פרשנותכשההסתה משתוללת ברשתות החברתיות - זה הזמן לפגוע בהן במקום הכי כואב
פרשנות
כשההסתה משתוללת ברשתות החברתיות - זה הזמן לפגוע בהן במקום הכי כואב
חסימת X (לשעבר טוויטר) בברזיל והכתב אישום שהוגש בצרפת נגד מייסד ומנכ"ל טלגרם הן אולי הדוגמה המובהקת ביותר להבנה שיש צורך בחשיבה חדשה וקיצונית על מנת להתמודד עם האיומים של פלטפורמות המדיה החברתית
קו ישר מחבר בין חסימת X (לשעבר טוויטר) בברזיל בסוף השבוע למעצר מייסד ומנכ"ל טלגרם בצרפת בשבוע שעבר. שני האירועים, ואירועים נוספים שייתכן שיבואו בעתיד הלא רחוק, הם תוצאה של הבנה מצד מדינות ורשויות שכללי המשחק והרגולציה הרגילים, אלו שהנחו אותן במאמציהם להתמודד עם נזקי הפלטפורמות החברתיות בעשור האחרון, לא עובדים, מעולם לא עבדו, מעולם לא היה סיכוי שיעבדו. הבנה שאם רוצים להשיג תוצאות במאמצים למנוע התפשטות של דיסאינפורמציה, ביטויי שטנה, הסתה ואלימות, קונספירציות מסוכנות שמערערות יציבות משטרים והתערבות זרה של מדינות כמו רוסיה, סין ואיראן צריך לנקוט בצעדים קיצוניים באמת. כי במצב הנוכחי, מהלכים דוגמת מעצרים של בכירים וחסימת הפלטפורמות הם אולי הדרך היחידה לגרום לחברות לקחת ברצינות את מחויבותן להגביל התבטאויות מזיקות.
המדיה החברתית המודרנית, שאת לידתה אפשר לתארך להשקת פייסבוק בפברואר 2004, החלה על בסיס חזון אופטימי: לחבר את העולם באמצעות תקשורת דיגיטלית, ליצור כפר גלובלי של קשרים בין בני משפחה, חברים ומכרים קרובים ורחוקים, כיכר עיר דיגיטלית, מקום להחלפת חוויות, דעות, תמונות וזיכרונות שיאפשר ליצור הבנה וקירבה בין בני אדם ממקומות שונים.
קשה להגיד מתי בדיוק התברר שהחזון הזה כשל, אם בכלל היה לו קיום מחוץ להצהרות נרגשות של יזמים בפני משקיעים והציבור (אבל 2016, השנה שבה רוסיה השתמשה בפייסבוק כדי לשבש את הבחירות בארה"ב בשעה שמארק צוקרברג צופה מהצד בחוסר הבנה, במקרה הטוב). ואולם, היום ברור שהמצב בפלטפורמות השונות הוא תמונות תשליל של חזון זה.
פייסבוק היא עיי חרבות ומארחת בעיקר קידומים הזויים של תוכן מיותר נטול רלוונטיות למשתמש, X זירת משחק לטרולים ובוטים שמקדמים קונספירציות ונרטיבים מסוכנים, ווטסאפ היא פלטפורמה להעברת פייק ניוז ושמועות הרסניות, טלגרם הבמה החביבה על ארגוני טרור וגורמי קיצון מסיתים, אינסטגרם וטיקטוק במה לקידום משפיענים מפוקפקים. וכולן, ללא יוצא מן הכלל, מגישות למשתמשים תכנים מעוותים, שקריים, מסיתים ומסוכנים. הסיפורים השונים רבים ומוכרים היטב. מכתב ההסתה של בן לאדן שהפך ללהיט ויראלי בטיקטוק, הבוטים האיראנים שמפיצים נרטיבים מפלגים בטוויטר, חשבונות חמאס שניצלו את טיקטוק להפצת תמונות זוועה ממתקפת ה-7 באוקטובר, ובכל הפלטפורמות הסתה, אנטישמיות, גזענות ועוד.
לאורך השנים, ניסו מדינות ורגולטורים לדחוף נגד גל הסחי שעולה מהפלטפורמות החברתיות, גולש לעולם הלא מקוון ומזהם את כל שהוא נוגע בו. מנכ"לים ובכירים זומנו לשימועים בפני בתי מחוקקים, גופי רגולציה יצרו תוכניות בשיתוף פעולה עם החברות להסרה מהירה של התכנים, מדינות חוקקו חוקים שנועדו לתת להן כלים רחבים יותר להלחם ולהעניש פלטפורמות, הציבור והתקשורת חשפו ולחצו על החברות לעשות משהו.
והחברות הצהירו בעוז שהן אכן עושות, שהן נלחמות ומסירות, מפתחות כלים אוטומטיים ושוכרות עובדים שיזהו תכנים מזיקים ויסירו אותם במהירות האפשרית. הן מפרסמות דוחות תקופתיים שבהן הם מתגאות בהצלחה האדירה שלהן בהסרת תכנים מזיקים, כמעט כולם לדבריהן אוטומטית לפני שהם נחשפים למשתמשים. וייתכן שמה שהן עושות באמת מביא לשינוי, שאם לא היו עושות דבר המצב היה גרוע הרבה יותר. אבל בעבור המשתמשים מהשורה, שמתקשים לגלול בפיד או לקרוא תגובות בלי להתקל בכמויות בלתי סבירות של רפש והסתה, זה לא מרגיש כך.
