בינה מלאכותית בישראל: מעט השקעות, אבל הכי הרבה מהנדסים עם שכר גבוה
בינה מלאכותית בישראל: מעט השקעות, אבל הכי הרבה מהנדסים עם שכר גבוה
בעוד שבין 2020–2023 היקף ההשקעות בתחום בארה"ב קפץ פי 10 ובאירופה הוא זינק פי ארבעה, ישראל ירדה ב־2023 לרמת ההשקעות של 2018. לעומת זאת, הישראלים הם האופטימיים ביותר בעולם ביחס ליתרונות שמגלם ה־AI
מה מצבה האמיתי של ישראל בתחום ה־AI בדגש על הבינה המלאכותית הג'נרטיבית? לפי הנתונים הרשמיים ישראל נמצאת במקום השביעי והלא רע בעולם בתחום הבינה המלאכותית, אליו היא ירדה ב־2023 מהמקום החמישי שבו החזיקה ב־2020. במכון RISE (לשעבר SNPI) החליטו לבדוק את הנושא יותר לעומק והתוצאות שהתקבלו הן לא חד משמעיות אך מעניינות. המחקר הוא חלק מפרויקט AI Forward בהובלת המכון יחד עם גוגל, שמטרתו גיבוש והטמעת מדיניות ורגולציה של בינה מלאכותית לטובת החברה והכלכלה בחמישה תחומים בעלי פוטנציאל ההשפעה הגבוה ביותר על חיי אזרחי ישראל.
הפרויקט, שהושק בימים האחרונים, מוכוון על ידי ועדת היגוי שמורכבת מבכירי ובכירות תחום הבינה המלאכותית בישראל: בועז מעוז, מנכ"ל Google Cloud (יו"ר ועדת ההיגוי); פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר RISE Israel; שי־לי שפיגלמן, לשעבר מנכ"לית משרד החדשנות והמדע; ד"ר ליטל הלמן, מומחית למשפט וטכנולוגיה; אורי אליאבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית; שמרית ביינהורן, מנכ"לית מעוז; ומחמוד רחמאן, לשעבר סגן הממונה על השכר במשרד האוצר.
בהתאם לחשש שמעלים רבים בתעשיית הטק כבר זמן מה, ישראל אכן מקבלת באופן יחסי פחות השקעות בתחום, כאשר אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא מחסור בהון האנושי הנדרש להקמה וקידום של חברות בתחום. מצד שני הישראלים הם בין המאמינים הגדולים בעתידו ונכונים לאמץ את הבינה המלאכותית הגנרטיבית, מתוך אמונה כי היא תשפר את החיים. זאת בעוד שבמרבית המדינות, גם המובילות בתחום כגון ארה"ב, הציבור הרחב חושש מהשתלטות הבינה המלאכותית על החיים ובעיקר מפני הפגיעה בתעסוקה.
בישראל פועלות היום 2,300 חברות בתחום הבינה המלאכותית ומהוות 25% מהאקו סיסטם המקומי. שליש מתוך החברות שנוסדו בחמש השנים האחרונות עוסקות באופן ישיר בעולמות ה־AI. מחצית מהסטארט־אפים שהוקמו ב־2023 עשו שימוש בטכנולוגיות בתחום וזאת לעומת כשליש בשנים שקדמו לה. כמתבקש, מחצית מההשקעות בסטארט־אפים ב־2023 הן במונחי הון והן במונחי מספר סבבים היו בחברות בינה מלאכותית וכלל ההשקעות בסטארט־אפים בתחום ה־GEN AI זינקו ב־85% בין 2020 ל־2023. בניגוד לחברות הייטק "רגילות" שרק 55% הצליחו בגיוס הון, קרוב ל־70% עשו זאת בקרב חברות הבינה המלאכותית.
אלא שמה שנראה כמו מגמה חיובית, מתגמד מאוד כשמציצים החוצה ומשווים את המצב בישראל למה שקורה בעולם. מהשוואה עולמית עולה כי ישראל נמצאת בפיגור בתחום. לשם השוואה, בין 2020–2023 היקף ההשקעות בתחום בארה"ב קפץ פי 10 ואפילו באירופה הוא זינק פי ארבעה. הפער העיקרי כאן נפתח בשנתיים האחרונות, כאשר אירופה וארה"ב שמרו על קצב ההשקעות הגבוה בתחום גם בתקופת ההאטה בהייטק ב־2022 וב־2023, בעוד שישראל ירדה ב־2023 לרמת ההשקעות של 2018. המסקנה היא שישראל לא מנצלת את התנופה האדירה בהשקעות שמחוללת מהפכת ה־GEN AI ונוצר פער משמעותי בינה לבין העולם, כאשר הפעם לא מדובר רק בארה"ב, אלא גם באירופה, המנומנמת לרוב כאשר מדובר בהייטק.
