מעבדים חדשים וייצור עבור קוואלקום ואמזון - התוכנית האסטרטגית החדשה של אינטל
מעבדים חדשים וייצור עבור קוואלקום ואמזון - התוכנית האסטרטגית החדשה של אינטל
המנכ"ל פט גלסינגר הכריז על מפת דרכים חדשה עבור עסקי אינטל: היא עומדת להפוך לקבלנית ייצור של שבבים עבור חברות אחרות, ונכנסת לשוק העיקרי של יריבתה TSMC - ולשם כך תרחיב משמעותית את כושר הייצור שלה; המעבדים יעברו מיתוג מחדש על מנת לספק תמונה נכונה ומדויקת יותר של יכולותיהם
אינטל הודיעה היום (ג') על מפת דרכים חדשה עבור עסקיה.
מדובר בתוכנית האסטרטגית הראשונה עליה חתום פט גלסינגר, המנכ''ל החדש שנכנס לתפקידו לפני מספר חודשים, ועל פיה, אינטל צפויה לחדש בשלושה תחומים עיקריים: מעבדים חדשים עם מיתוג חדש, תהליכי ייצור חדשים ובעיקר מודל עסקי חדש לגמרי.
נתחיל מהמודל העסקי שלה שמהווה את השינוי העיקרי כאן: אינטל עומדת להפוך לקבלנית ייצור של שבבים עבור חברות אחרות, ולא תייצר רק את השבבים שלה עצמה. במילים אחרות היא נכנסת לשוק העיקרי של TSMC היריבה העיקרית שלה בתחום הייצור ותוקעת אצבע בעין של סמסונג, אנבידיה וברודקום שכעת מנסות להדביק את הפער מולה. עבור ישראל מדובר למעשה בהשקעה של כ-10 מיליארד דולר במפעל הייצור של החברה בקרית גת, עליה דווח לפני כשנה וחצי, בין שאר ההשקעות של אינטל.
זו הכרזה יוצאת דופן מחברה שמיום היווסדה ועד כה ייצרה, פיתחה ושיווקה את מוצריה בעצמה. אבל כנראה שהמחסור העולמי בשבבים כמו גם הסיוע המאסיבי של ממשלת ארה"ב שהיקפו עשרות מיליארדי דולרים הניע אותה לשינוי הזה. החברה הכריזה לא מזמן על הקמת שני מפעלי שבבים חדשים באריזונה ונראה שאלו ישמשו לייצור ללקוחות החיצוניים. דניאל בן עטר, הישראלי שמנהל במשותף את כל מפעלי הייצור של אינטל בעולם, הסביר לנו שמדובר למעשה בחלק מהחזון החדש בו אינטל אינה מייצרת רק לעצמה אלא גם לאחרים. עוד ציין בן עטר שהמפעל בקריית גת מהווה את חוד החנית מבחינת טכנולוגית והוא מייצר את השבבים המתקדמים ביותר של החברה.
גלסינגר ציין: "בנוסף להשקעות של יותר מ-20 מיליארד דולר עליהן הכרזנו בעבר במפעל שלנו באריזונה, אנו מבצעים השקעות נוספות, לרבות 3.5 מיליארד דולר במפעל החדש בניו מקסיקו שיתמוך בייצור טכנולוגיית המארזים המתקדמת שלנו, ו-10 מיליארד דולר במפעל השבבים בקרית גת. התמקדנו עד עתה בהחלטות והשקעות אסטרטגיות שעשינו כדי להגדיל את כושר הייצור. כעת אנחנו מתמקדים בטכנולוגיות התהליכים והמארזים שלנו. השגת מנהיגות במוצרים מצריכה שילוב נכון של תהליך, שבבים ופלטפורמות, תוכנה וייצור בהיקף גדול".
מהלך שלא היינו רואים לפני עשור
גלסינגר מתווה כאן מטרה מאוד שאפתנית ואפילו מפתיעה במידה מסוימת שכן מדובר שוב בשינוי מהותי במורשת העסקית של אינטל. כמו למשל שהיא תייצר לקוואלקום את השבבים בעוד האחרונה מנסה להפוך ליריבה של אינטל בשוק המעבדים למחשבים. זהו כנראה מהלך שלא היינו רואים עד לפני 10 או אפילו 5 שנים. יהיה מעניין לראות אם גם אפל תעדיף לייצר אצל אינטל מאשר להסתמך כמעט באופן בלעדי על TSMC לייצור שבבי האייפון ומעבדי ה-ARM של מחשבי המק. זאת אחרי שאפל זנחה את אינטל
לפני שנתיים במהלך שרבים זיהו כאחד הסימנים העיקריים למשבר אליו נקלעה בשנים האחרונות. במקביל היא גם צפויה לייצר עבור אמזון AWS מארזי שבבים. מדובר בהחלטה שמהווה שינוי מיקוד מבחינת אסטרטגיה עסקית.
