גילויי האנטישמיות בטיקטוק עשויים לזרז את חסימת האפליקציה בארה"ב
גילויי האנטישמיות בטיקטוק עשויים לזרז את חסימת האפליקציה בארה"ב
ההתפשטות הבלתי מבוקרת של תוכן אנטי־ישראלי ואנטישמי בטיקטוק מאז מתקפת 7 באוקטובר מאחדת את מרבית חברי הקונגרס בצורך לחסימתה. ממשל ביידן מנסה להפסיק את פעילותה, אך בית המחוקקים מתקשה לתפקד ולהעביר חוקים נגדה
טיקטוק כבר התמודדה עם הסכנה הזו בעבר. בשלהי כהונתו, נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ פעל על מנת לאסור את פעילות האפליקציה שבבעלות סינית בארה"ב, מאמצים שכשלו בסופו של דבר בעקבות הפסדו בבחירות ב־2020 והאופן השלומיאלי שבו הוצאו אל הפועל. ממשל ביידן אומנם החיה מאמצים אלו, אסר את התקנת טיקטוק בטלפונים שמונפקים לעובדים פדרליים ולשולחן הקונגרס הגיעו הצעות חוק דו־מפלגתיות לחסימת האפליקציה, אך אלו כשלו בגלל חוסר התפקוד הכרוני של בית המחוקקים בארה"ב.
אבל עתה שוב נמצאת חסימת טיקטוק על הפרק, והפעם הסכנה לאפליקציה, שלה 150 מיליון משתמשים פעילים בארה"ב, גדולה מתמיד. כי הפעם נמצאה סוגיה שמאחדת את מרבית חברי הקונגרס האמריקאי: ההתפשטות הבלתי מבוקרת של תוכן אנטי־ישראלי, לעתים אנטישמי, בפלטפורמה מאז מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב־7 באוקטובר.
מאז השבת השחורה, כל פלטפורמות המדיה החברתית מתמודדות עם שטף של פייק ניוז, תוכן גרפי ותעמולה אנטי־ישראלית ואנטישמית. X (לשעבר טוויטר) אולי בולטת יותר בחוסר המסוגלות שלה להתמודד עם תכנים אלו, אבל טיקטוק גורפת ביקורת רבה לא פחות. זאת, על רקע היקף השימוש הרחב של צעירים בפלטפורמה, והבעלות הסינית שמעלה חשדות לא נטולי ביסוס להטיה מטעם השלטון נגד ישראל. בתגובה המיידית למתקפה, הסתפקה סין בהצהרה תפלה שלא כללה גינוי לטבח האכזרי, ובהמשך הנשיא שי ג'ינפינג גינה "כל אלימות נגד אזרחים", מבלי לנקוב ספציפית בחמאס או במעשיו.
תקרית מכתב בן לאדן לא סייעה גם היא למצבה של הפלטפורמה: בשבוע שעבר מכתב שכתב הארכי־טרוריסט אוסמה בן לאדן ב־2002 החל לצבור ויראליות דרך סרטונים של משתמשים צעירים בטיקטוק, שבו ביקר את ארה"ב ואת תמיכתה בישראל והביע את שנאתו ליהודים. בסרטונים, היוצרים התייחסו למכתב בחיוביות, כשאחד מהם מכריז שהוא גרם להם להבין "ששיקרו לו כל חייו". התגית #lettertoamerica הגיעה בתוך זמן קצר ל־14.2 מיליון צפיות, ובדיקה של המכון לדיאלוג אסטרטגי זיהתה 41 סרטונים שמשבחים את המכתב שצברו, נכון לשבוע שעבר, 6.9 מיליון צפיות בסך הכל.
אירוע זה היה כנראה נקודת השבר מבחינת המערכת הפוליטית בארה"ב. ניקי היילי, מתמודדת מובילה בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית, אמרה שהתפשטות המכתב בטיקטוק היא הצדקה לחסימת האפליקציה. לפי "הוול סטריט ג'ורנל", מחוקקים אמרו שהמכתב, לצד שלל סרטונים אנטי־ישראליים, צריך להוות זרז למאמצי חקיקה חדשים לחסימת טיקטוק.
אבל פרשת המכתב היא רק אירוע אחד בשורת אירועים שמצביעים על התפשטות תכנים אנטישמיים בטיקטוק. קשה להשיג מידע מדויק על היקף תכנים אלו לאור סירוב הפלטפורמה לספק לארגוני חברה אזרחית גישה לנתונים. עם זאת, כמה חוקרים הצליחו לגבש תמונה מדאיגה על היקף האנטישמיות וההסתה בדרכים עוקפות.
בתחילת החודש חשף "כלכליסט" נתונים שניתחה חברת Humanz הישראלית, שלפיהם בשעה שבחודש הראשון מאז מתקפת הטרור התפרסמו בפוסטים בטיקטוק 7.37 מיליארד תגיות פרו־ישראליות, באותה התקופה כללו הפוסטים בפלטפורמה 109.59 מיליארד תגיות פרו־פלסטיניות.
השבוע פרסמה הליגה נגד השמצה (ADL) ניתוח שביצעה של שימוש בתגיות אנטישמיות בטיקטוק, ובפרט של המילה goyim (גויים). מילה זו חסומה בחיפוש בטיקטוק, בגלל השימוש שעושים בה משתמשים אנטישמיים. עם זאת, התגית #goyim אינה חסומה, ולפי בדיקת הליגה, פוסטים שעושים בה שימוש נצפו 3.8 מיליון פעמים. אלו כוללים שורה ארוכה של תכנים אנטישמיים, למשל תמונה של חרדי אוחז בכמה חפיסות כסף עם הכיתוב "אם שנאת גויים היתה עבודה".
