"היה תיקון, אבל לא צריך להזיל דמעה על אף אחד שעובד בהייטק"
"היה תיקון, אבל לא צריך להזיל דמעה על אף אחד שעובד בהייטק"
יואל בר אל, יו"ר ומייסד חברת Trax, שחתומה על הגיוס הגדול ביותר בהייטק הישראלי - 640 מיליון דולר, ופיטרה לאחרונה 20% מהעובדים במרכז הפיתוח שלה בארץ - חושב שאנחנו נמצאים בתיקון אבל ששיאי השכר, והשוויים והגיוסים בהייטק רק יגדלו. "צריך לזכור שמגזר ההייטק משלם משכורות שהן בעשרות אחוזים גבוהות מהשכר הממוצע במשק, והתנאים טובים הרבה יותר ממגזרים אחרים. מי שעובד מרוויח יפה מאוד, מי שפוטר זה משהו אחר"
הסיפור של טראקס (Trax) הוא סיפור הצלחה. החברה, שפיתחה פתרונות ראייה ממוחשבת ועיבוד נתונים לעולם הקמעונאות, היא יוניקורן שחתומה על הגיוס הגדול ביותר בתולדות ההייטק הישראלי. באפריל בשנה שעברה גייסה החברה 640 מיליון דולר לפי שווי של 2.25 מיליארד דולר, כאשר כמחצית מהסכום גוייס בעסקת סקנדרי וזרם לבעלי המניות. בעקבות מהלך זה עובדי טראקס זכו לסכומי כסף שעבור חלקם היו משני חיים. היא מעסיקה מאות עובדים בעולם ובישראל, ויושבת במשרדים מפוארים בבניין TOHA בתל אביב. עם זאת, לפני שלושה חודשים פיטרה החברה 20% מהעובדים במרכז הפיתוח בישראל במהלך שכלל צמצום של 100 מהעובדים בעולם. זה היה סבב הפיטורים השלישי בתוך שלוש שנים ובכך, הצטרפה טראקס לרשימה הולכת וגדלה של חברות הייטק ישראליות שמודיעות על פיטורים.
אז יש או אין משבר בהייטק?
"כשאנשים בעולם מפסידים מאות מליארדים של הון שהלך לאיבוד, נעלם, אי אפשר להתעלם מזה, זה כסף אמיתי שנעלם. אנשים איבדו את העבודה שלהם יש פיטורים זו לא המצאה. אנחנו בעיצומו של אירוע מאוד משמעותי", אומר יואל בר אל, מייסד ויו"ר טראקס. "מצד שני, זה לא אירוע שלא קרה בעבר. כל שוק ההייטק ושוק ההון הוא מעגלי, דברים שקרו - יקרו. אחרי תקופה מאוד ארוכה שחברות הטכנולוגיה נהנו משוויים מנופחים, מדרישה חסרת תקדים של משקיעים להשקיע את הכסף בכל מחיר, בכל תנאי ובכל חברה, יש עכשיו תקופה של האטה והתפכחות. זה קרה בשנת 2000 עם התפוצצות בועת הדוט קום, זה קרה ב-2008 וזה קורה עכשיו. אף אחד לא יודע מתי התקופה הזאת תסתיים אבל בוודאות היא תסתיים. זה לא ייקח כמה שבועות או חודשים. עושה רושם שזה משבר עמוק הנתמך על ידי בעיות אמיתיות: האינפלציה גם באירופה וגם בארה"ב, המלחמה באירופה והמתח בין ארה"ב וסין - כל אלה גורמים למצב בו יש העלאות ריבית משמעותיות בכל העולם. אחרי תקופה מאוד ארוכה של ריבית אפסית ברוב המדינות בעולם, המשמעות המיידית של העלאת הריבית היא נפילות בשוק ההון. חברות הפסידו חלק מאוד משמעותי מהשווי שלהן וכרגע זו תקופה שבה הן מנסות להתאושש ולראות איך הן צריכות לנהל את עצמן בסוג כזה של סביבה מאקרו-כלכלית".
