הקברניטסוחוי שחמט: הכירו את החמקן הרוסי שמטיל צל ענק על ה-F35
הקברניט
סוחוי שחמט: הכירו את החמקן הרוסי שמטיל צל ענק על ה-F35
מטוס הקרב הרוסי שנחשף לאחרונה מציג הרבה יתרונות שאין למתחרהו האמריקאי בכל הנוגע לביצועים, ליכולות ולמחיר. אבל בעידן שאחרי המלחמות הגדולות, קרב ביניהם ייראה יותר כמו זה שבין אייפון חדש לגלקסי S. האם ישראל צריכה לחשוש?
הקברניט - הסוחוי 12.08.2021
(ניצן סדן)
שלום, כאן הקברניט; לפעמים ההבדל בין מטוס קרב חדש ובין אייפון חדש הרבה יותר קטן משנהוג לחשוב. הוכחה לכך קיבלנו ביולי האחרון, כשחברת סוחוי הרוסית הפתיעה את העולם, וחשפה בתערוכת MAKS המקומית חמקן קרב חדש, חכם ורב עוצמה, שאמור להיות איום מאוד רציני על ה-F35 האמריקאי - ועל כל מדינה שמפעילה אותו. לא פלא שקיבל את השם סוחוי 75 שחמט (Checkmate).
על הנייר, מר שחמט הוא קסם רב משימתי קטן וחכם, שעושה כל מה שיכול חמקן הקרב המתחרה בפחות מחצי ממחירו. אבל מה באמת שווה המטוס הזה, על מי הוא מאיים ומה עושה אותו לחסר תקדים?
מי שראה את אירוע החשיפה היה יכול להיות בטוח שמשיקים שם סמארטפון נוצץ, טנדר של טסלה או כל מוצר צריכה אחר: האירוע הוצף ברוח וצלצולים, לייזרים ואפקטים וכמובן - נאום שיווקי דרמטי ומוגזם, מלא פיוטים על שאיפות האנושות למהירות ועוצמה, וחרוזים כמו סלושן-רזולושן-רבולושן. אני נשבע לכם שהנאום הזה היה יכול להישמע גם בהשקת מכונת כביסה, בלי לשנות אף מילה.
לפני שנתחיל, אספר לכם שבשלב זה, השחמט עוד לגמרי בשא"ש: הוא עדיין לא נבנה, פיתוחו עוד מתגלגל וטיסות הניסוי יתחילו רק בעוד שנתיים. כל מה שיש לרוסיה כרגע זה רק דגם בקנה מידה מלא, מצגת מפונפנת ותקוות גדולות.
גם הניתוח שאתם עומדים לקרוא נשען על המצגת הזו, על עיצוב ומבנה השחמט, ועל הגישה האסטרטגית שמאחוריו; לכו תדעו אילו פיצ'רים ישתני ויתווספו עד שיושק בפועל. לכן, למשל, מוקדם מכדי לפסוק חד משמעית שהוא יעשה מט ל-F35, ומארס טורקי למטוסי קרב ישנים יותר כ-F15 וה-F16. ועדיין, לארצות הברית ולקוחותיה יש סיבות טובות לפחד.
נתחיל עם העובדות: הסוחוי 75 הוא מטוס קרב מדור חמישי, חד מנועי וחד מושבי, שהמערכות שלו גמישות וחכמות משום שהן נשענות על תוכנה שאפשר לשנות ולשפר בקלות, במקום רק על חומרה. כן, בדיוק כמו ב-F35 - וזה הולך לתת לו יתרון גדול בתחזוקה ובהתאמה לצורכי צבאות שונים. בנוסף, מטוס חכם שכזה עושה חיים קלים לטייסים, ולא מפציץ אותם במידע לא רלוונטי ומעצבן; המכ"מ גילה משהו חדש שלא משפיע על המשימה? יופי לו. במקום להגיד לטייס, פשוט ידווח אוטומטית לבסיס.
לשחמט יש עיצוב נהדר: גוף צר עם כנפי דלתא קצרות יחסית ודקות מאוד, וזנב בתצורת V כמו של ה-YF23 הנהדר של נורת'רופ (זוכרים שסיפרתי לכם שהוא יהווה השראה למטוסי העתיד?). זנב כזה מקנה יציבות ותמרון אפקטיבי תוך חיסכון במשקל וצמצום חתימת המכ"מ.
