מלחמת המידע בעידן הדיגיטלי: ישראל חייבת ללמוד מטאיוואן איך להגן על עצמה
מלחמת המידע בעידן הדיגיטלי: ישראל חייבת ללמוד מטאיוואן איך להגן על עצמה
מתחילת המלחמה בעזה מתנהלת לצד הלחימה בשדה הקרב, מערכה המתעצמת במרחב הסייבר. במלחמה זו חווים ארגונים ישראליים רבים מגוון של תקיפות סייבר מצד האקרים המזוהים עם איראן, חיזבאללה וחמאס, שלוו בקמפיינים נרחבים המתואמים על-ידי תומכיהם ברשתות החברתיות, ליצירת מניפולציה פסיכולוגית כלפי הציבור הישראלי ולהשחרת תדמיתה של ישראל בעולם.
לאחרונה, אפליקציית TikTok שבבעלות סינית נתפסת במערב ככר פורה לפעילותם של סין וגורמים זדוניים המעוניינים לערער דמוקרטיות בעולם. איום זה מתבטא בפגיעה בפרטיות, וכן בהפצה של מידע מטעה וכוזב הנצרך בעיקר על-ידי צעירים, להחרפת מחלוקות פנימיות ולהשפעה על בחירות. גם בישראל עולים חששות דומים, אחרי שבעבר נצפתה פעילות של גורמים פרו-רוסיים ואיראניים ברשתות להגברת השסעים בחברה הישראלית. לצד זאת, במלחמה בעזה הפיצו תומכי החמאס ב-TikTok פוסטים אנטי-ישראליים, בזמן שנטען כי חשיפתם של תכנים שפרסמו תומכי ישראל, צומצמה. מלבד האיומים הפסיכולוגיים ועל ביטחון המידע, נודע כי פעילי חמאס נעזרו באפליקציה לאיסוף מידע על בסיסי צה"ל, שסייע להם בפלישתם ב-7 באוקטובר. אולם, למרות שישראל נחשבת למובילה בעולם בתחום הסייבר, בכל הקשור לניסוח וליישום של רגולציה ומדיניות הגנה לאומית, ובהתמודדות עם איום השפעה על התודעה במרחב הסייבר, בהם האיום הפוטנציאלי הטמון ב-TikTok, היא נמצאת מאחור.
לטאיוואן ניסיון בהתמודדות עם איומים במרחב הסייבר, המופנים כלפיה מצידה של סין, השואפת להשתלט עליה. כחלק מכך, גורמים המזוהים עם סין מבצעים מתקפות סייבר ומבצעי השפעה, במטרה לערער את משטרה הדמוקרטי, לקעקע את דימוי מנהיגיה, להעמיק את הפילוג החברתי-פוליטי ולהחריף את תחושת האיום בקרב תושביה. כמו בישראל, החברה בטאיוואן מגוונת ונשענת על טכנולוגיות מידע, ופועלים בה כלי תקשורת ופלטפורמות מדיה חברתיות בתפוצה נרחבת – ההופכים אותה למטרה נוחה. כדי להתמודד עם האיום, טאיוואן גיבשה מענה יצירתי ומקיף, המשלב בין הממשלה, הצבא, האקדמיה, המגזר הפרטי והחברה האזרחית.
לנוכח עברה הדיקטטורי וערכיה הדמוקרטיים - צנזורה, רגולציה, חקיקה והטלת עונשים על הרשתות החברתיות ואזרחים הנחשדים כמפיצי מידע כוזב, אינן מקובלות. הניסיונות "לאכוף את הסדר" במרחב הדיגיטלי נתקלו בהתנגדות מצד החברה האזרחית, בתי המשפט וקהל תומכי הממשלה. לכן, טאיוואן הבינה כי עליה להקנות לאזרחיה בכלל הגילאים כישורי אוריינות דיגיטלית, חשיבה ביקורתית ויכולת הטלת ספק. לצורך כך, המשרד לעניינים דיגיטליים שהוקם ב-2022, יוזם שיתופי פעולה בין ענקיות הטכנולוגיה לחברה האזרחית, לרבות עם ארגונים מקומיים המתמחים באיתור, בחשיפה ובהזמה של מידע כוזב ברשתות, בראשם Doublethink Lab הממומן בתרומות. לפיכך, טאיוואן איננה חוסמת בשלב זה את פעילותה של TikTok בשטחה, למרות שהגדירה אותה כאיום לביטחונה הלאומי וחקיקת הקונגרס האמריקני לאחרונה, לפיה האפליקציה תיאסר לשימוש בארה"ב, במידה ולא תימכר לבעלים אחרים.
מאבקה של טאיוואן במבצעי השפעה זרים, אינו מושלם: הממשלה מתהדרת בהיעדר צנזורה על חופש הביטוי באינטרנט, אך בפועל מסמנת ומצמצמת בשיתוף הרשתות החברתיות חשיפה של פוסטים החשודים ככוזבים.
בראש הלקחים שעל ישראל לאמץ מטאיוואן - ניסוח של חוק הגנת סייבר לאומי ומתן סמכויות לגוף ממשלתי לתכלול המאבק באיום ההשפעה הזרה ברשתות, אולם, עליה להבין שחקיקה ואכיפה אינם מספיקים. לפיכך, עליה להרחיב את שיתופי הפעולה עם הרשתות החברתיות וחברות הטכנולוגיה לניטור תכנים שמקורם בארגוני הטרור ותומכיהם, להעלאת מוּדעוּת הציבור הישראלי לאיומים במרחב הסייבר ולקיום סדנאות הכשרה עבור עובדי המגזר הציבורי בנושא. בנוסף, יכולה הממשלה ליזום שותפויות עם מגזר ההייטק לפיתוח פתרונות טכנולוגיים לזיהוי בזמן אמת של תכנים מזויפים שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית ושעלולים לשמש להפצת תעמולה כוזבת.
דורון פלדמן, חוקר מדיניות ואסטרטגיות סייבר בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, ודוקטורנט בביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים, אוניברסיטת ת"א
