OpenAI מבינה: פנטזיית ה־AI דורשת עוד כסף
OpenAI מבינה: פנטזיית ה־AI דורשת עוד כסף
OpenAI הודיעה על שינוי מבני לשם הגדלת מקורות הגיוס, בשלב שבו מודלים של שפה דורשים כוח מיחשוב חזק עוד יותר אבל לא כולם משוכנעים שהגדלת כוח המיחשוב היא שתביא לפריצות דרך שיניבו רווחים מנכ"לי מיקרוסופט ואלפאבית, למשל, סבורים שההתקדמות תגיע מגישות מדעיות חדשות, ולא מאיסוף בלתי נגמר של נתונים
חברת OpenAI הודיעה על שינוי מבני במסגרתו תתחיל לפעול למטרות רווח. המהלך, שהיה צפוי זה זמן רב, נתפס אצל חלק השחקנים בתחום כצעד מתבקש, אצל אחרים כסימן לחוסר כנות מצד החברה, ועבור חלק נוסף כעדות למורכבות העצומה של התחום. "נצטרך הרבה יותר מיחשוב, ולכן גם הרבה יותר הון ממה שנוכל להשיג בתרומות כדי להמשיך במשימתנו", נכתב בבלוג של החברה. "עם כניסתנו ל־2025, עלינו להפוך ליותר ממעבדה וסטארט־אפ - עלינו להפוך לחברה בת קיימא".
לפי התוכנית המוצעת, הזרוע הרווחית של החברה תהפוך לתאגיד לתועלת הציבור (PBC) הרשום בדלאוור, שינהל את פעילות החברה ויפעל לטובת בעלי המניות. במקביל החברה ללא מטרות רווח תחזיק במניות התאגיד בהיקף שייקבע על ידי יועצים פיננסיים. המבנה החדש צפוי להעניק לזרוע הרווחית שליטה משמעותית יותר, ולחברה ללא מטרות רווח מקורות הון נוספים שיגיעו מהצלחות ורווחים.
בסבב הגיוס האחרון של OpenAI, בהיקף 6.6 מיליארד דולר, ולפי שווי של 157 מיליארד דולר, דרשו המשקיעים שיפור במבנה הארגוני של החברה והסרת תקרת הרווח. השינויים המבניים נועדו למשוך יותר משקיעים ולאפשר גיוסי הון נוספים למימון פעילותה עתירת המשאבים. "משקיעים רוצים לתמוך בנו, אבל בהיקף ההון הזה זקוקים להון קונבנציונלי ופחות התאמה מבנית", כתבו OpenAI בבלוג. החברה צפויה לסכם את 2024 בהפסד של 5 מיליארד דולר, למרות הכנסות שצפויות לעמוד על 3.6 מיליארד דולר.
כשאלון מאסק כועס
OpenAI, המוכרת בעיקר כיצרנית ChatGPT, היא כיום אחת מהחברות הצומחות והיקרות ביותר בשוק הטכנולוגיה. היא התחילה את דרכה ב־2015 כחברה ללא מטרות רווח, מתוך תפיסה שהדרך לפיתוח בינה מלאכותית כללית (AGI), שהיא מטרת־על של החברה, היא באמצעות גיוס מיטב המוחות בתחום. ב־2019 עברה החברה ממודל ללא מטרות רווח למודל היברידי, שאיפשר לה לגייס הון משמעותי מתעשיית ההון סיכון תוך כדי שמירה על השליטה האסטרטגית בידי גוף ללא מטרות רווח.
1 צפייה בגלריה
סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל אלפאבית. מהטוענים כי התחום קרוב לנקודת תשואה פוחתת
(Photo: David Paul Morris/ Bloomberg)
"עד 2020, כדי לגייס הון נוסף, היינו צריכים להוכיח שהטכנולוגיה שלנו יכולה לייצר הכנסות לפני שנגיע ל־AGI. אז בנינו את המוצר הראשון שלנו", ציינו בפוסט. לטענתם, ההתקדמויות הטכנולוגיות שנעשו בתחום מאז והתחרות הגוברת האדירה מציבות את החברה בנקודה בזמן שבה "אנחנו שוב צריכים לגייס הון, יותר ממה שדמיינו".