למרות גל הפיטורים הנוכחי בחברות ההייטק, בניגוד לזה שהתרחש ב-2020, התחושה היא שעדיין מדובר ב'שוק של עובדים'. המחסור בכ-20 אלף אנשי טכנולוגיה לתעשייה לא נעלם. רואים אמנם פחות שלטי חוצות אבל עדיין חברות ממשיכות לגייס ונלחמות על עובדים מוכשרים ומנוסים, והעובדים מצידם לא 'נצמדים לכיסאות' וכן מחליפים מקומות עבודה.
נוכח התקופה הסוערת הזאת ואנשים שאיבדו את עבודתם, אתם מרגישים משהו באופי של המועמדים שמגיעים אליכם היום לעומת חצי שנה ושנה, האם משהו השתנה בדרישות, בציפיות שכר?
"בסביבה כמו של היום שיש באמת הרבה מאוד פיטורים בשוק ההייטק זה משפיע על כולם, גם על החברות וגם על המועמדים. החברות מציעות תנאי שכר יותר ריאליים למצב התקציבי שלהן - קיצצו בתקציבים וחלק מזה זה גם קיצוץ בתנאי שכר. גם המועמדים מבינים שזו לא אותה תקופה שהייתה בשנים האחרונות שהיייתה מלחמה קשה מאוד על כל מועמד טוב כדי להציע לו את התנאים הכי טובים כדי שיבוא לעבוד בחברה. היום יש יותר מועמדים שמחפשים עבודה והם מבינים שהם צריכים לבוא עם ציפיות יותר ריאליות כי יש פחד אמיתי למי שמחפש של למצוא עבודה".
ועדיין, אומר בר אל, לא צריך להזיל דמעה על אף אחד שעדיין עובד בהייטק. "צריך לזכור שמגזר ההייטק משלם משכורות שהן בעשרות אחוזים גבוהות מהשכר הממוצע במשק, ועדיין המשכורות והתנאים בהייטק טובים הרבה יותר ממגזרים אחרים. זה לא היה ככה תמיד. כשאני התחלתי את הקיריירה שלי בתור מישהו שגמר אוניברסיטה בשנת 1996 ההייטק או הצעות עבודה אחרות שילמו בערך אותו שכר. לא היה כזה הבדל גדול ולאורך השנים נוצר פער מאוד גדול. זה שיש תיקון זה להוריד מהחלל לסטטוספירה אבל זה עדיין הרבה יותר מעל האדמה מבחינת התנאים והשכר שמשולמים במגזר. מי שפוטר זה משהו אחר, מי שעובד מרוויח יפה מאוד".
מדברים שנים על המחסור בעובדים בהייטק והצורך הגובר במפתחים ולעומת זאת בגלל השינויים האסטרטגיים בירידה בצורך בתפקידי מעטפת כגון מרקטינג ומכירות. גם אנשי פיתוח פוטרו בגל הנוכחי?
"הפיטורים גם בטראקס וגם ברוב החברות האחרות שאני מכיר היו לכל רוחב היריעה. ישראל ידועה כסטארט-אפ ניישן ורוב הערך שאנחנו מספקים לעולם הוא בחדשנות ופיתוח טכנולוגי. אנחנו לא אומת המכירות או המרקטינג ולכן רוב העובדים בישראל הם מפתחים - ובגלל זה רוב המפוטרים הם מפתחים".
אתה חושב שמי שפוטר תהיה לו בעיה למצוא עבודה?
"אני לא יכול להגיד באופן חד משמעי, אבל לא צריכה להיות לו בעיה מהסיבה הפשוטה שעדיין יש מחסור בשוק ההייטק המקומי לעובדים מנוסים. עד היום לחברות סטארט-אפ קטנות שרק התחילו בסבבי גיוס ראשוניים של סיד וראונד A היה קשה מאוד להתחרות על טאלנט מול החברות הגדולות. זאת בגלל אותם תנאי שכר שעכשיו דיברנו עליהם, אבל באופן פרדוקסלי המשבר הזה טיפה מדלג על אותן החברות הקטנות. יש עדיין גיוסים בסבבים הראשונים. קרנות שמתמחות בסבבים ראשונים מגייסות עכשיו תקציב מטורף של כספים, באוגוסט לבד אני מכיר 10 קרנות שגייסו קרן חדשה לסבבים ראשונים. לכן יש עדיין המון אפשרויות להגיע לחברות הקטנות שגייסו כספים ומחפשות בנרות עובדים עם ניסיון בחברות הגדולות ויש להם ניסיון בינלאומי. אני חושב שמהבחינה הזאת האקוסיסטם של ההייטק המקומי יודע להכיל את גל הפיטורים. הייתי קורא לזה יותר מעבר של עובדים מחברות גדולות לחברות יותר קטנות ומתחילות, שם עדיין יש ביקוש מאוד גדול ומגייסים כספים בצורה מכובדת".
