הקברניטיצירתיות איראנית, חוצפה חות'ית: כך חדר הכטב"מ שפגע בת"א
הקברניט
יצירתיות איראנית, חוצפה חות'ית: כך חדר הכטב"מ שפגע בת"א
צבא הטרור התימני ייצר עבור הצי האמריקאי שגרה מסוכנת, וידע בדיוק איך לנצל אותה כדי לעקוף נושאת מטוסים וספינות טילים מתקדמות. איך עבד התכסיס, מה מיוחד בכטב"מ ששוגר לישראל, ומה נוכל לעשות כדי למנוע פגיעות קטלניות שכאלה בעתיד?
שלום, כאן הקברניט; היום נדבר על כטב"מים, קסמים ותימנים, ונבין איך הצליחו החות'ים לפרוץ גם את הגנות ספינות הצי האמריקאי, גם את מערך הגילוי של צה"ל ולהטיס כטב"מ נפץ עד לפגיעה בלב תל אביב. כל העולם הופתע מההישג הזה, ובצדק: אף אויב לא הצליח לפגוע בגוש דן ממרחק כזה מאז הסקאדים של הניינטיז.
האתגר נראה אפילו יותר הרקוליאני כשמבינים ששטח ישראל מוגן מפני מתקפה חות'ית באמצעות טכנולוגיות הגילוי המתקדמות ביותר על פני הפלנטה הזאת: נושאת המטוסים האמריקאית אייזנהאוור וקבוצת ספינות הקרב שלה, סנסורים סעודים ומצריים, וכמובן כל קונץ-פטנט שהצליח הראש היהודי להמציא והכיס היהודי - לקנות.
עכשיו קחו את כל העוצמה והתבונה הזאת, והציבו מולה את החות'ים: צבא טרור תימני ששונא את ישראל, ארה"ב ומשום מה גם נעליים סגורות - ונראה כאילו מישהו הזמין מעלי אקספרס את החיקוי הכי זול לחמולה פוסט-אפוקליפטית מסרטי "מקס הזועם".
זה בכלל לא כוחות: לחות'ים אין מערכי הדרכה, בסיסים במובן המערבי - אפילו מדים הם לובשים רק במצעדים צבאיים. בקרב מדובר באספסוף כאוטי קשה לשליטה, ואפילו יתרון הגודל - לחות'ים קרוב לחצי מיליון חמושים - אינו רלוונטי; היריב שלהם נמצא במרחק אלפי ק"מ, הדרך רצופה אוניות מלחמה ואף מדינה לא תאפשר להם מעבר יבשתי.
אבל זו תמונה מתעתעת: מאחורי גייסות החות'ים יושב מטה מסודר שיודע לנצל את המעט שבידיו, ומצליח להוציא את המקסימום ממצבים בלתי אפשריים מאז 2005; אחרי שהתאמן על צבא סעודיה מאז 2015 כשזה התערב במלחמת האזרחים התימנית, פנה המטה החות'י לקרב מול ארה"ב וישראל.
ונראה שהחות'ים התכוננו היטב למערכה הזאת: במתקפת ה-18 באפריל 2024 הצליחו לעבוד על כל המערכות והמוחות, לעקוף את המכ"מים ומטוסי הקרב, ולהוכיח כמה מטעה היא החזות המוזנחת שלהם. איך עשו זאת?
כדי לענות על כך, אספר לכם קצת על קסמים: כל קסם טוב שמתבצע פנים אל פנים יתחלק לשלושה חלקים. בתחילה מציגים לכם סיטואציה שגרתית ומוכרת, וחפץ שלא יכול להפתיע אתכם - למשל, מטבע. הקוסם יחליק אותו בזריזות מיד ליד ועם שפת גוף מוגזמת, כדי שלא תחשדו באיזה הינף אצבע בהמשך.
השלב השני הוא האתגר: הקוסם יציג לכם שאל מאוד פשוטה: באיזו יד המטבע נמצא? כמה מטבעות יש לי פה? מה יקרה עכשיו? המצב הרי שגרתי, אז התשובה ברורה. ובשלב השלישי הקוסם מסנוור אתכם: המטבע מופיע משום מקום, או שפתאום יש ארבעה. הרגילו אתכם למשהו פשוט, נשלט, אגבי. ומה קיבלתם? כטב"מ תימני בסלון.
הקסם התימני נשען על העובדה שעל אף כוחן של ספינות הקרב האמריקאיות, לוחמי הדוד סם היו פאסיביים בסיפור הזה, ורק הגיבו לפעולות החות'ים: התימנים תקפו כלי שיט בים האדום או ניסו להגיע לאילת, והאמריקאים הפילו את מה שנשלח. בצורה זו, החזיקו ביוזמה והיו ערוכים לבצע מהלכים יצירתיים.
השלב הראשון בקסם החות'י היה ליצור שגרת התקפה עבור הצי האמריקאי: כטב"מים איטיים ומנמיכי טוס, טילי שיוט מהירים, וטילים בליסטים נגד ספינות נורו פחות או יותר ביחד.