מתחת לחרטום נמצא כונס אוויר גדול מאוד, שנמצא נמוך מעל לקרקע בצורה מאוד לא רוסית; מטוסי מיג וסוחוי עוצבו תמיד לפעולה ממנחתים מאולתרים, וכונס כה נמוך עלול לשאוב בהמראה עצמים זרים כאבנים ולהשבית מנוע. מדובר בכונס שאין בו חלקים נעים - רמפות ואלמנטים אחרים להגבלת יניקת האוויר במהירויות שונות - מה שאיפשר לצמצם את המשקל ולפשט את התחזוקה.
מעל לחרטום אפשר לראות עינית גדולה של סנסור אינפרא אדום שיכול לגלות מטוסים על בסיס חום - כלי חיוני ללחימה בחמקנים. למנוע שלו יש ניהוג וקטורי מלא - הסטת זרם הסילון 360 מעלות כדי להשיג תמרון זריז במיוחד, מה שיכול גם לסייע בהמראה קצרה יותר.
עד כאן עובדות להפעם. עתה נעבור לתחום האפור של הסיפור: מה שחברת סוחוי אומרת ששחמט יכול לעשות. לטענתה, יטוס במהירות של מאך 1.8, שזה מהיר משמעותית מה-F35 ואיטי משמעותית מכל F15. נכון, בימינו המהירות המירבית פחות חשובה למשל, מהיכולת להתמיד בה באופן חסכוני - אך זה עדיין פקטור בקרב. הרי טיסה מהירה יותר מצמצמת זמן חשיפה בשטח אויב, ועוזרת כשצריך לתפוס פולשים.
סוחוי טוענת ששחמט יכול להגיע לטווח של 2,800 ק"מ עם מטען של 7.8 טון. זה המון בשביל מטוס שנושא את החימוש בתוך גופו, ואין לו מקום לטנק דלק גדול. וזה מאוד מרשים: ה-F35 עושה זאת עם מטען של כ-5.6 טון, ולאט יותר.
סוחוי מספרת שלשחמט יש מערכת בינה מלאכותית שמתפקדת בתור טייס משנה. באירוע החשיפה, התוכנה רק הקריאה בקול מדדים ודיווחה על מטרה שהושמדה - משהו שקיים היום בכל מטוס קרב מודרני גם בלי מערכת חכמה במיוחד. ואולם, הגיוני שתכלול סינון התראות מהחיישנים והמכ"מ, מידע מודיעיני רלוונטי ולפי הערכות - יתכן שגם שיפורי ממשק כמו הפעלה קולית.
בנוסף, מבטיחה סוחוי תחזוקה זולה שלא מצריכה ציוד מיוחד, שיוט במהירות על קולית, כושר תמרון שמוגבל לשמונה ג'י (נדבר על זה עוד מעט) וסיפרה שמפותחת גם גרסה לא מאוישת שתטיס את עצמה ותוכל ללוות משימות ולסייע למטוסים מאוישים. נשמע מרשים מאוד.
אבל החלק הכי מרשים בשחמט הוא המחיר: נציגי החברה העריכו שהוא יעלה עשרים וחמישה עד שלושים מיליון דולר לחתיכה. לשם השוואה, הגרסה הכי זולה של ה-F35 עולה קרוב לשמונים מיליון, לא כולל סוללות. אף אחד לא יודע איך הצליחה החברה ליצוק לתוך מחיר השחמט את עלויות המו"פ, החומרים, צפי הייצור ועוד.
אמנם ה-F35 היה יקר בהגזמה משום שפרויקט הפיתוח שלו היה תזמורת של באגים, וכלל שלושה תתי-דגמים שונים מהותית - אבל הסוחוי החדש זול בצורה לא נורמלית; לדוגמה, מטוסי ה-F16i של צה"ל עולים כחמישים מיליון, והם מבוססים על פלטפורמה משנות השבעים.
וכל זה מאוד, מאוד מוזר. אף פעם לא ראיתי מטוס רוסי כזה. אפילו לא קרוב.
קודם כל, כי לא מתאים לסוחוי להציג מטוס קרב בשלב כל כך בוסרי. אחיו הגדול של השחמט, הסוחוי 57 המרהיב, לא הוצג בצורה מסודרת לפני שנכנס לשלב מתקדם בפיתוח והחל בטיסות ניסוי. רוסיה גם לא התפארה לפני כן ביכולותיו - בכל זאת, מדובר במערכת נשק מתקדמת ומסווגת, שנועדה לטרוף את ה-F22 וכל יריב אפשרי אחר. ותראו את השחמט הזה: הוא הוצג בצורה כזו גרנדיוזית ונוצצת כשבפועל, אין באמת מטוס.