איך אתה איך אתה באופן אישי חווה את העליות והירידות האלה שמדי פעם מובילות גם לקיצוצים בעובדים?
"באופן אישי זה כמובן במובן מסויים עצוב כי זה לא נעים לפטר עובדים ולא נעים לראות חברות במצוקה. חברות שיצאו להנפקה בשנתיים האחרונות בין אם זה ב-IPO או במיזוג ספאק (SPAC) חלקן נחתכו בשוויים של 80-90% כשהממוצע הוא סביב 60-70% בשווי. בתור מי שגם יזם, גם פאונדר, וגם מנכ"ל שהייתי הרבה מאוד שנים, זה לא נעים להיות בנעליים של אותם מנכ"לים ואותם יזמים שרואים את העבודה הקשה שלהם, הערך שלה נמחק בצורה מאוד אכזרית על ידי השוק. מצד שני יש כן איזושהי הרגשה אישית של תיקון נכון, של להפוך את החברות ליותר בריאות. הרבה מהחברות התנהלו בצורה לא בריאה גם במסגרת הגיוסים, גם במסגרת תנאי השכר, לפעמים מודל עסקי, תוכנית עסקית. קצת לא הסתכלו נכון על איך צריך לגדל חברה בצורה אורגנית ובריאה והתיקון הזה מחזיר את אותן חברות לתלם ומנפה, בצורה אכזרית אולי, את אותן חברות שאין להן זכות קיום בגלל שהן לא יכולות להיות רווחיות והמודל העסקי לא נכון או המוצר לא נכון. אותן חברות יפסיקו להתקיים וזה חלק מהאבולוציה הטבעית של העולם, זה דבר בריא וטוב שיש אותו. אפשר לדמות את זה למישהו שאוכל לא בריא, חוגג כל היום שותה אלכוהול עד שיש לו התקף לב קל והוא חייב ללכת לרופא. הוא מבין שהוא חייב לשנות דרסטית את אורח החיים - בסופו של דבר אותו אדם יחיה יותר שנים מאחד שלא יעשה את זה ופשוט ימות ביום אחד. אז במובן הזה אני חושב שזה תהליך בריא".
בטראקס פוטרו, כאמור, בגל הנוכחי 20% מהעובדים במרכז הפיתוח בישראל. אתם חתומים על הגיוס הכי גדול בהיסטוריה של ההייטק בישראל, מה קרה אצלכם שהוביל להחלטה הזאת?
"אנחנו פיטרנו 12% מכוח האדם העולמי שלנו, זה נכון ש- 20% מהעובדים בישראל היו חלק מאותו גל צמצומים. אנחנו גייסנו סכום מאוד גדול בשנת 2021, בערך 60% מהסכום הזה היה סקנדרי זה היה כסף שהלך לבעלי המניות ולא לחברה, אבל עדיין גייסנו סכומים מאוד יפים רק כדי לשים דברים בפרופורציה. אני לא חושב שטראקס שונה מכל חברה אחרת, מחברות יוניקורן שנמצאות בעולם או בישראל. במובן הזה אנחנו גם התמקדנו בגידול במכירות. זה אומר שהחזקנו קווי מוצר שאולי היו פחות רווחיים אבל הביאו הכנסות וגייסנו כוח אדם מתוך ראיית צרכי החברה בעתיד. כמו חברות אחרות בעולם עכשיו שינינו את התוכנית העסקית ולצערנו גם נאלצנו לצמצם את כוח האדם כתוצאה מזה, כדי להתאים את כוח האדם למצב של החברה היום, ולא כל כך להסתכל על איפה אנחנו חושבים שנהיה עוד שנה. זה בדיוק ההבדל בין אם יש כסף שהוא זול וזמין ויודעים שתמיד יהיה עוד - ואז אפשר לתכנן קדימה לקחת סיכונים והימורים של בוא נגייס הרבה היום כדי שבגידול של מחר נהיה מוכנים - לבין מצב שבו הכסף פחות זמין, אין ודאות לגבי גיוסי כספים עתידיים ובאיזה תנאים הם יהיו, ולכן צריך להתנהל בכאן ובעכשיו ולקחת פחות סיכונים על התרחבות גדולה בעתיד".