כל אחד מהם מצריך סוג אחר של טיפול; את הכטב"מים מפילים בטילים כשמגלים אותם, לרוב בטווח קרוב. את הטיל הבליסטי מיירטים לרוב אחרי שהגיע לשיא המסלול שלו, ובקרת האש יודעת לחשב נקודת מפגש אליה יישלח הטיל. ואילו טילי שיוט הם מהירים יותר ולרוב מצריכים שיגור של מטוסי קרב.
בצי האמריקאי אוהבים תבניות; זו מנטליות שמאוד מתאימה למסגרות מאוד גדולות אשר פועלות באופן עצמאי. ולכן, צ'יק-צ'ק בנו נהלים וכך הגיעו למצב בו המתקפות החות'יות נכשלות כמעט בכל פעם ונוצרת סיטואציה מוכרת. איך אומרים, עוד יום במשרד.
בצהרי ה-17 ביולי בא השלב השני של החות'ים: האמריקאים הגיבו כרגיל, כאשר הסנסורים וגורמי האש שלהם מפוזרים וממוקדים במטרות - טילי השיוט, הבליסטיים והכטב"מים - כשהמתקפות ארעו בגזרות שקרובות זו לזו אך אינן חופפות.
ובעוד סטיב וג'יימס וסטיב השני מחליפים היי-פייבים ביושבם בעמדות השליטה של המשחתות, התגנבה בין הגזרות המנה העיקרית: כטב"מ ארוך טווח שנקרא יפא (יפו).
זהו כטב"מ איראני ממשפחת הסמאד, בה כלים ארוכי טווח, שאיראן תכננה מראש כך שיהיו מאוד נוחים לשדרוג. הכטב"מים נועדו עבור צבאות הפרוקסי של הרפובליקה האיסלאמית, והם מודולריים במידה רבה כדי להקל על המחבלים לתקוף סוגים שונים של מטרות במרחקים שונים ע"י החלפת מטעני הנפץ, האנטנות ומערכות התקשורת גם בלי ציוד מיוחד.
החות'ים הם הקליינטים הכי מבסוטים של הסמאד לדגמיו: הכטב"מ מופעל בידיהם מאז 2018, והם הצליחו לפגוע בעזרתו בנמל התעופה של אבו דאבי, בתשתיות נפט בסעודיה ובעוד מטרות מרוחקות ומוגנות.
עד כה, הגרסה המסוכנת מכולן היה הסמאד 3, סוס העבודה של החות'ים כשמדובר במשימות למרחק של 1,500 עד 1,700 ק"מ; בתוכו תמצאו בעיקר דלק, 47 ליטר - בין היתר בתוך טנק דלק שנישא על גבו.
הסמאד יודע לשייט במהירות של יותר מ-200 קמ"ש, הודות למנוע DLE170 בעוצמת 17 כ"ס, אך הוא היה יכול להגיע הרבה יותר רחוק: הגיבנת יוצרת גרר שמשפיע על הטווח, המהירות והיציבות. פה נכנס לתמונה הדגם החדש: יפא הוא גרסת מרתון של הסמאד 3.
הוא קיבל מנוע חזק יותר, MADO MD275 שעוצמתו 20 כ"ס, עובד בסל"ד קצת יותר נמוך ומספק דחף גדול בהרבה בלי להגדיל משמעותית את צריכת הדלק. זה יופי של מנוע, שיוצר באיראן ע"ב מנוע גרמני שהונדס לאחור ונחשב יעיל מאוד.
המנוע כבד ב-30%, מה שהצריך קיזוז של ההגאים ושינוי באיזון המשקל; מדובר בגוש כבד יחסית שיושב ממש בקצה האווירון. במקום מיכל דלק על הגב, יפא קיבל גוף רחב יותר, שמכיל כמעט כולו דלק וגם כנף מאורכת; כך הצליחו לצמצם התנגדות אוויר ולהשיג טווח מקסימלי. המחיר הוא גודל הפצצה: כטב"מים ממשפחת הסמאד נושאים מטען של 18 ק"ג, ואילו ליפא יש כנראה רק 15. אך הטווח שלו ארוך יותר משל כל כטב"מ איראני בגודל כזה: ביכולתו לטוס מתימן עד רודוס.
במובן מסוים, יפא הוא סמאד-פרימיום: עד כה עלו הכטב"מים האלה סביב 20,000 דולר, מחיר שווה לכל נפש גם לארגון טרור תפרן. הדגם החדש מראה כמה יצירתיים האיראנים: פלטפורמת הסמאד היתה מספיק יעילה כדי ששינויים יחסית פשוטים יוסיפו לו 50% לטווח.
אבל הרכיבים החדשים עולים יותר מקודמיהם, וכנראה שבוצעו שיפורים גם בבקרי הטיסה והניווט; פחות סביר שנראה את התימנים יורים את היפא במטחים גדולים.
