פרשנותמחיר ההפיכה: לא רק הכסף, גם העובדים עוזבים
פרשנות
מחיר ההפיכה: לא רק הכסף, גם העובדים עוזבים
מעבר עובדים מתעשיית ההייטק מחוץ לישראל הוא התרחיש המפחיד מכולם. ישראל יכולה להסתדר בלי כמה מיליארדי דולרים שחברות ההייטק מוציאות, אבל הוצאת מרכזי הפיתוח ובריחת המוחות הן האיומים המסוכנים ביותר לפגיעה במשק לטווח ארוך. ריסקיפייד מבשרת את הגל הבא של הכאוס הכלכלי
הפצצה שהנחיתה אתמול ריסקיפייד היא אירוע גדול ומשמעותי הרבה יותר מהכרזות הסטארט־אפים על הוצאת כספים מישראל. חברה שנסחרת בבורסת ניו יורק בשווי של מיליארד דולר שמודה שיש בעיה פנימית מהותית במדינה שבה היא רשומה ושבה נמצאים מרבית עובדיה, מקפיצה את הדרמה המתחוללת בישראל בכמה דרגות בבת אחת. זו לא עוד גחמה אישית של יזם כזה או אחר כפי שנוטים לייחס לאנשי המחאה בקואליציה. ההחלטה של עידו גל, מייסד משותף ומנכ"ל ריסקיפייד, להוציא את כל יתרות המזומנים של החברה שעומדות על 500 מיליון דולר מישראל ולקדם הקמת מרכז פיתוח בליסבון, שאליו יעברו חלק מהעובדים בישראל, נושאת השלכות כבדות. לראיה, עוד בטרם התחיל המסחר בוול סטריט, מניית ריסקיפייד צנחה ב־6%.
בניגוד לסטארט־אפים, שם בעלי המניות הם רק משקיעים מקצועיים, חברה ציבורית מתבססת על שורה רחבה של משקיעים פרטיים קטנים. כשהם מבינים שריסקיפייד יושבת במדינה שהתמונות שמגיעות ממנה מזכירות גם את התמונות שזורמות בימים האחרונים מגיאורגיה וגם בה המשטר הדמוקרטי מאוים, הם לא צריכים את כאב הראש המיותר הזה.
ריסקיפייד היא אולי הצלחה ישראלית גדולה, אבל היא לא חברת הפינטק היחידה שפיתחה פתרון למניעת הונאות בחנויות אונליין ולא בטוח שהיא הטובה מכולן. יש עוד דגים כמוה ששוחים בוול סטריט, בעיקר אחרי המפולת של 2022. לגל ולדירקטוריון של ריסקיפייד, שהצביע פה אחד על הוצאת המזומן מישראל והרחבת מרכז הפיתוח בליסבון, היה ברור שהחדשות יגיעו למשקיעים ותגיע תגובה שעוד מוקדם להעריך עד כמה חזקה היא תהיה.
גל שיגר אתמול מכתב לעובדי ריסקיפייד שנחשף לראשונה באתר "כלכליסט" ובו כתב כי "בהתחשב בקצב המהיר שבו ישראל משתנה, חשוב לי להדגיש את העמדה שלי בנושא ולחלוק איתכם את הפעולות שנקטנו בהן. החוקים שעוברים יכולים להוביל להיעלמותה של מערכת המשפט העצמאית שלנו. הדבר יוביל להאטה כלכלית משמעותית וממושכת בישראל. יותר מכך, זה יתורגם להפיכתה של ישראל ממדינה דמוקרטית עם ערכים ליברליים למדינה אוטוריטרית. אני מאמין שמ'הרפורמה' הזאת יכולים לצאת רק דברים רעים". גל הוסיף כי "לאור החשיבות של הצלחה ארוכת טווח של ריסקיפייד נקטנו בפעולות הבאות: אנחנו מוציאים את כל יתרות המזומנים שלנו מישראל בהיקף של 500 מיליון דולר. הדאגה שלנו היא שהמצב הפיננסי ידרדר וכדי לשמור על יציבות פיננסית הממשלה תגביל משיכות והעברות של סכומים גדולים; אנחנו מרחיבים את אתר הפיתוח שלנו בליסבון. יש לנו חבילות רילוקיישן מוגבלות, אבל אנחנו יכולים לסייע למספר אנשים שיהיו מעוניינים ברילוקיישן; אנו מעודדים השתתפות בפעולות מחאה ולא נוריד ימי חופש. זה עשוי להיות מרתון ולא ספרינט, אז אנא דברו עם המנהל הישיר שלכם על מזעור ההשפעה על העבודה והתפוקה".