אתה חושב שעובדי החברה שנהנו מסכומים גדולים בעסקת הסקנדרי זוכרים לכם אותה לטובה גם בימים אלה כשיש פיטורים?
"חלקם זוכרים וחלקם לא. המוח האנושי יש לו זיכרון קצר ובסופו של דבר כשנהנים כולם נהנים וכשלא אני לא חושב שיש מצב שאנשים מרגישים טוב עם זה שפוטרו או פיטרו. רוב האנשים לא התעשרו, אולי אנשים שידרגו דיור אבל אף אחד לא התעשר מזה, לא חושב שיש פה איזושהי גלולת סוכר שהמתיקה למישהו פיטורים".
כשהכרזתם על הפיטורים אמרת שלא מוכננים קיצוצים נוספים בשכר או באנשים, האם נוכח אי הוודאות הגדולה במצב השווקים בעולם אתה עדיין עומד מאחורי האמירה הזאת?
"כן. אין לנו שום תוכניות כרגע לא לקצץ בשכר או באנשים. בזמנו כשהיה משבר הקורונה כשהערכנו בהערכות פנימיות שהוא שהמשבר יהיה קצר טווח קיצצנו בשכר לתקופה קצובה כדי לפטר פחות עובדים למרות שגם אז נאלצנו לצמצם. הפעם ההערכה שלנו שהמשבר ארוך יותר ולכן לא נקטנו בצד הזה אלא פשוט צמצמנו באותם מספרים שהרגשנו שהם מחוייבים בשביל בריאות החברה. כרגע אנחנו מתנהלים לפי התוכנית שהתוונו ואין לנו שום תוכניות לקיצוצים נוספים".
אתה מדבר על תיקון של השוק, ועל כך שהכל מעגלי כך שיש עליות וירידות אז האם הפיטורים כל תקופה מסויימת הם גזירת גורל? האם נדונו להמשיך ולהסתובב במעגל?
"בגדול כן. ההיסטוריה מוכיחה שהמעגלים האלה הולכים וחוזרים. אנחנו שוכחים מהר. אנתרופולוגים אומרים זה מנגנון הגנה כי ככה אנחנו יכולים מצד אחד להיזהר בטווח המיידי אבל להעז בטווח הבינוני-ארוך. אותם משקיעים שהפסידו הרבה כסף בשנות ה-2000 וב-2008 הם אותם משקיעים שהשקיעו בשוויים מנופחים בשנים האחרונות - המשקיעים לא השתנו. זה שוק שהוא מאוד עדרי, אנשים הולכים אחרי העדר, ולכן יש את אותם סייקלים כי או שכולם מוכרים או שכולם קונים. לצערי או לשמחתי זו דרכו של עולם - הדברים עולים ויורדים.
מה שכן, יש עלייה מתמדת בשוויים, בפעילות הכלכלית ובסכומים וזה משהו שלא ישנתה. אנחנו לא נחזור לשנות ה-2000. גם אחרי כל התיקונים וכל החיתוכים המשכורות בהייטק לעומת מגזרים אחרים, וגם השוויים של חברות וסכומי הגיוס- הדברים האלה לא ישתנו.
זה נכון שיש תיקון אבל הוא רק נקודת מוצא לשיא הבא. כנראה שהשיא הבא יהיה גדול יותר מהשנים האחרונות, כמה שזה קשה לדמיין, ואם נדבר בעוד שלוש ארבע שנים נוכל לראות שהגענו לשיא חדש. השאלה היא רק תוך כמה זמן זה יקרה"
