אירוע Road Show"חברות צריכות לייצר חוסן עמידה בשינוי"
אירוע Road Show
"חברות צריכות לייצר חוסן עמידה בשינוי"
מיכל קיסוס הרצוג, מנכ”לית פועלים טק, התייחסה לבעיות הניצבות בפני היזמים בתקופה הנוכחית. ד”ר אלדד רום, פסיכולוג ושותף בקרן Team8, מצביע על כך שעבור יזמים רבים “זה המשבר הראשון, והסיטואציה יוצרת פער עצום בין הציפיות שלהם למה שקורה בפועל”. שיחה על אתגרי השעה לקראת אירוע Roadshow של כלכליסט ופועלים טק
“עבור רבים מיזמי ההייטק שפועלים כיום ונכנסו לתעשייה בשיא האופוריה, זה המשבר האמיתי הראשון שהם רואים ושהם חלק ממנו. הסיטואציה הזאת יוצרת פער עצום בין הציפיות שלהם, לבין מה שקורה בפועל. הם הגיעו להייטק עם שאיפה מגלומנית אפילו שבה הם לוקחים כסף של אחרים כדי לממש את החלום האישי שלהם, עם ציפיות להתעשרות מהירה, או ליצירת אימפקט מהיר, ופתאום כל הסיטואציה משתנה. הדיסוננס הזה מאוד קשוח ומכניס חלק מהם לאתגרים נפשיים לא פשוטים”, אומר ד״ר אלדד רום, פסיכולוג, מייסד חברת הייעוץ רום פסיכולוגיה עסקית ושותף בקרן Team8.
“הבעיה האישית של הפאונדרים הופכת למורכבת עוד יותר כאשר לתוך המשוואה נכנסים גם אתגרים של לייצר הכנסות בתנאי משבר כלכלי, עמידה בציפיות המשקיעים, גיוס עובדים. כולם מצפים מהם להמשיך ולהתנהג כמו סופרמנים, להמשיך ולשדר שמחה ואופטימיות, כדי להביא עוד משקיעים, או לגייס עוד עובדים. וכל זה מכניס אותם ללופ שלילי שקשה להיחלץ ממנו. התפקיד שלנו, גם כמשקיעים וגם בייעוץ הפסיכולוגי, הוא להתיר עבורם את הלופים האלה. לחזק אצלם את כושר ההתאוששות (resilience), להוריד מהם את הלחץ ולפתח את החוסן המנטלי שלהם”, מסביר רום בריאיון לקראת אירוע Roadshow של “כלכליסט” בשיתוף פועלים טק.
המשבר הפיננסי שהתחיל במהלך 2022 ימשיך ללוות אותנו ככל הנראה עמוק לתוך 2024. אלא שבעוד שבארה”ב מתחילים לראות התאוששות מסוימת, בישראל נמשכת אי הוודאות. רמת ההשקעות בהייטק הישראלי צנחה לשפל שלא נראה כמותו כבר שנים, הקסם של השוויים שסטארט־אפים קיבלו מהמשקיעים מתפוגג ומסלול ההמראה הכלכלי שהחברות בנו לעצמן הולך ומתקצר עם הכסף שהולך ונגמר בחשבונות הבנק. חברות שיוכלו לשרוד את החודשים הבאים הן כאלה שמתאימות את עצמן למצב הבעייתי. כאלה שיפתחו עמידות וחוסן נפשי ועסקי וביחד עם המשקיעים שלהן יצלחו את התקופה המשברית הזאת ויגיעו לצד השני שלה כשהן חזקות, חסינות ועמידות יותר.
אירוע Roadshow, שיתקיים ב־21 בנובמבר, מחבר בין חברות סטארט־אפ בשלבי פרה־סיד עד סבב גיוס A לטובי המשקיעים בישראל, במטרה לייצר עבור היזמים שנבחרו הזדמנות לסדרה מרוכזת של מפגשי אחד על אחד עם שותפים בקרנות הון־סיכון מהמובילות בישראל, לצד מנטורינג אישי וסדנאות תוכן ממוקדות, שיסייעו למיזמים לגייס הון ולהעמיק קשרים בתעשייה – והכל ביום אחד, תחת קורת גג אחת.
1 צפייה בגלריה
מימין יובל כהן מקרן סטייג’ וואן ונצ’רס ועומרי בן דוד מקרן ויולה ונצ’רס
(צילומים: דויד גראב, יח"צ)
“הפאונדרים הם בני אדם וכאשר הם חשים איום או סכנה הם מגבירים את העוצמה של מנגנוני ההגנה – מה שמוביל אותם להדחקה והכחשה. הם עוטים על עצמם ביטחון מזויף ומגבירים כלפי חוץ את התחושה ש’הכל טוב’. זה רק מסבך ומעצים את הלופ שהם כבר נמצאים בו, מוביל אותם לעשיית יתר שרק מתהפכת עליהם ומגבירה את החרדה”, מתאר ד”ר רום.
גם מיכל קיסוס הרצוג, מנכ”לית פועלים טק, התייחסה בדבריה לבעיות הנפשיות שניצבות בפני היזמים בתקופה הנוכחית. “אחד הכלים החשובים ביותר וגם המוכר ביותר, בתקופה של חוסר ודאות כלכלית, הוא ההבנה ששינוי הוא המצב הקבוע. אנחנו נמצאים כיום בסביבה כזאת כבר הרבה זמן ונראה שהמצב הזה לא הולך להשתנות בקרוב. כאשר חברות מפנימות את החוקיות הזאת, השלב הבא מבחינתן הוא לייצר חוסן. לבנות איזושהי יכולת לעמוד בשינוי מתמיד”, היא אומרת.