המהלך של הנהלת ריסקיפייד שונה גם במישור האישיותי של הנפשות הפועלות. אלה לא הכוכבים או הסלבס של הייטק וגם לא יזמים שמארגנים מסיבות ראוותניות או מחפשים כותרות. ההיפך הוא הנכון. כל מי שמכיר את עידו גל ואסף פלדמן, מייסדי ריסקיפייד, הופתע אתמול מכך שדווקא משולחנם יצא מכתב כל כך דרמטי ונוקב וחד־משמעי ששם את הכל על השולחן. מצד שני, מי שמכיר אותם יודע גם להגיד שריסקיפייד היא חברה שמקדשת את זכויות האדם לא רק ברמת הסיסמא - שיעור הלהט"בים המועסקים בחברה הוא בין הגבוהים בהייטק והיא גם היתה בין החברות הראשונות להעסיק טרנסג'נדרים. בסביבת מחאת ההייטק מציינים גם כי אף שגל מתגורר בארה"ב בשנים האחרונות כדי לקדם את עסקי ריסקיפייד, הוא מעורב ותורם לפעילות המחאה.
גל ופלדמן הם "גיקים" במלוא המובן של המלה - מכורים לטכנולוגיה. אפילו ביום הנפקת החברה לפי שווי מדהים של 3.3 מיליארד דולר בשיא ההייפ ב־2021, קשה היה לחלץ מהם איתותי התרגשות. הם בעיקר דיברו על המוצר שלהם וקצת על עייפות אחרי הרוד־שואו המתיש. יתרה מכך, גל לכאורה לא היה צריך להכניס את עצמו כלל לתוך הקלחת הישראלית, ממנה התרחק בשנים האחרונות. הוא לא יבוא לנאום בהפגנות בניגוד לעינת גז מפפאיה למשל, שהיתה הראשונה להודיע על הוצאת כספים מישראל. הוא גם לא יתראיין באולפנים בניגוד לאסף רפפורט מ־WIZ שהפך לאחד הסמלים של הצלחת ההייטק הישראלי, אך גם לבולט שבמובילי המחאה. גל, בניגוד למנהלים בפרופיל תקשורתי גבוה יותר כמו ניר זוהר מ־WIX או עדי סופר תאני מפייסבוק, גם לא ילך להיפגש עם פוליטיקאים בניסיון להגיע לפשרה.
ריסקיפייד פיתחה תוכנה שמאפשרת לאתר מסחר אונליין לזהות הונאות מצד לקוחות ובשנה שעברה הגיעו הכנסותיה ל־261 מיליון דולר כשהיא מפסידה 100 מיליון דולר. מאז ההנפקה קצב הצמיחה של החברה הואט, מה שתורם גם לנפילה של 70% במנייתה וב־2023 היא אמורה להגיע להכנסות של 300 מיליון דולר תוך שהיא מקטינה את ההפסדים. ריסקיפייד מעסיקה 780 עובדים, מתוכם 550 בישראל, עבורם שכרה רק החל מ־2021 ולעשר שנים קדימה את בית אירופה בתל אביב עבור 120 מיליון שקל.
מכל הסיבות האלה, המכתב ששלח אתמול לעובדי ריסקיפייד, שכמובן לא כולם ישראלים ומודעים למה שמתרחש כאן, הוא רעידת אדמה. גם הסכום שנמצא על הפרק, שוב בניגוד לסטארט־אפים, הוא מסדר גודל שונה, אבל סוגיית הרחבת מרכז הפיתוח בליסבון היא האיום המרכזי והמפחיד יותר. כבר שבועות ארוכים מטפטפים למערכת "כלכליסט" עוד ועוד עדכונים על בקשות לרילוקיישן שמגיעות מעובדים בחברות שיש להן גם פעילות בינלאומית - אלה הן למעשה רוב החברות הבינלאומיות. גל שם גם את זה על השולחן כאשר הציע לעובדים "חבילות רילוקיישן" שאמנם מוגבלות, אבל יאפשרו לקבוצת עובדים מסויימת לעבור מישראל לפורטוגל.
מעבר עובדים מחוץ לישראל הוא התרחיש המפחיד מכולם. ישראל, שיושבת על יתרות דולרים עצומות, יכולה להסתדר בלי כמה מיליארדי דולרים שחברות ההייטק מוציאות מכאן, ולשקל חלש יש גם יתרונות מבחינת הייצוא.
