לראשונה בהיסטוריה: זוכה אחת בשני פרסי נובל - היכונו לעידן ה-AI במדע
לראשונה בהיסטוריה: זוכה אחת בשני פרסי נובל - היכונו לעידן ה-AI במדע
בשבוע שעבר נפל דבר בעולם המדע כאשר הוכרזו הזוכים בפרסי נובל לפיזיקה ולכימיה לשנת 2024. באופן חסר תקדים, שני הפרסים השנה ניתנו על הישגים פורצי דרך בבינה מלאכותית – ובכך ניתנה גושפנקה רשמית לתחילתו של עידן חדש שבו AI מניע תגליות מדעיות. זהו לא רק ציון דרך למדענים המוערכים שזכו בפרס, אלא גם הוכחה להשפעתו הגוברת של ה-AI ככוח מהותי בקידום המחקר המדעי.
הזוכים בפרס נובל לפיזיקה: רשתות עצביות ומהפכת הבינה המלאכותית
בפרס נובל לפיזיקה זכו ג'פרי הינטון, המכונה "הסנדק של הבינה המלאכותית", וג'ון הופפילד. השניים פיתחו בשנות ה-80 את היסודות לרשתות עצביות מלאכותיות - מערכות מתמטיות בהשראת המוח האנושי. הופפילד יצר רשת המסוגלת לשמור ולשחזר תבניות מורכבות, ועליה ביסס הינטון את עבודתו. הינטון פיתח רשת המשתמשת ב"מכונת בולצמן", המאפשרת זיהוי מאפיינים ולמידה אוטומטית. עבודתם היא הבסיס לטכנולוגיות הבינה המלאכותית המודרניות, כולל יישומים כמו ChatGPT.
הזוכים בפרס נובל לכימיה: חיזוי מבנה החלבונים באמצעות בינה מלאכותית
פרס נובל לכימיה הוענק לדמיס האסביס, ג'ון ג'אמפר ודיוויד בייקר על פריצת דרך בשימוש בבינה מלאכותית בחקר חלבונים. האסביס וג'אמפר פיתחו ב-2020 את AlphaFold2, מודל AI שפתר בעיה בת 50 שנה: חיזוי מבנה החלבונים. המערכת מסוגלת לחזות במדויק את המבנה של כ-200 מיליון חלבונים, ומשמשת חוקרים ב-190 מדינות לפיתוח תרופות, חקר עמידות לאנטיביוטיקה, ואנזימים המסוגלים לפרק פלסטיק. בייקר הצליח, באמצעות בינה מלאכותית, לעצב חלבונים חדשים שאינם קיימים בטבע, עם יישומים פוטנציאליים בתרופות, חיסונים, ננו-חומרים וחיישנים זעירים.
AI ככוח מדעי: מהפכת הבינה המלאכותית רק מתחילה
הזכיות הכפולות השנה בפרסי נובל לפיזיקה ולכימיה מסמנות עידן חדש שבו בינה מלאכותית איננה רק כלי תומך, אלא מנוע מרכזי בהתקדמות המדע. הן בפיזיקה והן בכימיה (וכמובן בבילוגיה), התגליות המשמעותיות הללו לא היו מתאפשרות ללא הפיתוחים של רשתות עצביות וכלים מתקדמים של למידת מכונה.
העבודה של הינטון, הופפילד, האסביס, ג'אמפר ובייקר מדגישה את השינוי בפרדיגמה המדעית – מעבר ממחקר ניסיוני איטי ומפרך לעולם שבו AI מזרז תהליכים וחושף תובנות חדשות במהירות חסרת תקדים. עם המשך הפיתוחים הטכנולוגיים, אין ספק שהמהפכה שהבינה המלאכותית מביאה איתה תמשיך לשנות את פני המדע בשנים הקרובות. ייתכן ולא רחוק היום בו פרס נובל יוענק לא למדען, אלא למערכת הלומדת עצמה.
הזדמנויות לסטארטאפים: איך בינה מלאכותית משנה את העולם
אבל שינוי פרדיגמה זו איננו רק נחלתם של מדענים במגדל השן, אוניברסיטאות, ומכוני מחקר. לאחרונה גם תאגידי ענק החלו להציב את הבינה המלאכותית במרכז המדע. לפני כשבוע הודיעה ענקית התרופות אלי לילי על מינויו של תומאס פוקס לתפקיד ראש ה-AI הראשון של החברה, מה שמסמן את הכיוון אליו מתקדמת התעשייה כולה.
לצד הענקיות, גם סטארטאפים פורצים קדימה בעזרת הבינה המלאכותית. דוגמה מרשימה לכך היא הסטארטאפ החדש של זוכה הנובל דייוויד בייקר, Xaira, שגייס לאחרונה מיליארד דולר במטרה למסחר את תגליותיו. סכום זה אמנם מטשטש מעט את הגבול בין סטארטאפ לתאגיד, אך הוא בהחלט ממחיש את ההזדמנות הגדולה שהתחום מציע לחדשנות מדעית ויזמות.
ובזווית הישראלית, הבינה המלאכותית כבר מתחילה לחולל מהפכה בתחום הביולוגיה והבריאות. סטארטאפ ישראלי מוביל בתחום הוא Immunai, שמפתח מודל AI למערכת החיסון במטרה להאיץ את הפיתוח של תרפיות חדשות המווסתות את המערכת החיסונית.* החברה חתמה לאחרונה על הסכם משמעותי עם אסטרהזניקה בשווי ראשוני של 18 מיליון דולר. ד"ר אנדרו הופר, מדען המו"פ הראשי של אסטרהזניקה התבטא כך: "בינה מלאכותית משנה את האופן שבו אנו מפתחים תרופות לסרטן".
דוגמה נוספת היא החברה של הכותב, Somite.ai, שפיתחה את פלטפורמת AlphaStem, ששואבת את שמה מ-AlphaFold – המערכת עליה זכו האסביס וג'אמפר בפרס נובל השנה. הפלטפורמה של Somite.ai מפתחת מודלים לחיזוי תקשורת בין-תאית והתמיינות תאים, מאפשרת גילוי ואופטימיזציה של תרפיות חדשות, ומייצרת כמויות עצומות של דאטה ביולוגי חדש, אשר מובילות לתגליות מדעיות נוספות, מתוך תקווה להציע טיפולים שיכולים לרפא עשרות מיליוני אנשים.
אכן עתיד הרפואה נמצא בצומת שבין בינה מלאכותית לביולוגיה.
עם התקדמות המהפכה המדעית בעזרת בינה מלאכותית, אין ספק שהעתיד טומן בחובו פוטנציאל עצום לחברות וסטארטאפים להפוך את העולם ולשפר את חיי האנושות.
ד״ר מיכה ברקסטון הוא יזם סדרתי, מנכ"ל ושותף מייסד בחברת הטק-ביו, Somite.ai
* גילוי נאות: המחבר הוא משקיע מוקדם באימיוניי
