הכירו: יחידת הטרולים האוקראינית שמביכה את צבא רוסיה
הכירו: יחידת הטרולים האוקראינית שמביכה את צבא רוסיה
הם יוצאים לקרב נגד התעמולה הרוסית ברשת. הנשק שלהם? ממים, קריקטורות ותגובות מושחזות לכל טענה רוסית על זכותה להגן על עצמה מפני קייב. אבל בעיקר הם מצוידים בכלבים שיודעים להמיס את הלב של הגולשים ולפתוח את הארנק לטובת האוקראינים המופגזים
לילה קריר בווינה. דיפלומט רוסי חומק ברחובות, הבל הפה שלו ננשף כאדים ונשימתו מהירה. הוא עוצר לרגע, מוציא סמארטפון מהכיס ומנסה ליצור קשר עם איש קשר כלשהו. אבל צליל מרוחק של יללה מעוות את פניו בפחד. עובר אורח מרוחק צופה בכלבים קורעים את הרוסי לגזרים. האם זו תקרית בינלאומית? אגדה אפלה מתקופת המלחמה הקרה? לא. דווקא אירוע בטוויטר שפגע במיכאיל אוליאנוב, הנציג הקבוע של רוסיה בווינה. הוא מצא את עצמו מנוע מלהשתמש בחשבון הטוויטר הרשמי שלו, ששימש גם להעביר מסרים של מדינתו - בגלל מתקפת תמונות כלבים שהחלו מציפות את הפיד שלו. כלומר לא כלבים אלא Doges, אותו מם שמתאר כלב שיבה-אינו יפני בשלל דמויות קומיקסאיות מלווים במשפטי מחץ שנונים ואנטי-רוסיים.
הכירו את North Atlantic Fellas Organization או NAFO בקיצור. מקבילו האנרכו-אינטרנטית של נאט''ו בשירות שירותי המודיעין של אוקראינה, או לפחות בהתנדבות. למעשה מדובר בקולקטיב מבוזר של פעילים אונליין שמאוחדים בשנאתם לווטניקים (vatnik) - אותו תיאור סובייטי של אלה ההולכים שולל אחר התעמולה המדינתית על עיוור. הם מכנים את עצמם Fellas, כלומר דמות המבוססת על כלב השיבה-אינו הפופולרי כל כך בתרבות הממים של האינטרנט. היתרון של הכינוי הוא שמדובר בכזה שהמגדר שלו ניטרלי לגמרי, לא זכר או נקבה ומתאים גם לסוגי מגדר נוספים.
הנשיא או נשיאה, או אולי המייסדת, מי יודע, של NAFO מכונה Kama_Kamilia בחשבון הטוויטר. לפי האגדה המקוונת בת שלושת החודשים, קמה קמיליה היתה הראשונ/ה להפיץ מם בדמות כלב, והחשבון עומד מאחורי תחילת התארגנות הקולקטיב. מאז הצליחו ב-NAFO לגייס תרומות בהיקף של מאות אלפי דולרים עבור אוקראינה ולמטרות הומניטריות. השיטה פשוטה, NAFO מעודדת את חבריה ותומכיה לנסות ולהיבלק (כלומר להיחסם על ידי החשבון המותקף - לפי הסלנג הטוויטרי, ר''ק) על ידי חשבונות של וטניקים ורשויות רוסיות. מי שמצליח מפרסם צילום מסך של הודעת החסימה כהוכחה לפעולתו המוצלחת. NAFO מפיצה את הצילום דרך חשבונות של תומכים וארגונים פרו-אוקראיניים, ואז המפרסם מטעם NAFO או תומך אחר מוסיף תרומה כספית.