וגם המדינות לא מרגישות שנעשה די. עתה, אחרי שנים של פעילות בדרכים המקובלות ללא תוצאות מספקות, נראה שהגיע הזמן לשבור את הכלים ולנקוט במהלכי קיצון, לפגוע בפלטפורמות היכן שזה באמת כואב להן – ההכנסות והחירות האישית של ראשיהן – בתקווה שזה יוביל סוף סוף לשינוי.
המקרה של ברזיל הוא אולי הדוגמה המובהקת ביותר להבנה שיש צורך בחשיבה חדשה וקיצונית על מנת להתמודד עם האיומים של פלטפורמות המדיה החברתית. ב-2022, בשעה שהוצפה המדינה בסופת פייק ניוז וקונספירציה בזמן הבחירות לנשיאות, החליט בית המשפט העליון לתת לשופט אלכסנדרה דה מוראס כוחות גורפים להורות לפלטפורמות להסיר תוכן שמאיים על המשטר הדמוקרטי במדינה.
מוראס ניצל סמכות זאת בתקיפות, ופרסם אלפי צווים שהורו לפלטפורמות להסיר פוסטים מסיתים ומזיקים, לעתים בתוך שעות מרגע חתימת הצו. בנוסף, השופט הורה ל-X לחסום 140 חשבונות, רובם של דמויות מהימין ובהן פרשנים וחברי קונגרס בולטים. חלק מהחשבונות הפיצו מידע שהביע ספק באמינות תוצאות הבחירות ב-2022 בהן הפסיד נשיא ברזיל המכהן אז, ז'איר בולסונארו. להערכת מומחים, היה זה אחד המאמצים היעילים ביותר לטהר את הפייק ניוז מהשיח המקוון, והצווים של השופט מוראס סיוע לשתק מאמצים מימין להפוך באופן לא חוקי את תוצאות הבחירות.
ואולם, בשבועות האחרונים חדלה X לציית לצווים שפרסם מוראס, ולאחר שאיים השופט לעצור את היועץ המשפטי של החברה בברזיל, סגרה את משרדיה במדינה. בתגובה, הורה השופט ביום שישי לרגולטור התקשורת של ברזיל לחסום את הגישה ל-X בתוך 24 שעות, כן קבע מוראס שיוטלו קנסות בסך של 50 אלף ריאל (כ-8,900 דולר) ליום על אזרחים שינסו לעקוף את החסימה (למשל, באמצעות שירות VPN שמאפשר למשתמש להסוות את זהות המדינה שממנה הוא גולש. לא ברור איך ניתן יהיה לזהות אזרחים שעוקפים את החסימה פרט לאמצעי מעקב חודרניים במיוחד).
ההחלטה אולי קיצונית, וגם זכתה לביקורת מצד מומחים ("זה יותר מדי. אזהרה לכולנו", אמר לניו יורק טייימס פרופ' דייוויד נמר מהמרכז לאינטרנט וחברה באוניברסיטת הארווארד), אבל איזה ברירות נותרו בידיה של מערכת כאשר חברה זרה מסרבת לציית לצו בית משפט שהוצא כחוק, וסוגרת את משרדיה המקומיים באופן שאינו מאפשר להטיל עליה או על עובדיה סנקציות שונות (מוראס גם הקפיא כספים מקומיים של שירות האינטרנט הלווייני של מאסק, סטארלינק, בניסיון לגבות קנסות בסך 3 מיליון דולר שהוטלו על X, אך לא מדובר בצעד מספק על מנת לכפות על החברה לציית לצוויו)?
אותו שיקול עומד ביסוד המעצר של וכתב האישום שהוגש נגד מייסד ומנכ"ל טלגרם, פבל דורוב, בצרפת בשבוע שעבר. דורוב בנה את טלגרם כפלטפורמת האנטי-צנזורה, המקום שבו לכל אחד יש מקום, גם אם הוא נאצי או מחבל חמאס, ושהתגאתה בכך שאינה מצייתת לדרישות מדינות ורגולטורים להסיר או לחסום תכנים מזיקים. המעצר והאישום שלו בצרפת היו אחת הדרכים היחידות שבהן ניתן היה להפעיל לחץ על החברה על מנת שתעשה משהו.
המקרים של X וטלגרם הם מקרי קיצון, פלטפורמות שבמופגן ובמכוון התעלמו מדרישות להסרת או חסימת תכנים מזיקים (ובמקרה של טלגרם, גם תכני פדופיליה – כנראה סוג התוכן היחיד שאין שום מחלוקת לגבי מסוכנתו). הן הפגינו זלזול, לוחמנות והתגרות ולא התירו לברזיל ולצרפת ברירה על מנת לנקוט בצעדים שנקטו.
אבל הפלטפורמות האחרות לא טובות מהן בהרבה, רק יותר מתוחכמות במה שהן עושות. הן לא מצהירות בגלוי על היותן זירה נטולת מגבלות, לא דוחות במופגן יישום של צווי בית משפט, אבל בפועל לא עושות הרבה, לא את מה שדרוש, על מנת לנקות את עצמן מהזוהמה שמציפה אותן. וברגע שנפרץ מחסום בדמות מעצר מייסד או חסימת פלטפורמה, המרחק לצעדים דומים נגד חברות אחרות מתקצר משמעותית.
מדינות אחרות עוקבות עכשיו מקרוב אחרי הנעשה בברזיל ובצרפת. התוצאה הסופית של המעצר והחסימה תסמן להן את הדרך. אם טלגרם ו-X יכנעו ללחצים, סביר להניח שלא ירחק הזמן שבו נראה צעדים דומים במדינות אחרות, ונגד פלטפורמות ובכירים נוספים.