אחד מצווארי הבקבוק שמזהים ב־SNPI הוא מחסור בהון אנושי. סטטיסטיקה מראה כי מקצועות שקשורים בפיתוח או יישום של AI דורשים השכלה אקדמית וזאת לעומת תכנות רגיל שכיום עוסקים בו גם רבים ללא הכשרה אקדמית. גם כאן קיים פרדוקס בכל הקשור למצבה של ישראל: על פי Index AI Stanford, ישראל מדורגת ראשונה בעולם בריכוז הון אנושי לבינה מלאכותית. המדד מדרג את ישראל גם חמישית בחדירת מיומנויות רלוונטיות לבינה מלאכותית בין השנים 2015 ל־2023 עם שיעור של פי 1.63 מהממוצע העולמי. עם זאת, השאלה החשובה היא האם יש לישראל מספיק הון אנושי כדי לתמוך בצמיחה ושימור המובילות של אקוסיסטם החדשנות של בינה מלאכותית?
בעשור האחרון ישראל התמודדה עם מחסור בהון אנושי ביחס לזינוק המהיר בביקוש לתחומי מדעי המחשב, תכנות והנדסת חומרה. מעל 60% מתפקידי בינה מלאכותית נשענים על עובדים בעלי תארים מתקדמים (מעל 60%), אך בישראל מצטרפים לשוק העבודה פחות מ־700 בוגרי תואר שני במדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה, כשמספר בוגרי הדוקטורט בשנה עומד על 100 בלבד. כ־15% מבעלי התואר השני ו־21% מבעלי הדוקטורט במדעי המחשב עוזבים לחו"ל. המחסור בעובדים בעלי תארים מתקדמים ניכר גם ברמות השכר הגבוהות באופן חריג בתחום זה, גם בהשוואה עולמית. יותר מ־60% מהעובדים בישראל בתחומי למידת מכונה ו־DATA SCIENCE הנחשבים למרכזיים ל־AI, משתכרים מעל 100 אלף דולר. בארה"ב מדובר במעט פחות מ־60% ואילו בבריטניה וקנדה השיעור הוא נמוך מ־30%.
למרות המיעוט היחסי של בעלי התארים המתקדמים במקצועות ה־STEM (הנדסה וטכנולוגיה) בישראל, האקדמיה הישראלית בולטת בשיעור המאמרים המצוטטים בעולם בתחום. בעוד שישראל אחראית על 0.5% מהמאמרים שפורסמו בנושא בינה מלאכותית בין 2017–2023 היא גרפה 2.1% מהציטוטים של מאמרי בינה מלאכותית באותה התקופה. נתון זה מחדד עוד יותר את הסכנה ועוצמת הפגיעה בעקבות החרם האקדמי המתהווה כלפי ישראל על רקע המלחמה בעזה.
2 צפייה בגלריה
פרופ' יוג'ין קנדל יו"ר RISE Israel ו שי לי שפיגלמן, לשעבר מנכ"לית משרד החדשנות
(צילומים: יובל חן, דורון לאטצר)
כמעט כתמונת ראי לפיגור של ישראל במשיכת השקעות ב־AI, ניצב נושא ההטמעה של טכנולוגיות אלה. סקר שנערך על ידי RISE מספק המחשה מצויינת לשורשי החדשנות והיזמות הישראלית, שכן ישראל בולטת בעמדתה החריגה מול שאר מדינות העולם, גם המפותחות ביותר, ברצון ונכונות לאמץ את ה־AI לחיים והאמונה בכך שהוא ישנה אותם לטובה. בעוד שכ־55% מהישראלים לא הרגישו כי הבינה המלאכותית השפיעה על חייהם באופן משמעותי בשנים האחרונות, יותר מ־80% מעריכים כי השפעת הטכנולוגיה תורגש ב־3–5 השנים הקרובות. זאת בהשוואה לממוצע עולמי של כ־65% בלבד של המאמינים בהשפעה העתידית. כמו כן, אם בעולם כ־55% בלבד מאמינים של־AI יש יותר יתרונות מחסרונות, הרי שבישראל שיעור האופטימיים עומד על 80%. מדובר בשיעור המאמינים ביתרונות הגבוה ביותר בעולם.