לכל חשבון של תומך יש דמות כלבית שונה. חלק מהכלבים לבושים כטייסים, חלקם בחליפות ג'נטלמן מהודרות, אחר משלב טוקסידו עם תליון מעוטר בשעון מעורר כמו פלייבור פלאב הראפר מלהקת פאבליק אנמי. לכל כלב נרטיב משלו, אבל כולם מאוחדים בדימויים אנטי-רוסיים. אתם אולי חושבים, "אה, עוד כמה שמאלנים אירופים אנטישמיים משועממים שמשחקים במלחמה בטוויטר או באינסטוש", אבל למעשה מדובר במערכה רצינית מאוד, כזאת שגם הצד האוקראיני וגם הצד הרוסי מבינים את החשיבות שלה. המלחמות המודרניות כוללות ממד סייבר, וחלק מהממד הזה הוא מלחמת תודעה המבוססת על הפצת רעיונות ונתונים כדי להצדיק את הצד שלך בעיני העולם. האוקראינים רחוקים מלהיות טירונים בתחום. לפני שהרוסים הפנו עורף לזהות הלאומית שלהם, ההאקרים האוקראינים היו מהמיומנים באירופה ובעולם. כעת במקום לנצל את כישוריהם להפצת נוזקות ופרופגנדה, הם מנצלים את הידע שלהם כדי לחסום את יריביהם הרוסים מלהפיץ את מרכולתם ההסברתית.
האוקראינים כרגע קצת עסוקים בהפגזות בלתי פוסקות של התותחים הרוסים. אז עבורם מצטרפים פעילי NAFO למערכה. הרוסים מנהלים את מלחמת ההסברה שלהם על פי טקטיקה ותיקה מימי הצאר. "פעל, הכחש והסט את הדיון". זו השיטה. כדי להפעיל אותה בעידן האינטרנט הרוסים משתמשים באלפי חשבונות המופעלים על ידי יחידות שונות במוסדות הביטחון והביון של הקרמלין, למשל המכון למחקרי אינטרנט שממוקם במוסקבה לא רחוק ממטה ה-FSB ותפקידו להפיץ את דברי הקרמלין ברחבי הרשת. הרעיון הוא להפיץ אותם דרך רשת של חשבונות לכאורה ניטרליים בשמות אמריקאיים, אירופיים, מזרח-תיכוניים; להראות שהעולם מאמין לפוטין ולזרוע חוסר אמון בנרטיב האוקראיני. הם הנאצים, הם הגורם התוקפני שמשתף פעולה עם המערב כדי לסרס את רוסיה, הם אלה שרוצים את רעת,ה והרוסים רק מגנים על עצמם מפני התוקפנות הזו.
אחת השיטות החביבות על קציני הפרופגנדה הרוסיים ושיטה קלאסית לביון נגדי היא פתיחת דיונים עם חשבונות של מובילי דעה מערביים ודיון תוך כדי הצגת עובדות מוטות, כלומר כאלה שרק החזות שלהן נכונה אבל ניתוח מעמיק מוציא אותן לא מדויקות. זו בדיוק השיטה שמשמשת להכחשת התקיפות ולהסטת או הטיית הדיון למקומות השומטים את הטיעונים הפשוטים יחסית של אוקראינה. לרובנו אין את הרקע הנדרש להתמודדות עם טיעונים המורכבים מציטוט של אירועים היסטוריים אמיתיים המשולבים באירועים מפוברקים. גם למובילי דעה אין את הכלים האלה.
זו שיטה יעילה מאוד, שאותה הרוסים מלמדים את כל בעלי בריתם. היא שימשה במשך עשורים כדי לחנוק דיונים אמיתיים בסוגיות ליבה כגון יעילות השיטה הקומוניסטית, "הניצחון" היקר שנבע לא מעט בגלל הטיהורים של סטאלין ועוד. קשה מאוד להתחרות בקומיסרים פוליטיים ביכולת לעוות את המציאות לטובת המפלגה ומטרותיה. את הכישורים האלה ממשיכים לחדד, אבל הפעם עבור חזון רוסיה הגדולה של ולדימיר פוטין, השליט האחרון. אבל לשיטה הזו יש חיסרון, היא דורשת כמות גדולה של סוכני תעמולה. בעבר הרוסים השתמשו בבוטים ובחוות מדיה מפוקפקות במקדוניה כדי להפיץ פייק ניוז ולזרוע כאוס בבחירות האמריקאיות לנשיאות של 2016. אבל כעת השיטות של חברות המדיה החברתית השתכללו, והן יודעות לזהות קמפיינים מבוססי בוטים הרבה יותר בקלות.
