סקירה שיאומי רדמי נוט 11: סמארטפון זול עם פשרות הגיוניות
סקירה
שיאומי רדמי נוט 11: סמארטפון זול עם פשרות הגיוניות
ב-900 שקל - שזה כפול ממחירו בארה"ב, למשל - סמארטפון הבאדג'ט החדש של שיאומי עושה את העבודה ומציע כמה תכונות שאופייניות למכשירים ברמת מחיר גבוהה יותר. אבל המצלמה בינונית ומטה, אין לו NFC כך שאי אפשר לשלם באמצעותו, אין 5G והגוף מפלסטיק. מי שזה פחות קריטי בשבילו ייהנה ממנו מאוד
אם יש יצרנית אחת שמזוהה יותר מכל עם סמארטפונים במחיר משתלם הרי שזו שיאומי. החברה הסינית הפכה למומחית במכשירים מוזלים או בעלי תמורה גבוהה למחיר. כלומר, מכשירים שמספקים הרבה מאוד פיצ'רים לשקל - משהו שישראלים מאוד אוהבים. מנגד, החברה גם סוחבת שלל טענות בנוגע לחומרה שלא תמיד משתווה באיכותה למובילי הקטגוריה (חיישן הקירבה המעצבן למשל, ר''ק), תוכנה שמנסה מאוד לחקות את אפל וכמובן חיים קצרים יחסית, שכן המכשירים נוטים להיות פחות אמינים לפי נתונים ממעבדות תיקון. מנגד, אתם מקבלים במחיר נמוך בכ-30% מהתחרות פיצ'רים מהשורה הראשונה כמו קצב רענון מסך גבוה, מעבדים של קוואלקום האמריקאית ואפילו רמקולי סטריאו. בדגמים המוזלים יש עדיין שקע לאוזניות חוטיות ואפילו זכוכית גורילה, גם אם מדור ישן.
הרדמי נוט 11 החדש של שיאומי שהוצג לעולם לפני כמה שבועות הוא בדיוק מהסוג הזה: סמארטפון שמיועד למי שלא מחפש את הרעש והצלצולים של דגמי הפרימיום וזקוק רק למכשיר שיעבוד בצורה חלקה ובזול. את החלק השני הרדמי נוט 11 מספק בשפע. מחירו נמוך יחסית למה שמציעות המתחרות, למעט אולי רילמי. הוא גם לא ממש מסגיר במבט ראשון את המחיר הזה.
סדרת הנוט כוללת ארבעה מכשירים: 11, 11 פרו, 11 פרו 5G ו-11S. לא ברור למה צריך כל כך הרבה דגמים בסדרה הזאת, אבל אנחנו לא כאן כדי לבקר את שיטות השיווק של היצרנית, הנוט 11 הוא האח הקטן בסדרה וכולל כמובן פשרות, אבל כיצד אלה משפיעות על חוויית השימוש? ובכן, בכמה מובנים.
עיצוב ומבנה: פלסטיק מ-א' ועד ת'
הפשרה הראשונה שנתקלים בה היא המבנה שעשוי כולו מפלסטיק. אמנם זה פלסטיק פוליקרבונט מאיכות טובה והגב אפילו מצליח לדמות בהצלחה מסוימת (ובמבט מרחוק) חיפוי זכוכית בעל חספוס עדין, אבל זה עדיין החומר הכי זול והכי פחות עמיד שניתן לחשוב עליו בסמארטפון. פשרה שנייה: המסך מחופה בזכוכית גורילה דור 3. עד כמה זו פשרה? מספיק לומר שהשיאומי 11T שסקרנו כאן ושעולה אמנם יותר נהנה מזכוכית גורילה ויקטוס דור 7. גם שקע האוזניות לא כולל שום טבעת שתשמור עליו מחיכוך עם התקע שלהן - מה שמבטיח שהוא יישחק בשלב מסוים. בקיצור, זה לא מכשיר לטווח ארוך. מנגד, איכות ההרכבה ממש טובה, הכפתורים מספקים התנגדות טובה ללחיצה עליהם ואין פה קרקושים מיותרים.
המכשיר לא יזכה בפרס העיצוב המקורי, אבל הוא גם לא נראה מוזר. הפרופורציות שלו טובות, הוא דק יחסית (כ-8.1 מ''מ) ולמרות שהמסך מיושר השוליים מעוגלים לנוחות אחיזה. הפלסטיק גם שומר על משקל נמוך יחסית לגודל המסך (179 גרם) ויש כאן בונוס שאין אפילו במכשירים שעולים 50% יותר - הגנה מפני נתזים בתקן IP53 רשמי. זה אומר שניתן לקחת אותו לים או לבריכה ולא לדאוג יותר מדי אם הילדים משפריצים עליו מים וחול. זכוכית הגורילה מיועדת לשמור על מסך משברים, אבל אל תצפו שהוא ישרוד נפילה על משטח קשיח בלי נזק. החברה כללה כיסוי סיליקון שכולל תריס שמחפה על שקע הטעינה ולמרות המחיר הנמוך יש בערכה מטען מהיר וכבל, שזה יותר ממה שמקבלים אצל סמסונג או אפל למשל.
