, בין היתר באמצעות עמלות ועליית מחיר המטבע, שאותו יקשרו למתן שירותים שונים, אך טיבם של אלו עדיין לא ידוע.
"לאחר השקת המטבע", מציינים באתר החברה, "קהילת המשתמשים תקבע את השימושים של המטבע, אך צפויים להופיע כמה מקרי שימוש". בין היתר מעריכים כי יהיה ניתן לשלם באמצעות המטבע ודרך האפליקציה שלהם עבור פעולות מסוימות שלא מוגדרות. "אחרים אולי ישתמשו במטבע כדי לבצע תשלומים", מסכמים. "אם זה יצליח", אמר ב־2022 בלינה למגזין “MIT Technology Review”, "הפרוטוקול הזה יכול להפוך לשיטת האימות האוניברסלית עבור דור חדש לגמרי של האינטרנט. אם זה יקרה, המטבע עצמו עשוי להפוך להרבה יותר יקר".
מזכיר עבר קולוניאליסטי
לפי Tools for Humanity כשליש מהמשתמשים הראשונים גויסו מאסיה, שליש מאפריקה, כ־20% מאמריקה הלטינית ועוד 17% מאירופה. בתקופת גיוס ראשונית זו ספג הפרויקט ביקורת רבה כי הוא משקיע את מרב המאמצים להשיג מידע ביומטרי מאוכלוסיות חלשות, ולא פונה לקהילת הקריפטו התוססת. בשנתיים האחרונות גם עלו שאלות בנוגע לאופן שבו החברה מתגמלת את מתפעלי ה־Orb ואת החברה האשימו כי היא מנותקת, מתעלמת מרגישויות תרבותיות ופעילותה מזכירה את ההיסטוריה הקולוניאליסטית.
כך, למשל, החברה אוספת נתונים ביומטריים בקניה שם אסור להעביר נתונים כאלו מגבולות המדינה, או מזימבבואה, שם נאסר על בנקים לעבוד עם קריפטו. החברה יצאה מאז מפעילות במדינה. לפי תחקיר של “MIT Technology Review” החברה משתמשת ב"שיטות שיווק מטעות, אספה יותר נתונים אישיים ממה שהיא נזקקה להם, ולא הצליחה להשיג הסכמה מודעת משמעותית".
בעמק הסיליקון הפרויקט ככל הנראה לא נתפס כמשימה ליצירת מאגר ביומטרי עולמי, אלא כ"ניסוי חברתי נפלא וגדול", אם לצטט את אלטמן. ואכן, לצד הפרויקט עומדת שורה של משקיעים גדולים כמו a16z, Coinbase Ventures, מייסד לינקדאין ריד הופמן, והמיליארדר פושט הרגל ותחת כתבי אישום מרובים סם בנקמן־פריד. שורה זו של משקיעים העניקה לפרויקט שווי של מיליארד דולר עוד ב־2021, במאי האחרון החברה גייסה 100 מיליון דולר נוספים, הפעם לפי שווי של 3 מיליארד דולר.
עד להשקת המטבע החברה עמלה על זיהוי קשתיות עיניהם של אנשים ברחבי העולם. החברה הודיעה כי בין מאי 2021 ליולי 2023, כ־2 מיליון אנשים אימתו את זהותם ולהם נתנה מטבע חברה בסכומים משתנים (אלו סכומים מוערכים שכן המטבע לא היה סחיר ולכן לא היה לו מחיר בשוק החופשי). ההבדלים נועדו למצוא מהם התמריצים היעילים ביותר.
שאלות מרובות בנוגע לפרטיות ממשיכות להציף את החברה שטוענת שבסופו של דבר היא רוצה ומתכוונת למחוק את תמונות הקשתית שהיא אוספת. בשעתו חובב הקריפטו אדוארד סנודן, המדליף הנודע שעבד עבור ה־NSA, צייץ על הפרויקט: "אל תשתמשו בנתונים ביומטריים עבור דבר... גוף האדם הוא לא כרטיס ניקוב".