זה נראה ממש לא הגיוני. אתם יודעים מי עורך טקסים מפוארים ופומפוזיים כאלה לחשיפה של מטוס בכאילו? איראן, זה מי; כשחשפה ב-2013 את מטוס הקאהר הדאיגה אנליסטים ברחבי העולם, עד שקלטו שזה בסך הכל צעצוע גדול מפיברגלס. למשל, המסכים בקוקפיט שלו נלקחו ממערכת DVD לאוטו. אבל בניגוד לאיראן, רוסיה כבר לא חושפת מטוסים לצורך תעמולה. אך יש סיבה אחרת - טובה מאוד - לכך שהשחמט נחשף כבר עכשיו, סיבה שקשורה למטרה הכי חשובה שלו.
קודמיו של השחמט נולדו כדי להגן על שמי רוסיה, לתפוס וליירט מטוסי ריגול, ולפצח הגנות מתקדמות. וחשוב לא פחות, היה להם תפקיד במדיניות החוץ של ברית המועצות: בסיקסטיז הוצע המיג 21 כמטוס יירוט עיקרי, בתור חלק מחבילת ההטבות של מדינות חסות סובייטיות.
בסבנטיז הוא הוחלף במיג 23 ובאייטיז - במיג 29. אבל העולם השתנה ואף אחד לא רץ לחפש בימינו חסות זרה. בנוסף, אנחנו חיים בעידן של שלום יחסי, בעיקר בהשוואה לפחד ממלחמת עולם גרעינית שליווה את האנושות עד 1989. כן, קריסת הגוש הסובייטי יצרה אי סדר גלובלי, וכמה קונפליקטים התלהטו למלחמות, אבל המגמה הכללית היא הסדרים והסכמים.
וכשאין מלחמות, אף אחד לא קונה מטוסי קרב ומכניס לרוסיה כספים משירותי ביטחון. קל לשכוח, אבל מדובר באפיק הכנסות מאוד משמעותי למדינה כבר 70 שנה, ולא מעט מהלקוחות שלה משלמים בצורת חוב - כך שהכסף גם ככה לא נכנס על המקום.
הסוחוי 75 שחמט פספס את עידן המלחמות הגדולות. ולכן, משימתו קשה מאי פעם: להכניס הון זר לקופה הרוסית, ממדינות שהן לקוחות סטנדרטיים ולא מדינות שצמאות להגנה והשפעה סובייטית. לכן נבנה כך שיקסום למדינות עשירות יחסית, כאלה שרוצות חמקן קרב מתקדם ויודעות שה-F35 יקר מדי ועטוף בפוליטיקה אמריקאית מעצבנת.
קחו לדוגמה את טורקיה: היא היתה אחת השותפות המקוריות בפרויקט החמקן האמריקאי, והצטרפה כדי לייצר מטוסים ודרכם גם משרות, ואז לקנות חמקנים בזול. במקביל, ניהלה מו"מ לרכישת מערכות הגנה מרוסיה וארצות הברית החליטה לטרפד לה את העסקה.
טורקיה ראתה בכך בריונות וסירבה - אז האמריקאים פשוט הדיחו אותה מתוכנית ה-F35, העבירה את רוב הייצור לפולין ושללה ממנה זכות לקנות מטוסים. הנה מדינה שצריכה מטוס קרב מתקדם, ואין סיכוי שתלך ותקנה אותו מארה"ב.
יש עוד מדינות כמותה, ושחמט אמור להיות הפיתרון המושלם פה: כל האלטרנטיבות שלו עולות לא פחות מה-F35, ואו שהן מתקדמות פחות ולא חמקניות (למשל, הגריפין השבדי), או שנמצאות עדיין על שולחן השרטוט (כמו הטמפסט הבריטי). סוחוי פיתחה מטוס שאמור לכלול מספיק פשרות כדי להיות זול אבל עדיין לספק את צורכי הלחימה בעתיד והכי חשוב: לאפשר ללקוחותיו להעביר לארה"ב מסר של עצמאות ועוצמה.
כדי להצליח, השחמט נבנה מראשיתו כמוצר צריכה. וזה התחיל עוד לפני הבמה הנוצצת, מסיבת העיתונאים שנראתה כמו חשיפת טנדר חדש בתערוכת רכב אמריקאית, או המצגת גדושת הסופרלטיבים.
קחו לדוגמה את השם שלו: יודעים לכמה ממטוסי הקרב של סוחוי היה בכלל שם? אפס; היו כאלה שקיבלו כינויים (הסוחוי 27 המהמם כונה "עגור" בגלל צורתו בפרופיל), אבל "שחמט" נועד לשחק תפקיד שיווקי. והשם הזה הולך להימרח על קמפיינים ומבצעי מכירות ממוקדים.