חומרה: מעבד קוואלקום ומסך נהדר ברמת המחיר הזו
המסך הוא החלק המרשים בנוט 11. הוא בגודל 6.43 אינץ' שזה הרבה יחסית והוא מבוסס AMOLED ברזולוציה FHD. הוא מצויד במנגנון קצב רענון גבוה של 90 הרץ - תכונה שמספקת אנימציה חלקה של תמונת המסך ותחושת זריזות כשמנווטים בממשק. עם זאת, אין כאן מנגנון שיודע להתאים את קצב הרענון לתצוגה וזה אומר שאם תשתמשו באופציה הגבוהה חיי הסוללה יפגעו בכ-30 עד 40 אחוז. איכות התצוגה טובה גם אם לא מרהיבה לחלוטין, רוויית הצבעים מודגשת בסגנון סמסונג וניתן לקבל בהירות של עד 1,000 ניט, שזה די והותר לצפייה בשמש חזקה. בקיצור, מסך מצוין לקטגוריה.
המעבד הוא הקוואלקום 680 שמיועד למכשירים ברמת מחיר זולה, אבל זה לא אומר שהוא עצלן. הוא מתומן ליבות - 4 במהירות 2.4 גיגה הרץ ו-4 במהירות 1.9 גיגה-הרץ - וזה מספיק כדי להריץ את כל המשימות השוטפות שנדרשות מסמארטפון מודרני. הוא מתמודד היטב עם משחקים - אפילו כאלה שדורשים יותר מאמץ - וכבונוס הוא גם לא מתחמם יותר מדי. זיכרון הפעולה לא ממש נדיב עם 4 או 6 ג'יגה-בייט ומרחב האחסון 64 או 128 גיגה-בייט, אבל יש כאן חריץ הרחבה לכרטיס זיכרון ויש אפילו מקום לשני כרטיסי סים.
הסוללה בת 5,000 מילימאפר לשעה, מספקת שרידות גבוהה מאוד ותמשיך להפעיל את הנוט 11 גם יומיים ברצף אם לא תשמשו בקצב רענון גבוה. הטעינה המהירה בת 33 וואט מספיקה כדי לטעון ל-100% בכשעה. ואולם, גם כאן יש פשרות: אין דור 5, תקן האחסון הוא UFS 2.2 האיטי יחסית והרמקולים - הגם שהם חזקים יחסית - אינם מהאיכותיים ביותר שתמצאו. גם שקע ה-USB מסתפק בתקן 2.0 העתיק. בסך הכל ניכר ששיאומי התפשרה רק על רכיבים שהיא חשבה שלא יעניינו את מי שרוכש סמארטפון זול ומנגד צ'יפרה בכאלה שלא תמצאו בדרך כלל בסמארטפונים ברמת המחיר הזאת.
תוכנה: אנדרואיד 11 בממשק דמוי אייפון
שיאומי ידועה בחיבתה לכל מה שנראה כמו אייפון ולכן גם ממשק MIUI 13 שלה משתמש בטריקים שמשווים לו תחושה של אייפון. כך למשל וילון ההתראות מופיע אם תמשכו את האצבע מהחלק השמאלי העליון של המסך ומסך ההגדרות המהירות יופיע אם תעשו זאת בצד ימין, בדיוק כמו ב-iOS. אני לא חובב את ההפרדה הזו ולטעמי היא סתם מעיקה, אבל שיאומי מאפשרת לחזור לגרסה הישנה שכוללת את שתי התכונות יחד. הממשק של שיאומי מסתיר את אנדרואיד 11, כשכיום הגרסה העדכנית היא 12. עם זאת, אין כאן ממש שינויים מהותיים, למעטהיכולת להפעיל תכונות מסוימות כגון המצלמה או הדלקה של הפנס ישירות מסורק טביעות האצבע על ידי טפיחה כפולה. שיאומי גם מאפשרת לבחור בין התקנה של אפליקציות על מסכי הבית בסגנון עדות אפל או במגירת אפליקציות שמופיעה אחרי החלקה של האצבע למעלה מתחתית המסך.