ישנו עוד רובד ליצירתיות האיראנית פה: לפרסים כבר יש כטב"מ שטס לטווח של 2,500 ק"מ - השאהד 136 שהתפרסם במלחמת אוקראינה. אבל למה לאיראנים לבזבז כאלה על התימנים? החות'ים מקבלים את הכטב"מים שלהם בצורת סיוע חוץ, בעוד הרוסים קונים את שלהם בכסף (וכבר מייצרים בעצמם, ע"ב רכיבים מאיראן). זול יותר להפוך את הסמאד לסופר סמאד, מאשר לבזבז כלים שמכניסים כסף.
הפיתוח לא הכזיב: יפא התגנב לו בין גלי ההתקפה שמלחי הצי האמריקאי היו בטוחים שהם הפילו, וחדר את קו הבלימה שהציבו. איך הוא לא התגלה בדרך?
בזכות תכנון חכם של המסלול. יפא מנווט ע"ב לוויינים בגיבוי מערכת אינרציאלית בסיסית, והטייס האוטומטי שלו יכול לקבל גם נתיב קצת מורכב - לשמור על גובה גם לאור טופוגרפיה משתנה, לתמרן היכן שצריך. הטיסה בוצעה בגובה נמוך במיוחד, מאסיה לאפריקה, מאריתריאה לסודן, ומשם למצרים ולתעלת סואץ.
לא ברור אם נשאר מעל לים האדום או חתך גם ליבשה: טיסה ממושכת מעל לים היתה חושפת אותו למערכי גילוי אינטגרליים בסעודיה ומצרים, שהיו יכולים להבין שיש פה משהו חריג.
אם אכן טס רק מעל לים, אני מעריך שנצמד לנתיבי ספינות; כך יכולים מפעילי מכ"מ שקלטו פתאום תנועה חשודה לפטור את הנושא כהחזר של ספינה או מל"ט סיור ימי - בטח שלא התקפה תימנית.
להערכתי, סביר יותר שטס מעל ליבשה, נעזר בתוואי השטח ושייט מאחורי קו המכ"מים שקרוב לחופי הים האדום - כך היה יכול להקשות יותר על מערכי הגילוי. כשהתרחק הכטב"מ ממצרים צפונה אל הים התיכון, ככל הנראה יצא לעיקוף לפני ששבר מזרחה לעבר ישראל; הרי גזרת עזה מנוטרת היטב. כשהתיישר לעבר חופי ת"א אחרי 16 שעות טיסה ו-2,600 ק"מ, הנמיך לגובה אפסי של פחות ממאה מ', כל הדרך למטרה.
ככה עבדו החות'ים על הצי האמריקאי והסנסורים המתקדמים שלו ועקפו גם מכ"מים של מדינות בדרך; אבל איך עבדו עלינו? לא נעים להגיד, אבל אנחנו פספסנו לגמרי לבד. הנחנו שארה"ב תחסל כל מה שיצא מתימן כפי שחיסלה מאז ינואר - ושכל מתקפה אחרת תכוון לעבר אילת ותיפול בכוונות של מטוסינו.
כך יצרנו לעצמנו סיטואציה שגרתית; מי חשב על תל אביב בתור מטרה? התוצאה: הדריכות שלנו ירדה, וגם כשזוהתה תנועה קלושה באוויר היא לא טופלה כניסיון חדירה בגלל טעות אנוש. את קריאת ההשכמה שלנו קיבלנו קצת אחר כך, בצורת פיצוץ באמצע הלילה שהורג ישראלי ופוצע שמונה.
התימנים באמת חשבו על הכל: אני מעריך שהתקרבו לארץ בנתיב שאינו רחוק מאלה שבהם מנמיכים מטוסי נוסעים שמתקרבים לנתב"ג. הרעיון היה להקשות על צה"ל להפיל את היפא באש נ"מ, מחשש לפגיעה בטיסות מסחריות; תקרית שכזו היתה אסון בפני עצמו, שיגרור ביטולי טיסות ובידוד ישראל.
אז איך מונעים הפתעות כאלה? טריקים של מחבלים, עם או בלי נעליים? מעלים כוננות ולא מתרגלים לסיטואציות נוחות, במיוחד במצבים בהם אנחנו המגיב ולא היוזם; טבעי שהיריב ינצל את היתרון שלו ויבשל תכסיסים.
חיל האוויר כבר הסיק מסקנות, ושינה את מבנה משמרות הגילוי כדי לצמצם סיכוי לטעויות אנוש. מטוסי הקרב שלנו טסים בפטרול עם צוותים דרוכים מתמיד, מוכנים בכל עת ללכת ולברר מה מצא המכ"מ - בין אם מדובר בהפרעה, חסידה שאכלה טוב, או סוג חדש של סמאד. זיכרו שבימים אלה אין ברירה, ועדיפות מאה אזעקות שווא על פספוס אמיתי אחד. שימרו על עצמכם, היו עירניים וננצח.