המטרה היא לגייס לקוחות, אבל לא רק; אני מעריך שלרוסיה יש לפחות שתי שותפות בפרויקט הזה. הפיתוח הוא של סוחוי מא' ועד ת' - טיטאן הנדסה שכזה ממש לא צריך טיפים מבחוץ. אבל הייצור הוא סיפור יקר מאוד, ולא חסרות מדינות שישמחו לקפוץ על העגלה ולקבל כך שחמט בהנחה משמעותית.
סרטון שפרסמה סוחוי הראה טייסים מאיחוד האמירויות, הודו, וייטנאם וארגנטינה שמחכים על המסלול לשחמט שיגיע, ואני סבור שיש עוד מועמדות. ואולם, לא ברור מי אכן משתתפת במיזם; למשל, איחוד האמירויות כבר קיבל אישור עקרוני לרכישת F35 ולא ברור למה לה להצטייד בעוד מטוס שעושה את אותו הדבר.
מה יקבלו הלקוחות שיבחרו בסוחוי 75? כאמור, מוקדם לדעת כי הפיתוח טרם הושלם והמטוס לא עלה לאוויר. בתכל'ס, הרבה דברים יכולים עוד לקרות עד לטיסת הבכורה וכלל לא ברור כמה מטוסים תרכוש רוסיה עצמה, אם בכלל. ואולם, חלק ממגבלות הסוחוי 75 בולטות כבר עכשיו. למשל, החברה סיפרה שהכוכב החדש יוכל לבצע תמרונים בעומס של עד שמונה ג'י, מה שאומר שיתקשה לפנות בחדות תוך טיסה מהירה. זה פחות רלוונטי לקרבות אוויר הדוקים בהיותם נדירים להפליא בימינו, אך משפיע על יכולת המטוס לשבור ולברוח מאש נ"מ מתקדם.
גם מטען החימוש שלו מוגבל מאוד; יש לו שני תאים קטנים וצרים לטילי אוויר אוויר משני צידי החרטום, ועוד תא קטן במרכז הגוף - שמבנהו לא מאפשר נשיאה של יותר מפצצה מונחית בודדת.
אם רוצים נניח, להקריס בונקר פיקוד, להפיל גשר או להשמיד מבנה קבע צבאי - דוגמאות קלאסיות למתקפות בעומק האויב, שמתאימות לחמקנים - צריך הרבה פצצות. וזה אומר שמבצע כזה יכלול מספר גדול יחסית של שחמטים; ונו, ככל שיש לך יותר מטוסים בשטח האויב, כך סביר יותר שיתגלו לפני שיספיקו להכות ולברוח.
ברוסיה מפותחות פצצות קטנות וצרות (כמו ה-SDB של ארה"ב) אך אלו פחות אפקטיביות כשמדובר במטרות מבוצרות היטב - מה שמצמצם את גמישות ההפעלה של המטוס הזה. בנוסף, אספר שגם החמקנות של החמקן הזה היא לא בדיוק הקינדר הכי בואנו: למשל, כונס האוויר כנראה מייצר יותר החזרים מאשר תצורה סטנדרטית. זה לא נעשה בטעות: תפיסות הפעלה רוסיות מתייחסות לחמקנות בתור רכיב עזר ולא תכונה עיקרית של מטוס קרב. זאת, בהנחה מוצדקת שכל חמקן סופו להתגלות - בטח כשהוא פועל במתאר התקפי, מול הרבה מכ"מים מזוויות שונות, חיישני חום ועוד.
ונסיים בזווית המקומית: האם לישראל יש ממה לחשוש? ממש לא. רוב אויביה הם ארגוני טרור שאין להם כל צורך או עניין במטוסים, וכבר עושים לנו חיים קשים עם בלונים ורקטות מאולתרות. יתר האויבים הרשמיים - סוריה ואיראן - כלל לא מתעסקים בציוד שכזה; לסוריה יש בעיות פנים משלה, ואין לה כסף או צורך במטוסי קרב חמקנים ואילו איראן מפעילה את חיל האוויר שלה במתאר הגנתי - בו סוללות נ"מ מתקדמות משחקות תפקיד הרבה יותר משמעותי ומסוכן ממטוסי קרב. ימים יגידו מה באמת יודע השחמט לעשות וכיצד ישפיע על שוק התעופה הצבאית. בינתיים, הצליח רק למשוך את תשומת לבנו, להצית את הדמיון, ולהזכיר לו שבראייה שיווקית, לפעמים ההבדל בין אייפון ומטוס קרב הוא רק גודל הבמה. טיסה נעימה!
