דעהכשמידע מהחלל הופך לזמין נוצרות הזדמנויות עסקיות
דעה
כשמידע מהחלל הופך לזמין נוצרות הזדמנויות עסקיות
ישראל עתירה בפרויקטי חלל, אבל כמעט כולם חברתיים ולא עסקיים. בתחילת נובמבר המדינה וסקטור החלל האזרחי יארחו שחקנים בינלאומיים בתחום בכנס Ramon Geoint360, ויפגישו בינם לבין יזמים וחברות ישראליות, מה שאמור בסופו של דבר להוביל לאקזיטים ישראליים מיוחלים בתחום
תעשיית החלל העולמית נמצאת בפריחה חסרת תקדים. לפי Bank Of America משקיעים פרטיים השקיעו משנת 2020 למעלה מתשעה מיליארד דולר בחברות חלל. פי 10 מכך יושקע עד סוף העשור. התשתיות הנבנות בתחומי התקשורת, החישה מרחוק והמשימות המאוישות- ישפיעו כמעט על כל השווקים בעולם: מטכנולוגיות בריאות ורובוטיקה ועד לאנרגיה, מחצבים וגידול מזון.
החלל נמצא גם בכותרות בישראל: איתן סטיבה הוביל באמצעות קרן רמון את משימת 'רקיע', במסגרתה לקחו חלק עשרות חברות ומוסדות מחקר. SpaceIL ותע"א שיגרו את בראשית ועמלים על פיתוח בראשית 2. יחד עם זאת, מתעוררת שאלה: מדוע אין מסה של סטארט-אפי חלל ישראלים? מדוע אימאג'סאט היא החברה היחידה שהצליחה לבצע הנפקה בעשור האחרון? ואיך עדיין לא היה אקזיט כחול לבן בתחום החלל?
כנס Ramon Geoint360 יתקיים ב-6-7 בנובמבר בת"א. להרשמה ופרטים לחצו כאן
ישראל עתירה בפרויקטי חלל מרתקים, אבל כמעט בכל מפגש בשנים האחרונות טוענים בפניי משקיעים שפרויקטים כמו 'רקיע' ו'בראשית' הם חברתיים ואינם עסקיים. מעבר לכך, הפרויקטים הנתמכים ע"י סוכנות החלל הישראלית כמו וסט הגנה נגד קרינה לאסטרונאוטים, לוויינים המתמקדים במחקר סביבתי או חברות המייצרות מוצרים לירח, אמנם חדשניים אך הפוטנציאל העסקי שלהם צנוע. יש אמת בדבר, חברות העוסקות בטכנולוגיות לירח, מאדים או כריית אסטרואידים יאלצו לחכות לפחות עשור עד שהשוק שלהן יבשיל.
העובדה בגללה אימאג'סאט הפכה לחברת החלל הגדולה בישראל היא הודות למיקוד שלנו בתחום ניתוח המידע החזותי מהחלל (חישה מרחוק). תחום שיותר ישראלים צריכים לקחת בו חלק, ובמידה והמדינה מחפשת להצמיח סקטור חלל פורח- היא צריכה להתמקד בו.
מידי שנה נשבר שיא בכמות לווייני התצפית שעולים לחלל. מעולם כדור הארץ לא צולם מכל כך הרבה זוויות בכל כך הרבה אורכי גל. בהתאמה, הדמאות הלוויין הפכו למוצר נגיש מסחרית. הגודש היחסי של המידע מאפשר לפתח פתרונות ידע מרתקים. ומבחינה עסקית – מדובר אולי בסגמנט המבטיח ביותר של תעשיית החלל הגלובלית.
תחום המידע מלוויינים מתלבשת כמו כפפה ליד ליכולות הישראליות בתחומי עיבוד התמונה ובינה מלאכותית. הצמיחה בכמות המידע שיורד מהחלל, במקביל לצמיחה בכוח החישוב בכדור הארץ מייצרות הזדמנויות למי שיידע לייצר תובנות ופתרונות למגזרי התשתיות, חקלאות, הגנה, ימאות, תחבורה, פיננסים ועוד. בחודשים הקרובים אימאג'סאט תשגר את הלווין EROS-c3, הלוויין הצבעוני המתקדם בתחומו שיכול להבחין בתנועת שחקני כדורגל מלוויין שנע במהירות של 27 אלף קילומטר מגובה של 500 קילומטר. הלוויין יצטרף לקונסטלציית לווייני Eros NG. תחשבו כמה מידע נאסוף, ואת הרצון שלנו לחבור ליזמים ישראלים שיפתחו מוצרים על גבי התמונות האלה.
חברת ISI הצטרפה לקרן רמון - המובילה חינוך לחלל ומנהיגות, ויחידת 9900 העוסקת במודיעין חזותי כדי לקדם את התחום בישראל. יחברו אלינו בכנס חברות בינלאומיות כמו: MAXAR, Blacksky, Hawkeye, MDA, Cappela. כל החברות מייצרות ביום למעלה מ-100 טרה בייט של הדמאות ברזולוציות ואורכי גל שונים. גם הן מחכות ליזמים שירכבו עליו ויבנו חברות הזנק שיעבדו אותו ויפתחו פתרונות מבוססות תמונות לוויין.
מומחים בתחומי computer vision, image analysis ,remote sensing ,machine\deep Learning יחשפו בכנס טכנולוגיות והם משתוקקים לפגוש יזמים ישראלים. זו גם תהיה הפעם הראשונה שיחידת המודיעין הזותי בצה"ל 9900 תציג חזון בתחום הלוויינות ואיסוף המודיעין החזותי. תתקיים תחרות סטארט-אפים בתחומי החישה מרחוק, ובהתאם צפויים להגיע לכנס 12 משלחות מתכניות חלל וסוכנויות גיאו-אינט מהעולם, כמו גם מאות אורחים בינלאומיים מחברות מסחריות.
בפעם הראשונה המדינה וסקטור החלל האזרחי יארחו שחקנים בינלאומיים בתחום ותפגיש בינם לבין יזמים וחברות ישראליות. הדבר הבסיסי הזה אמור להיות עוד צעד בבניית האקו-סיסטם בתחומי החלל, שבסופו של דבר יוביל גם לאקזיטים המיוחלים בתחום.
הכותב, נועם סגל, הוא מנכ"ל ISI
