"שימוש במשפיעני נסיעות וחשבונות לייף סטייל": כך מדכאת סין ביקורת באמצעות טיקטוק
"שימוש במשפיעני נסיעות וחשבונות לייף סטייל": כך מדכאת סין ביקורת באמצעות טיקטוק
לפי דו"ח של מכון NCRI באוניברסיטת ראטגרס, האלגוריתם של טיקטוק מקדם סרטונים פרו-סיניים ומסתיר סרטונים עם נרטיבים אנטי-סיניים, באופן שמשפיע על עמדות המשתמשים לגבי הממשל והמפלגה הקומוניסטית בסין. "הפלטפורמה משתיקה בעקביות דיונים רגישים על נושאים כמו ג'נוסייד אתני ופגיעה בזכויות אדם"
האלגוריתם של טיקטוק מקדם סרטונים פרו-סיניים ומסתיר סרטונים עם נרטיבים אנטי-סיניים, באופן שמצליח להשפיע על עמדות המשתמשים לגבי הממשל והמפלגה הקומוניסטית בסין – כך לפי דוח של מכון NCRI (Network Contagion Research Institute) באוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רזי, שהתפרסם בשבוע שעבר.
"האלגוריתם של טיקטוק מדכא באופן פעיל תוכן שמבקר את המפלגה הקומוניסטית בסין, תוך הגברת תעמולה פרו-סינית וקידום תוכן מסיח דעת ולא רלוונטי", נכתב בדוח. "באמצעות שימוש במשפיעני נסיעות, חשבונות לייפסטייל וחשבונות אחרים שקשורים לבייג'ינג, הפלטפורמה משתיקה באופן עקבי דיונים רגישים על נושאים כמו ג'נוסייד אתני ופגיעה בזכויות אדם".
לצורך בדיקת הפעילות של טיקטוק, יצרו החוקרים 24 חשבונות חדשים בפלטפורמה וכן ביוטיוב ובאינסטגרם. בכל אחד מחשבונות אלו, בוצעה פעולה אחת בלבד: חיפוש של אחת מארבע מילות מפתח שמייחסת לסוגיה רגישה שנמצאת בלב העיסוק של בייג'ינג: אויגור (מיעוט מוסלמי בצפון-מערב סין שסובל מרדיפה אכזרית מצד הממשל), שׂינְגְ'יָאנְג (המחוז שבו גרה מרבית האוכלוסייה האויגורית), טְייֵנְאָנְמֶן (הכיכר בבייג'ינג שהיתה ב-1989 זירה למחאה המונית שבדיכויה נרצחו אלפי מוחים) וטיבט.
החוקרים אספו את הסרטונים שהופיעו בכל תוצאת חיפוש (3,435 בסך הכל), ונותחו על ידי אנליסטים במטרה לקבוע האם המסר שמועבר בהם הוא פרו-סיני (למשל, תוכן ממשלתי רשמי, תוכן שחוגג מנהגי מיעוטים או תוכן תיירותי), אנטי-סיני (למשל, אזכורים שחרור טיבט, רדיפת האויגורים, או הטבח בכיכר טיינאנמן) נייטרלי או לא רלוונטי לשאילתת החיפוש.
בכל המקרים, שיעור התוכן האנטי-סיני בטיקטוק היה הנמוך ביותר, ושיעור התוכן הפרו-סיני הגבוהה ביותר, בהשוואה לפלטפורמות האחרות. כך, למשל, בתשובה לשאילתה טיינאנמן, מרבית התוצאות (53.6%) הוגדרו כלא-רלוונטיות או נייטרליות, 22.6% כפרו-סיניות ו-19.6% כאנטי-סיניות. זאת, לעומת ביוטיוב, 64.7% מהתוצאות היו אנטי-סיניות, 7.7% פרו-סיניות ו-27.6% נייטרליות/לא רלוונטיות וביוטיוב, ובאינסטגרם 56.3% אנטי-סיניות, 16.3% פרו-סיניות ו-27.3% נייטרליות/לא רלוונטיות.
במקרה של טיבט, האלגוריתם של טיקטוק סיפק 74.9% תוצאות נייטרליות/לא רלוונטיות (למשל, טיפים של חשבונות לפייסטייל ואיפור), 30.1% פרו-סיניות ורק 5% אנטי-סיניות. זאת, לעומת 74.3% נייטרליות/לא רלוונטיות, 13.7% פרו-סיניות ו-12% אנטי-סיניות ביוטיוב. באינסטגרם עמדו הנתונים על 40.7% נייטרליות/לא רלוונטיות, 27.7% פרו-סיניות, ו-31.7% אנטי-סיניות. "השיעור הגבוה של תוצאות לא רלוונטיות בטיקטוק הוא תוצאה של טקטיקת השפעה של המפלגה הקומוניסטית שמכונה חטיפת מילות מפתח (יצור תכנים בקנה מידה רחב בעבור מילות חיפוש ממוקדות במטרה להשתלט על התוצאות; ע"כ), שמיושמת בצורה יעילה", נכתב בדוח.