אבל ייצור מעבדים עבור אחרים זה עסק אחד. אינטל זקוקה ליותר מזה כדי להישאר בראש טבלת היצרניות. AMD אמנם עדיין לא מהווה יריבה מסוכנת - אך היא בהחלט בדרך לשם. בעוד שבבי הרייזן שלה היכו בחלק מסעיפי הביצועים את שבבי אינטל, הסדרות הבאות של אינטל מיועדות להחזיר עטרה ליושנה. כדי להדגיש את השינוי היא גם תשווק אותם תחת שמות חדשים, לא עוד iX או Core אלא מעתה אמרו אינטל 7, אינטל 4 ו-3. אלה הסדרות שיושקו לפי התכנית ב-2022, 2023 ו-2024 בהתאמה. באינטל גם מנסים לשנות את אופן מדידת הביצועים ובחברה מבקשים לקדם מטריקה חדשה: ביצועים פר וואט, שזה למעשה סוג של תמורה לעלות אבל בהקשר של צריכת חשמל. נקודה חשובה בעולם שעובר יותר ויותר למחשוב מבוסס מובייל ולמרכזי נתונים שעבורם כל חיסכון בצריכת חשמל מהווה עוד כמה אחוזי רווח.
השבבים יוקטנו ברמות שטרם נראו אצלה
מעבר לסדרות האלה, באינטל לא מחכים לעתיד ומתכננים אותו בתחום האנגסטרום - מדידת מאית המיליונית של סנטימטר - שצפוי להיות מיושם בשבבים העתידיים שלה. מדובר יותר על טכנולוגיית תהליך שמאפשרת להקטין עוד יותר את גודל השבבים לרמות שלא נראו עד כה אצלה, אבל כן אצל המתחרים. מבחינת אינטל מדובר בעיקר על שיפור בביצועים ובצריכת החשמל אבל יותר מכך מדובר בארכיטקטורה שתשמש גם יצרניות אחרות. החברה ציינה שחתמה על הסכם לפיו קוואלקום תהיה הראשונה שתיהנה מהטכנולוגיה הזו. בשנת 2025 ומעבר לה אינטל תעבוד על פיתוח Intel 18A שיצא לייצור אחרי Intel 20A עם שיפורים של RibbonFET - ארכיטקטורת טרנזיסטורים חדשה המאפשרת חיסכון משמעותי בצריכת החשמל.
מה שעולה בעיקר מכל ההכרזות האלו זה שבאינטל רוצים לצאת לדרך חדשה. לא עוד חוק מור והכפלת כוח המעבדים כל שנתיים אלא שינוי מוצרי העיבוד, שיפור צריכת החשמל והביצועים פר וואט שנצרך, אבל יש גם שינויים נוספים כגון באריזות המעבדים שכעת מקבלים גם הם ארכיטקטורה חדשה. זה הגיוני כי את מלחמת המזעור אינטל הפסידה כבר - אבל אם היא יכולה להציג ביצועים ומספרים שיספרו סיפור אחר מול שבבי המתחרות, אז היא תוכל להשכיח את הכישלונות של המנכ"לים הקודמים בריאן קרזניץ ובוב סוואן.
את כל המהלך הזה מוביל גלסינגר דרך אסטרטגיה שמכונה IDM 2.0, כאשר IDM כוונתו Integrated Device Manufacturer. "זוהי האסטרטגיה המובילה שלנו כדי להישאר המפתחים המובילים בטכנולוגיית תהליכים, יצרנית גדולה של מוליכים למחצה והספקית המובילה בעולם של שבבים", אמר גלסינגר. לאסטרטגיית IDM 2.0 יש שלושה היבטים: הראשון הוא המשך בניית רוב מוצריה של אינטל במפעלים שלה וברשת המפעלים הפנימית שלה. עם זאת החברה לא בוחלת להשתמש בשירותים של חברות חיצוניות כמו TSMC כשצריך.
ההיבט השני הוא הרחבת השימוש בשירותי foundry מצד שלישי בכל קו המוצרים על מנת לספק את המוצרים בכל קטגוריה שבה אינטל נוכחת. שוב, כאן בעצם מדובר בייצור של מוצרים אצל קבלנים חיצוניים. ההיבט השלישי והאחרון הוא לבצע השקעות שמטרתן להפוך את אינטל ליצרנית עבור אחרים עם כושר ייצור בארה"ב ובאירופה שיוכל לשרת לקוחות בכל העולם. כאמור בינתיים החברה בונה שני מפעלים באריזונה לשם כך אך אלה יהיו מוכנים במקרה הטוב רק עוד כמה שנים, כך לפי הערכת בן עטר.