אלא שהוצאת מרכזי הפיתוח ובריחת המוחות מישראל הם האיומים הראשונים במעלה שיפגעו בכלכלת ישראל לטווח הארוך. את הפעולות האלה גם לא ניתן להפוך. את הדולרים אפשר להזיז בחזרה בשוך הסערה בלחיצת כפתור, אבל להעביר עובדים ממדינה למדינה היא משימה קשה מאין כמותה. ישראל נהנתה בשנים האחרונות ובעיקר מאז פרוץ הקורונה מנהירה חזרה של אנשי הייטק, בהם גם הבכירים ביותר. ניר צוק, מייסד ענקית הסייבר פאלו אלטו הוא הדוגמא המובהקת ביותר לכך. חזרת ההייטקיסטים שהחזיקו במשרות בכירות בסיליקון וואלי איפשרה לחברות הישראליות לעשות קפיצת מדרגה נוספת תוך שהן מתבססות על שדרת ניהול מקומית ללא הצורך ההיסטורי להוציא את תפקידי הניהול לחו"ל. כעת תהליכים אלה נבלמים בחריקת בלמים ומתחיל תהליך של מעבר הטאלנטים מחוץ לישראל, מה שמציב את קטר ההייטק על מדרון שבסופו הוא עלול למצוא את עצמו חוזר עשרים שנה לאחור.
״ההחלטה של הנהלת ריסקיפייד היא מאוד מושכלת ולא מדובר בהתרסה נגד מישהו״, כך אומר בראיון ל"כלכליסט" אהרון מנקובסקי, שותף בקרן הון סיכון פיטנגו שנמנית על בעלי המניות בריסקיפייד. מנקובסקי הוא חבר דירקטוריון בחברת הפינטק שקיבל החלטה פה אחד על הוצאת הכסף מישראל והרחבת מרכז הפיתוח של החברה בליסבון כולל רילוקיישן של חלק מהעובדים מישראל לפורטוגל. ״לכל חברה יש בעיה לפעול בתנאי אי־וודאות. תפקיד ההנהלה הוא לצמצם סיכונים כמה שאפשר וזה מה שעשינו״, מוסיף מנקובסקי.
אתה סבור שהנזק שנעשה לתעשיית ההייטק המקומית עדיין הפיך?
״יש כבר פגיעה בלתי הפיכה, אנחנו מככבים בעמוד הראשי בכל העיתונות בעולם. העולם רואה את הוויכוח פה. אין ספק שאם המהפכה עוברת יהיה נזק בלתי הפיך לכלכלת ישראל. הנזק והחשש הם ממעבר האנשים לחו"ל. ריסקיפייד רואים את העובדים שלהם ולא רוצים שילכו לעבוד בחברות אחרות בארה"ב, ובנוסף, מאוד קל להעביר את הפיתוח לליסבון״.
לדברי מנקובסקי, ״עד היום תמיד היתה התנהגות נורמלית ואפשר היה לעבוד עם כל ממשלה, אבל עכשיו הכל הפך בלתי צפוי. כחברה אחראית אתה לא יכול להשאיר את הכסף בארץ במצב הזה. כי הם לא עוצרים את החקיקה. המשקיעים בחו"ל אינטליגנטים ומומחים מכל העולם התנגדו וגם שלחו מכתבים. הדו"ח של מודי'ס משלשום הוא בכלל אגרוף בפנים״.
המכתב של גל הגיע בעיתוי מפתיע לכאורה - כאשר בכותרות מככבים מגעים לפשרה - מאותת היטב על כך שפני מחאת ההייטק אינם לפשרה. ברקע ובשקט, חברות הייטק ממשיכות למשוך את יתרות המזומנים שלהן החוצה מישראל, להעביר חלק מהעובדים לאתרים אחרים ונערכות הרצאות על דמוקרטיה וגם על כיצד פותחים חשבון בנק בחו"ל. ההערכות הן שיהיה חברות נוספות שיצאו בהכרזות דומות לזו של ריסקיפייד שעקב היותה חברה ציבורית, היתה צריכה לעבור בכל התחנות הרשמיות לפני הודעה על המהלך אתמול.
מטה המחאה יהיה בין הגורמים המרכזיים בין מספר מוקדי פעילות ביום ההתנגדות שיתקיים היום ובין היתר יוצב במתחם שרונה קטר אמיתי של רכבת כדי להמחיש את הפגיעה ב"קטר הכלכלה הישראלית" - ענף ההייטק שאחראי למחצית מהצמיחה בשנים האחרונות, כפי שהראה מחקר שפורסם בשבוע שעבר ב"כלכליסט". ביום רביעי בשבוע שעבר, במה שכונה "יום השיבוש", השתתפו הייטקיסטים רבים במחאה על גשר השלום שהפכה לאלימה מצד המשטרה והיזם שאול אולמרט, בנו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, אף נפצע בפניו.
