פתרון בעיית הג'וניורים עשוי להזניק מחדש את ההייטק הישראלי
פתרון בעיית הג'וניורים עשוי להזניק מחדש את ההייטק הישראלי
שנת 2023 הייתה שנה קשה למדינה ושנה קשה לענף ההייטק. שנה זו התאפיינה בירידות בגיוסי הון והנפקות ובפיטורים בקרב חברות מקומיות ובינלאומיות. דו"ח האקזיטים של חברת PWC לשנת 2023 מצביע על המשבר העמוק של תעשיית ההייטק המקומית וקובע שהשבעה באוקטובר והמלחמה עלולים להיות גורליים לגבי המשך דרכנו כאומה וכמעצמת ההיי-טק. לפי אתר 'לסטארטאפ' מספר מפוטרי ההייטק בשנת 2023 עמד על 6043 איש ושנת 2024 נפתחה אף היא ב 1526 מפוטרים כאשר מדי יום עוד ועוד נכנסים למעגל מחפשי העבודה. המגמה שהחלה בשנת 2022 התעצמה עוד ב 2023 כאשר שוק העבודה בהייטק הפך מ"שוק של עובדים" ל"שוק של מעסיקים".
הראשונים להיפגע מהמשבר בענף הטכנולוגיה הם כמובן העובדים החדשים. רבים מהמפוטרים הללו הם הג'וניורים, מה שיוצר הצפה בשוק מחפשי עבודה. חברות מבוססות מעדיפות לקצץ בכוח אדם ולהישאר עם העובדים שהתרומה שלהם לארגון היא המשמעותית ביותר. חברות קטנות וסטארט־אפים עסוקים בניסיון לצלוח את המשבר ולכן אינם פנויים או מסוגלים להפנות משאבים ומאמצים לגיוס ג'וניורים. אלו דורשים תקופת הכשרה ממושכת לפני שרמת פריון העבודה שלהם מגיעה לרמה שהופכת את העסקתם למשתלמת ובמציאות המשברית, לחברות הייטק רבות (מלבד גדולות) פשוט אין משאבים פנויים להשקיע בהכשרתם.
מציאת המשרה הראשונה בהייטק, שגם בעבר, כאשר השוק היה במצב שונה לגמרי, לא הייתה קלה הופכת כעת למשימה בלתי אפשרית, קשה ומתסכלת. המצב שמכונה 'פרדוקס הג'וניורים' שבו עובדים ללא ניסיון, שמנסים להשיג את עבודתם הראשונה, מקבלים שוב ושוב הודעות דחייה מפני שאין להם ניסיון, הופך בתקופת המשבר למכשול משמעותי. מועמדים שהצליחו להתקבל לעבודה יתקשו למצא משרה ראשונית ברמת שכר שאפיינה את שוק העבודה הזה בשנים הקודמות. כמו כן עבור מועמדים מהמגזר הערבי, שגם לפני המשבר נתקלו בחסמים רבים, ייתכנו קשיים גדולים יותר ואף חשש מצד הארגון או עובדים אחרים להעסקתם באופן שעלול לפגוע ביכולתם להשתלב במקומות עבודה במגזר היהודי ובענף ההייטק.
למרות זאת, כמו בכל משבר, ייתכן שיש כאן גם הזדמנות. דוח הון אנושי בהייטק הישראלי - תמונת מצב 2022-2023 מצא שלפחות עבור משרות מו"פ ההאטה בשנת 2022 לא פגעה בהם ושיעור הג'וניורים בתפקידי מו"פ עלה הן מתוך מצבת העובדים הכללית והן מתוך עובדי המו"פ. כלומר, חברות בחרו להמשיך את עבודת הפיתוח עם עובדים פחות מנוסים, גם במחיר של פריון נמוך יותר. ייתכן שגם בשנת 2024 ייווצר מצב שבו חברות קטנות וסטארט־אפים שבעבר נלחמו על טאלנטים, יעדיפו כעת לתת הזדמנות לג'וניורים שזולים יותר להעסקה מעובדים בעלי ניסיון וותק בתעשייה.
לאור המשבר פותחו יוזמות שונות שמטרתם להתמודד עם פרדוקס הג'וניורים. כך לדוגמה "הזנק להייטק" ביוזמת רשות החדשנות שמסייעת במימון ההתנסות המעשית של בוגרים בחברות הייטק, גוגל שהפעילה תכניות הכשרה כלליות ועמותות כגון עמותת תפוח שמאפשרת לבוגרי ההכשרות שלה לרכוש ניסיון מעשי לפני מציאת המשרה הראשונה.
חשוב לזכור שלג'ונירים יש משהו שאין בהכרח לעובדים עתירי ניסיון. הם בעלי "רעב" להצליח ולעיתים מביאים לתעשייה רעיונות וחדשנות שיש לה חשיבות עליונה בזמן המשבר. לג'ונירים יש כיום הרבה מאד אפשריות לצבור ניסיון מעשי בתוכניות ייעודיות ואף במיזמי ההתנדבות שונים שקמו לאור הצרכים הרבים של המפונים והקורבנות. התובנה של צ'רצ'יל שחבל לבזבז משבר טוב כנראה נכונה גם להקשר זה.
ד"ר ארז כהן הוא חוקר בעמותת תפוח, הפועלת לצמצום פערים בחברה הישראלית באמצעות טכנולוגיה