“מחקרים מראים שחברות שהצליחו לצאת מחוזקות ממשברים הן חברות שהיו הכי זריזות להשתנות ולהסתגל למצבים חדשים. חלק מהחברות האלה לא רק שהחזיקו מעמד – אלא אף גברו על המתחרים. כשאנחנו נכנסים לרבעון האחרון של 2023 ותחילת 2024 כדאי לשקול ללמוד משיעורי ההיסטוריה הללו. אומנם המשברים האחרונים בעולם שונים מאוד מהמשבר הנוכחי, אבל המאפיינים להתמודדות זהים, בין אם אתה סטארט־אפ צעיר או חברה מבוססת. מנקודת המבט של הון־סיכון, סביבת המימון הופכת יותר ממוקדת, מרוכזת וסלקטיבית כאשר יש פחות כסף להשקעה. גם משוואת הסיכון משתנה, מה שהופך את תהליך הבחירה והערכות השווי למאתגרים יותר. הדבר מביא לאתגר כלכלי מצד אחד אבל מצד שני זה מביא סטארט־אפים לא להתמקד בגדילה בכל מחיר, אלא במוצר ובשירות המבדל ומצמיח את החברה”, אומרת קיסוס הרצוג.
סיון שמרי דהן, שותפה מנהלת בקרן קומרה קפיטל, מתייחסת להשלכות המשבר הפיננסי הגלובלי והמשבר הפוליטי המקומי על התעשייה: “אם בשנים רגילות קמו יותר מ־1,000 חברות חדשות בכל שנה, היום המצב הוא עגום ואנחנו עומדים על קצת יותר מ־400. זו בהחלט מגמה מדאיגה. חלק ניכר מן הסטארט־אפים החדשים נרשמים בארה”ב ולא בישראל — מבחינת מדינת ישראל זו בכייה לדורות. משבר כלכלי שעליו נוספה סערה מקומית של חוסר ודאות בגלל ההפיכה המשטרית הבריחו את היזמים המצוינים והמשקיעים החוצה מישראל”.
אלא שהפתרונות והכלים שהמשקיעים מעניקים לחברות הפורטפוליו שלהם אינם לקוחים רק מעולמות הנפש והפסיכולוגיה. למעשה עיקר הסיוע מגיע מהתחומים הפיננסיים והפרקטיים. “עד תחילת המשבר הנוכחי, המודל האופרטיבי של סטראט־אפים היה צמיחה בכל מחיר”, מסביר עומרי בן דוד, שותף מנהל בויולה ונצ’רס. “זה תודלק על ידי גיוסים תכופים במכפילים בועתיים על הכנסות ללא התחשבות ברווחיות, או אפילו ביכולת העתידית להגיע לרווחיות. המצב כיום הוא שיש הרבה יותר דגש על רווחיות ברמת החברה, על היחס בין גדילה לקצב שריפת מזומנים ועל הרווחית ברמת היחידה — שמאפשר צמיחה כלכלית ורווחית. המיקוד צריך להיות במוצר בעל הצעת ערך שפותר בעיה אמיתית וכואבת עם תקצוב, בשוק גדול ומשמעותי. זה נשמע בסיסי, אבל בסוף זה צריך להיות המגדלור”.
לדעת יובל כהן, מייסד ושותף מנהל של קרן סטייג’ וואן ונצ’רס, “הכי טוב זה לצמצם הוצאות למינימום ההכרחי, אבל מבלי ‘לחנוק’ את גידול החברה. יש מעט מקרים בהם החברות קרובות לרווחיות ואז אפשר לשאוף לוותר על גיוס הון, אבל ברוב המקרים החברות אינן רווחיות וכדי להציג צמיחה נדרשים משאבים כספיים. חשוב גם לשים לב לצד ההכנסות ולא רק לצמצום הוצאות, הרעיון הוא שבשוק כזה צריך לחתור ליצירת הכנסות הרבה יותר מהר מבעבר ולא להסתפק בהתקנות ניסיוניות, פיילוטים, אצל לקוחות”.
לדבריו, מצד הקרנות שמשקיעות בסטארט־אפים “נדרשת תמיכה כספית וגם עבודה יותר קשה בעזרה באיתור משקיעים ולקוחות חדשים. אנחנו מבינים שבדיוק עבור תקופות כאלו נועדו השקעות ההמשך של הקרן ולכן באופן מסורתי שומרים כ־ 2 דולר על כל דולר ראשוני שהשקענו”.
לדברי כהן, הפרמטרים שהוא, כמשקיע, מחפש בסטארט־אפים הצעירים לא השתנו בעקבות השינויים בשוק. “אנחנו עדיין מחפשים צוות חזק, לא בהכרח מנוסה, שמפתח פתרון לבעיה קיימת בשוק. תמיד נעדיף יזמים שמפתחים את הרעיון הבא שלהם מתוך היכרות קודמת של השוק”
“אני ממליצה ליזמים לעבוד על היכולת לקבל החלטות מהירות על שינויים והתאמה, הוסיפה קיסוס הרצוג.” זה אולי יכול להישמע פשוט אבל זה לא, זה דורש ויתורים לא פשוטים ומשמעת מתישה. וכשמתנהלים בסביבה כלכלית לא ודאית זה יכול להיות אפילו קשה יותר”. לדבריה, העובדה שההייטק מהווה את מנוע הצמיחה הכלכלי העיקרי של מדינת ישראל ומספק לה את החוסן הלאומי — אינה מובנת מאליה. “הממשלה צריכה להשקיע בהייטק יותר. הרבה יותר מבחינוך, בתשתיות, במענקים ואפילו בתחבורה. ולהכניס גם יד לכיס. כי צריך כאן יותר מימון מבעבר מצד המדינה”.