כהרגלה של שיאומי, תמצאו פה הרבה מאוד אפליקציות מותקנות מראש, כולל כל הערכה של גוגל, אפילו עם גוגל פיי. אממה, פשרה נוספת היא שהמכשיר שלנו לא כולל שבב NFC - מה שאומר שלא ניתן לשלם דרכו עם ארנק אלקטרוני בקופות. אפשר מקסימום להעביר כסף דרך אחת מאפליקציות העברת הכספים, אבל זהו. אז אם אתם מחובבי התשלום דרך הסמארטפון לא תמצאו את זה כאן. בסך הכל המכשיר עובד טוב. אמנם הוא לא הכי זריז שתמצאו, אבל לא תצטרכו להמתין שעה עד שפייסבוק תיטען.
מצלמה: הפשרה העיקרית בנוט 11
המצלמה של הנוט 11 נראית על פניו מאוד מרשימה עם מלא חיישנים - 4 - אבל ברגע שצוללים פנימה מבינים שזה בעיקר לשואו. החיישן הראשי הוא בן 50 מגה-פיקסל עם מפתח צמצם של F/1.8 שעל הנייר נראה תואם למכשירי פרימיום. חיישן הזווית הרחבה מסתפק בכ-8 מגה-פיקסל צנועים, ואילו חיישן המאקרו ועומק שדה כבר יורדים ל-2 מגה-פיקסל. המצלמה הראשית, כאמור, תשמש כמעט באופן בלעדי את מי שירכוש את הנוט 11, ועדיין מדובר במצלמה שהיא - איך לומר בעדינות? - אינה העיפרון החדש ביותר בקלמר, למרות שימוש בבינה מלאכותית ותמיכה ב-HDR (הרכבה של תמונות בכל מיני רמות חשיפה כדי לייצר תמונה באיכות טובה יותר).
באור יום מלא החיישן הראשי יספק תמונות טובות. הוא גם יודע לייצר תמונות דיוקן סבירות והצבעים מדויקים יחסית, אם כי הם לא מאוד דינמיים, אבל כשהשמש מסתתרת איכות התמונה יורדת פלאים. על שימוש בלילה אין בכלל מה לדבר. למרות שמצב הלילה מנסה מאוד, הוא מוגבל על ידי החומרה הבסיסית, שלא כוללת אפילו ייצוב תמונה אלקטרוני (EIS). כלומר, אפילו אם תזיזו את היד במילימטר, התמונה תצא מטושטשת.
שאר החיישנים, הזווית הרחבה, המאקרו ועומק לא ממש מרשימים בלשון המעטה. חיישן הזווית הרחבה אפילו מצליח להיכשל באור יום ולנפק תמונות שאין מה לעשות איתן. המאקרו לא מספק יותר מדי פירוט והאלגוריתם של האפליקציה מחליק את כל מה שאפשר. חיישן העומק משמש לצילומי דיוקן ולכן לא רלוונטי. מצלמת הסלפי בת ה-13 מגה-פיקסל דווקא סבירה כל עוד יש אור חזק, אבל בתוך חדר היא נכשלת בשמירה על פוקוס. פונקציית הווידאו מוגבלת לצילום באיכות FHD בלבד - וגם זאת עד 30 FPS, שזו האיכות הנמוכה ביותר שניתן לחשוב עליה כיום.
סיכום ואלטרנטיבות: לא מושלם, אבל זול ומעניק את רוב התכונות שצריך
השיאומי רדמי נוט 11 עולה בישראל כ-900 שקל. זה בערך פי 2 ממחירו בחו''ל, שם ניתן לרכוש אותו בכ-180 דולר - ועדיין, מדובר במחיר זול יחסית לתחרות. אגב, הוא מתחרה בסמארטפונים של המותג בלבד, שכן המתחרים לא יודעים להעניק חבילה מקבילה במחיר כזה בישראל. במחיר שלו אפשר לבחור בין מכשירי פוקו או רדמי נוט של שנה שעברה, שעדיין מספקים אחלה תמורה למחיר, אבל אם תרצו משהו ממותג אחר עם מעבד מקביל תיאלצו להוסיף לפחות עוד 200-300 שקל.
מה שכן צריך להבין שמדובר במכשיר עם פשרות לא מועטות. אמנם שיאומי השכילה לא להתפשר יותר מדי על המסך, המעבד, הסוללה והעמידות, אבל המצלמה לא מרהיבה, אין כאן NFC לתשלום בארנק סלולרי, אין תמיכה בדור 5 ובקיצור, זה מכשיר שמיועד בעיקר למי שחושב שהוא לא צריך יותר משימוש באפליקציות מדיה חברתית או לשיחות. את זה הוא עושה מצוין ואפילו די בזול.