בכל תוצאות החיפוש, שיעור הפוסטים האנטי-סיניים ביוטיוב ובאינסטגרם היה גבוה משמעותית מאשר בטיקטוק. עם זאת, במקרה של אויגור ביוטיוב, ושל שׂינְגְ'יָאנְג ביוטיוב ובאינסטגרם, שיעור התוצאות הפרו-סיניות היה גבוה במיוחד – בסביבות ה-50% - ומשמעותית גבוה מאשר בטיקטוק. במקרה של אויגור, ב-NCRI מייחסים את השיעור הגבוה לפעילות של חשבון יוטיוב אחד, שסיפק 40% מהסרטונים שנאספו, עוד דוגמה לחטיפת מילות מפתח. פרקטיקה דומה מיוחסת לשיעור הסרטונים הפרו-סיניים הגבוהה בתוצאות החיפוש של שׂינְגְ'יָאנְג ביוטיוב ובאינסטגרם. "ביוטיוב, ארבעה מחמשת החשבונות הפעילים ביותר היו חשבונות רשמיים או חצי-רשמיים של המפלגה הקומוניסטית, עם 8 מיליון עוקבים ושייצרו 21.7% מהתוכן במילת המפתח וכמעט 40% מהתוכן החיובי", נכתב.
לצד ניתוח תוצאות החיפוש שמספק האלגוריתם של טיקטוק, בחנו החוקרים גם את היקף הצפייה והלייקים שייצרו הסרטונים השונים בפלטפורמה. "בעבור מילות החיפוש אויגור, שינג'יאנג וטיינאנמן, מספר הלייקים והצפיות של תוכן אנטי-סיני היה עקבית ומשמעותית גבוה מאשר תוכן פרו-סיני", נכתב. "הנתונים בעבור טיבט, מנגד, מציגים תמונה הפוכה".
במקביל לניתוח הפעילות בפלטפורמות, ערכו ב-NCRI סקר שנועד לבדוק האם יש קשר בין השימוש בטיקטוק לתפיסות של משתמשים לגבי סין. בשאלה אחת, התבקשו הנשאלים להשיב האם יש להם דעה חיובית לגבי זכויות האדם בסין. בקרב משתמשים שנמצאים בטיקטוק פחות מ-15 דקות ביום, 4.98% אמרו שיש להם דעה חיובית; בקרב משתמשים שמבלים בטיקטוק בין 15 דקות ל-3 שעות ביום 36.28% אמרו שיש להם דעה חיובית; ו-49.33% מהמשתמשים שמבלים בטיקטוק יותר מ-3 שעות ביום השיבו שהם מחזיקים בדעה חיובית.
"לטקטיקות של בייג'ינג יש השפעה מרחיקת לכת על עיצוב התפיסות של קהל היעד: משתמשים צעירים", נכתב בדוח. "משתמשים אלו, סופגים את הנרטיבים המוטים האלו, מה שמוביל להבנה מעוותת של נושאים עולמיים חשובים. הממצאים מדגישים את הצורך הדחוף לדווח שיטות חסונות לבחינת אלגוריתמים, שיאפשרו לזהות מתי הם משבשים את חופש הביטוי".
מטיקטוק נמסר בתגובה שהמתודולוגיה שבה השתמשו ב-NCRI לא משקפת את החוויה של משתמשים אמיתיים, שמדובר בפלטפורמה חדשה יחסית ושחלק מהתקריות התרחשו לפני קיום טיקטוק (טענה בעייתית, שכן התקרית הנקודתית היחידה, טבח כיכר טיינאנמן התרחש לפני שיוטיוב ואינסטגרם היו קיימות, בעוד שמילות החיפוש האחרות מתייחסות למשברים/עימותים מתמשכים. "מדובר בניסוי פגום שלא עבר ביקורת עמיתים, והונדס במכוון על מנת להגיע למסקנה שגויה שנקבעה מראש", נמסר לבלומברג. "יצירת חשבונות מזויפים שמבצעים אינטראקציה עם האפליקציה בדרך מסוימת לא משקפת את החוויה האמיתית של משתמשים, בדיוק כמו שהמחקר הזה לא משקף עובדות או מציאות".