כן מצאו חוקרי ADL שמשתמשים מצליחים להפיץ תוכן אנטישמי באמצעות תכונה בשם Photo Mode, שמאפשרת למשתמשים ליצור מצגת של תמונות בליווי מוזיקה ואפקטים. תכונה זו איפשרה למשתמשים להפיץ שלל ממים אנטישמיים, תוך שהם עוקפים את מנגנוני הבקרה של טיקטוק. כך, למשל, תמונה שעלתה ב־14 באוגוסט ובמרכזה קריקטוריה אנטישמית של יהודי מציץ מבין דגלי ארה"ב, בריטניה ובריה"מ בתוספת הטענה שהיהודים הפעילו את המעצמות האלו במלחמת העולם השנייה, זכתה ל־187 לייקים ו־7,000 תגובות. "אלו ראיות לכך שמשתמשים נחשפים לתוכן שטנה, כמו ממים אנטישמיים, בין שהאלגוריתם של טיקטוק מציף אותו ובין שהם מחפשים אותו", אמרו ב־ADL.
בניתוח אחר, המשקיע ג'ף מוריס מקרן ההון סיכון Chapter One ניסה לבצע הנדסה לאחור של האלגוריתם כדי להבין את התפשטות התוכן המסית בקרב תלמידי תיכון וסטודנטים. "דגל אדום אחד היה כשראיתי תלמידי תיכון בסן פרנסיסקו שהיו אנטי־ישראלים באופן אגרסיבי, ושאלתי מאיפה הם מקבלים את החדשות שלהם", הוא כתב ב־X בסוף אוקטובר. "המחאה שלהם התרחשה מיד אחרי הכותרת השקרית ב'ניו יורק טיימס' על הפצצה ישראלית של בית חולים. דגל אדום גדול יותר היה לראות ש־51% מהאמריקאים בגילאי 18 עד 24 מאמינים שפעולות חמאס היו מוצדקות".
לדברי מוריס, טיקטוק היא מנוע החיפוש החדש של דור ה־Z, ומקור החדשות העיקרי של צעירים רבים. "כשהגבתי לפוסט אחד בטיקטוק שתמך בדעה מנוגדת לשלי, כל הפיד שלי הפך אנטי־ישראלי בצורה אגרסיבית", סיפר. "כשבחנתי את הדאטה, ראיתי שחלק ניכר מטיקטוק נשלט על ידי חוות בוטים אנטי־ישראליות, משתמשים בתשלום שמגיבים/עושים לייק/משתפים – חלק ניכר מהתשלום מגיע מארגונים תומכי חמאס. מכיוון שהנרטיב של טיקטוק כל כך אנטי־ישראלי עכשיו, יש ליוצרים אינטרס לתמוך בנרטיב זה כי יצירת תוכן אנטי־ישראלי מסייעת להם להגדיל את מספר העוקבים שלהם". הניתוח של מוריס, שרשם קרוב ל־10 מיליון צפיות, היה חד מספיק כדי לעורר תגובה מצד מנכ"ל טיקטוק, שאו זי צ'או. לפי "הוול סטריט ג'ורנל", המנכ"ל התקשר למוריס וטען שהניתוח שלו פגום.
מאחורי הקלעים, דיווח "הוול סטריט ג'ורנל", בקרי התוכן של טיקטוק התקשו לאזן בין הסרת תוכן אנטישמי להסרת תוכן אנטי־מוסלמי. לדברי מקורות, בימים הראשונים של המלחמה המיקוד היה בהסרת סרטונים ותגובות אנטישמיים. ואולם, לאחר שטיקטוק החלה להבחין בכך שיותר סלברטיז ומשפיענים תומכים בפלסטינים, היא העבירה את המיקוד להסרת תוכן אנטי־פלסטיני ואנטי־מוסלמי. על רקע זה הבעיה בטיקטוק החריפה כל כך שפוליטיקאים החלו להאשימה בקידום תוכן פרו־פלסטיני כדי להסית אמריקאים נגד ישראל. חבר הקונגרס הרפובליקני מייק גלגאר טען שטיקטוק "שוטפת את המוח של הצעירים שלנו".
מטיקטוק נמסר בתגובה: "כפלטפורמה, אנו לוקחים ברצינות רבה את האחריות המוטלת עלינו לשמור על הקהילה שלנו בטוחה ופועלים ללא לאות להיאבק בתכנים מטעים ושקריים המקדמים אנטישמיות, דברי שטנה, מידע שגוי והתנהגות אלימה. מה-7.10 הסרנו מיליוני תכנים הנוגעים למלחמה לאחר שהפרו את הכללים. יותר מ-24 מיליון חשבונות מזויפים ויותר מחצי מיליון תגובות של בוטים הוסרו מהפלטפורמה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם רשויות אכיפת החוק והממשל, בישראל ובעולם, ומספקים מענה לבקשותיהן במהירות וביעילות בהתאם להנחיות האכיפה שלנו. אנו מקדמים בברכה שיתוף פעולה ודיאלוג כדי לייעל עוד יותר את ההגנה על המשתמשים שלנו ולהישאר מרחב בטוח לביטוי עצמי אותנטי".
