האם הבינה המלאכותית תציל את מערכות הבריאות מקריסה?
האם הבינה המלאכותית תציל את מערכות הבריאות מקריסה?
מערכות הבריאות חולות: תוחלת החיים בארה"ב יורדת, בעולם ובישראל חסרים מיליוני רופאים ועובדי רפואה, והאוכלוסייה בכל העולם מזדקנת. מה יהיה תפקידה של הבינה המלאכותית בעולם של כלכלת בריאות לא מאוזנת וכיצד היא עשויה להבריא אותן?
באוגוסט 2022 התפרסמה ידיעה מדהימה ולפיה תוחלת החיים של תושבי ארה"ב ירדה תוך שנתיים ב-2.7 שנים וצללה לתוחלת החיים של שנת 1996: מתוחלת חיים ממוצעת של 77 שנים ל-74.3 שנים - וזאת אחרי צמיחה של עשרות שנים בתוחלת החיים בארה"ב וברחבי העולם. צניחה של תוחלת החיים בשיעור כזה מעידה על כישלון מהדהד של מערכת הבריאות האמריקאית, גם אם משקללים לנתונים את מקרי המוות שנגרמו עקב הקורונה.
כיצד זה קרה? ועוד במדינה שההוצאה שלה על בריאות היא הגבוהה בעולם, ובשיעור של פי 1.5 מהמדינה במקום השני. התשובה היא שמערכת הבריאות האמריקאית ושל מדינות רבות אחרות היא אמנם מתקדמת מאי פעם אך היא לא מאוזנת ולא מסוגלת להתמודד עם העומס התפעולי והכלכלי המתגבר.
מערכות הבריאות ברחבי העולם סובלות ממצוקה קשה של כוח אדם וארגון הבריאות העולמי צופה חוסר של למעלה מ-10 מיליון עובדי בריאות ברחבי העולם עד שנת 2030.
במקביל מתגבר תהליך הזדקנות האוכלוסייה ומערכות הבריאות צריכות לספק לבני הדור השלישי והרביעי מספר גדול יותר של טיפולים רפואיים, תולדה של גילם המתקדם. על פי ארגון הבריאות העולמי עד שנת 2050 מספרם של בני 60 ומעלה יוכפל ל-2.2 מיליארד בני אדם של בני 80 ומעלה יגדל פי שלוש בין 2020 ל-2050 ויגיע ל-425 מיליון בני אדם. ארה"ב סובל משורה של בעיות מבניות ותקציביות במערכת הבריאות שחוסמת את הגישה של מיליוני בני אדם לשירותים רפואיים מתקדמים.
מערכות הבריאות בארה"ב ובמדינות רבות נוספות מפסידות, אם כן, במירוץ 'ההתחמשות' ברופאים וצוותים רפואיים נוספים שנדרשים לטפל במספר גדול יותר של מטופלים שגדל בקצב מואץ. נוסף על כל אלה, המשבר הכלכלי העולמי ובישראל מניע ממשלות לקצץ בתקציבי הבריאות ומאיימות בכך באופן ישיר על בריאות אזרחיהן.
מערכות ה- AI יבואו לעזרת מערכת הבריאות
נקודת האור היחידה במצב הנוכחי ובשנים הקרובות היא הטכנולוגיה בכלל ובמיוחד הבינה המלאכותית שתועלותיה מתפרסות על פני תחומים רבים. מערכות AI יכולות לסייע באבחנות מוקדמות יותר, מדויקות יותר, בבחירה נכונה של טיפולים, ואף בביצוע טיפולים דיגיטליים (Digital Therapeutics). הטכנולוגיה תאפשר לרופאים להיות יעילים יותר במהות עבודתם - דהיינו הטיפול בחולים, ובמספר גדול יותר שלהם, ותאפשר מעבר לרפואה מונעת שהיא יעילה בסדרי גודל לעומת רפואה מגיבה. האפשרות לנטר מרחוק מחלות ותופעות רפואיות מקטינה כבר היום את העומס בבתי החולים תוך צמצום הסיכונים, הורדת עלויות והפחתת הסבל לחולים.
תעשיית ההיי-טק הישראלית מצטיינת בתחומי טכנולוגיות הבריאות (Digital Health) ויש לה השפעה משמעותית על עיצוב מערכת הבריאות האמריקאית מבוססת AI של העשור הקרוב. די אם נזכיר חברה כמו Aculine - המפתחת בדיקה מיידית ולא פולשנית לזיהוי היצרות בעורקי הלב. המערכת יכולה לחסוך כ-50% מהצנתורים שנעשים לצורך אבחנה וזאת לצד מניעת התקפי לב של רבים שלא נבדקים כמו שצריך וזקוקים לצנתור טיפולי. או חברת VocaVibe שמפתחת מערכת לניטור מתמשך ופאסיבי של מחלות נוירודגנרטיביות (אלצהיימר, פרקינסון וכו'). ומאפשרת איתור התדרדרות, התאמת הטיפול התרופתי באופן אוטומטי, ללא צורך בזמן רופא. אוכלוסיית חולים זו היא גדולה מאוד ועלויות הטיפול בה יקרות במיוחד.
ישראל היא גם מהמדינות המתקדמות בעולם בדיגיטציה של מערכות הבריאות ובוצעו בה אף פרויקטים מעניינים בתחום ה-AI שאותם יש להרחיב. קברניטי מערכת הבריאות והחינוך צריכים לעשות כל מאמץ להכשיר במהירות מספר גדול של רופאים ורופאות איכותיים וצוותים מקצועיים אחרים אך במקביל להשקיע כל משאב אפשרי באימוץ והטמעה של פתרונות AI שיחפו באופן משמעותי על המחסור בכוח אדם מקצועי שצפוי להימשך. תעשיית ה - Digital Health המקומית ראויה גם לתמיכה מוגברת של רשות החדשנות בתקופה זו שבה גיוסי ההון לחברות בתחום זה חוו צניחה משמעותית. הידע והניסיון המקומיים מסוגלים להשפיע על מעבר העולם וישראל לרפואה מבוססת AI ולכלכלת בריאות מאוזנת ולהפוך טיפולים מבוססי בינה מלאכותית לברי השגה עבור כל מטופל ומטופלת.
טלאור זק"ש הוא מייסד ושותף מנהל בקרן ההון סיכון eHealth Ventures