כלומר צריך לעבור למצב שבו אנשים בשר ודם עם טיעונים מורכבים מפיצים את דף המסרים. זאת ועוד, דיון מכובד בין שני צדדים מעלה את הטיעונים הרוסיים באיכותם לקוראים מהצד השלישי ומחזק את הערך שלהם בעיניהם. אבל כשסוכן כזה מנסה כעת להפיץ את דבריו הוא מתקבל במטר של ממים. כך למשל כאשר הרוסים ניסו להפיץ סיפור על כך שהאוקראינים מפציצים את עריהם, השרשורים הופצצו במאות אם לא יותר תמונות של כלבים זועקים "קשקושי וטניקים!!!!!11111". זה מונע מהרוסים את האפשרות לבנות דיון כזה, או אם תרצו זה אמצעי להגחיך את הטיעון שנתפס כמגוחך.
כשפרשן כמו אנדרו קורביקו, אמריקאי שמתגורר במוסקבה ופרו-רוסי, הפיץ את הפרופגנדה של רוסיה נגד פקיסטן (בעלת ברית של ארצות הברית), הוא עורר את זעם הפקיסטנים הפעילים ברשת תחת האשטגים שונים. אבל התוצאה של הזעם הזה היתה הפצה מוגברת של רעיונותיו וטיעוניו. כי כמו שמפלגות מסוימות בישראל יודעות היטב, engagement או היכולת שלך להצית דיונים עם משתמשים שונים ברשת מעלה את החשיפה של הפוסטים שלך באופן אורגני.
הטריק הוא שדיון שמצית ויכוח מר ואלים יהיה יותר יעיל בהפצת המסר מאשר דיון מכובד ומיושב. אם שאלתם את עצמכם פעם למה סרטונים של מתנגדי חיסונים או חובבי קונספירציות כל כך נפוצים, זו הסיבה העיקרית: הם מלבים דיונים מאוד ייצריים, ואלה גורמים לעלייה בדירוג הערך שלו באלגוריתמים של פייסבוק, טוויטר ויוטיוב. בטיקטוק זה דומה אבל שונה, מכיוון שטיקטוק היא שמחליטה על הפופולריות של סרטון כזה או אחר, ולא כמות הלייקים שהוא קיבל מהחברים שלנו.
ובחזרה ל-NAFO. אף שרובם ככל הנראה אמריקאים, אירופים או אסייתים, לא מעט מהם גם כנראה דור שני או שלישי למהגרים אוקראינים. חלקם יוצאי צבא משועממים, חלקם ככל הנראה עדיין משרתים או סתם חובבי מלחמה אינטרנטיים. השערת המקור האוקראיני מגיעה משימוש במושג "וטניק", שמוכר בעיקר ליוצאי ברית המועצות ופחות לאנשים מהמערב. השפה השלטת בממים שלהם היא אנגלית, ורובה כתובה ברמה של מישהו ששולט בה היטב. אבל יש גם שפות אחרות, אם כי אלה די נדירות.
באופן מפתיע הפופולריות של אנשי NAFO מתחילה גם לחלחל לעולם הרשמי. כך הסנטור הרפובליקני האמריקאי אדם קינזינגר הודיע שהוא גם חבר בתנועה לפני כמה שבועות, והיקף המינשונים, כלומר הציטוטים של תגיות NAFO בציוצים וסטטוסים, לא מפסיק לצמוח. בסוף אוגוסט הם זינקו לכמעט 2,000 ליום, לעומת פחות מ-500 ביום רגיל, לפי נתונים שפורסמו ב"אקונומיסט" בתחילת ספטמבר. על פי הערכות, ישנו גרעין פעיל של כ-1,500 חברים או ברנשים (fellas), וככל הנראה שהמספר גדול יותר אם כוללים את אלה שנוהגים גם להגיב לדיונים או להפיץ את הבשורה.