כעת, הם מסבירים, פיתוח בינה מלאכותית כללית נשען על דבר אחד – מודלים של שפה גדולים יותר, שמגובים בכוח מיחשוב רב יותר. עם זאת, טענה זו שנויה במחלוקת. כמה מהבכירים בתחום, ובהם מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה, מנכ"ל אלפאבית סונדר פיצ'אי ואחד ממייסדי OpenAI איליה סוצקבר, טוענים כי התחום קרוב לנקודת תשואה פוחתת: הגדלת ההשקעות בכוח מיחשוב ובנתונים אינה מובילה עוד להתקדמות משמעותית, והפתרון טמון באימוץ גישות חדשות.
מלבד הוויכוח הטכני, לשינוי המבני קמו מתנגדים אידאולוגים בתוך OpenAI, שבמהלך השנתיים האחרונות נפרדה כמעט מכל המייסדים והשדרה הניהולית שלה. אחד מהמייסדים ומהמשקיעים הראשונים של החברה, אלון מאסק, הפך למבקרה הקולני והגדול מכולם. מאסק, שעזב את החברה על רקע השינויים המבניים שביצעה ב־2019, פתח מולה במאבק משפטי. באוגוסט הגיש תביעה נגד OpenAI והמנכ"ל סם אלטמן בטענה כי הפרו את החוזה מולו כמשקיע מוקדם כשהציבו את הרווח לפני טובת הציבור.
בפוסטים ברשת החברתית X טען בחודשים האחרונים מאסק, בעליה של הרשת, כי OpenAI היא "תרמית מוחלטת" וכי היא חברה "רעה". מאסק עצמו הקים חברה מתחרה ל־OpenAI בשם xAI, אותה איגד כתאגיד לתועלת הציבור (PBC). לאחרונה השלים עבורה גיוס ענק בהיקף של 6 מיליארד דולר, ולפי שווי של 50 מיליארד דולר. לפי דיווח מרויטרס, גם מטא (לשעבר פייסבוק) פנתה לתובע הכללי של קליפורניה כדי שיחסום את השינוי המבני ב־OpenAI.
צמיחה כפולה או קיפאון?
מעבר למאבקי כוח בין בכירי התחום, מרחפת השאלה הגדולה: איזו כלכלה עומדת מאחורי תעשיית הבינה המלאכותית הגנרטיבית? או לחלופין - מהן האפליקציות שבאמת ישנו את האופן שבו אנחנו עושים דברים? מאמרי דעה ומחקרים שונים שפורסמו בשנתיים האחרונות טענו כי בינה מלאכותית יכולה יותר מלהכפיל את הצמיחה של מדינות או לפחות לייצר מסלול צמיחה גדול יותר. ביבמ למשל טענו שכ־23% ממשימות הראייה הממוחשבת שיתאפשר לבצע להן אוטומציה, ככל הנראה ייעשו בצורה שתייצר רווח בעשור הקרוב. מחקר של OpenAI טען שכ־20% מכל העבודות בארצות הברית חשופות ופגיעות לבינה מלאכותית גנרטיבית.
מנגד, מחקר של זוכה פרס נובל לכלכלה דרון אג'מולו מ־MIT, שפורסם בקיץ, העריך שבמהלך העשור הבא AI תניב "עלייה מתונה" בתוצר, בין 1.1% ל־1.6%, או עלייה של בערך 0.05% בפריון כל שנה. שיעור שאסור לזלזל בו, אך עדיין מאכזב ביחס להבטחות.
"עד כמה אתם חושב שהכלכלה האמריקאית תשתנה בגלל AI?" תהה אג'מולו. "אפשר להיות אופטימיסט מוחלט של AI ולחשוב שמיליוני אנשים יאבדו את מקום עבודתם בגלל צ'אטבוטים, או אולי שאנשים אחרים הפכו לעובדים סופר־פרודוקטיביים כי עם AI הם יכולים לעשות פי 10 דברים ממה שעשו בעבר. אני לא חושב כך. אני חושב שרוב החברות יעשו פחות או יותר אותם דברים".
ספקות נוספים עולים לגבי רווחיות התחום. בניתוח של אנליסט בכיר בסקויה, שהפך ויראלי, הוערך כי קיים פער של כחצי טריליון דולר בין ההוצאות להכנסות בתעשייה, ובניתוח שנעשה על ידי גולדמן זאקס הוערך כי הפער אף גדול מכך. הערכות אלו מעלות חשש שהתחום אולי לעולם לא יצדיק את ההשקעות העצומות בו. OpenAI, אגב, אינה צופה שתרשום רווח לפני 2029.
