פרשנותהנורמליזציה הישראלית־ערבית קיימת - בהייטק
פרשנות
הנורמליזציה הישראלית־ערבית קיימת - בהייטק
ההשקעות של סופטבנק והקשר שלה לעולם הערבי מעלות לפני השטח את היחס הדואלי שישראל מקבלת במזרח התיכון. לצד הביקורת החריפה על המדיניות כלפי הפלסטינים, קיימת הערצה גדולה לטכנולוגיה ולחדשנות הישראלית
בעולם הערבי הגישה לישראל הייתה מאז ומתמיד דואלית, גם בקרב מי שהסכימו לנרמל עמה יחסים באמצעות הסכמי שלום גלויים או חשאיים. מצד אחד, ישראל נתפשת כיישות "מרושעת", ברוטאלית ובעלת יכולות להניע תהליכים בינלאומיים. מצד שני, קיימת הערכה רבה - על גבול ההערצה - ליכולות בתחום הכלכלי ובעיקר הטכנולוגי.
זו הסיבה שעבור רוב מדינות ערב אין חסמים לצרוך טכנולוגיות ישראליות, לצד ביקורת ארסית על גבול האנטישמית בכל הנוגע למדיניות ישראל בסוגיה הפלסטינית. תוכנת "פגסוס" משקפת את המציאות הזו, מצד אחד שימוש נרחב על ידי ממשלות ערביות ומנגד ביקורת על הפיתוח הישראלי המפר כביכול זכויות אדם.
מדינות ערב, ובעיקר מדינות המפרץ העשירות, רואות במודל הישראלי של "סטארט-אפ ניישן" מודל לחיקוי לנוכח מאמציהן לגוון את הכלכלות שלהן בעשורים הקרובים מעבר להכנסות הנפט. המפרציות מעוניינות להרחיב את המגזר הטכנולוגי שלהן וכן לגזור דיבידנדים על השקעות ביוזמות ישראליות פורצות דרך. לפיכך, שיחות וקשרי עבודה בין בכירים במדינות ערב ליזמי הייטק ישראלים הפכו לעניין שבשגרה, עוד לפני שהוכרז על הסכמי אברהם לפני קצת יותר משנה.
על רקע הדברים הללו ניתן לראות גם את הידיעות על גיוס סכום בשווי לא ידוע מ"סופטבנק" היפנית לקרן ההשקעות החדשה הפועלת מישראל, בראשות שר האוצר האמריקאי לשעבר סטיב מנוצ'ין והשגריר לשעבר בישראל דיוויד פרידמן. סופטבנק ידועה בקשריה הענפים עם משפחת המלוכה הסעודית, ולכן אפשר לראות בענקית ההשקעות היפנית מעין זרוע עקיפה להשקעות הסעודיות בהייטק הישראלי. בשל המעורבות הסעודית, סביר גם שההחלטה של החברה היפנית מלפני שבועות אחדים לפתוח משרד בשוק הישראלי ולהעמיד בראשו את ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, התקבלה בגיבוי הממלכה. כהן דמות מוכרת ומקובלת על ידי מנהיגים במפרץ וייתכן שזה מה שזיכה אותו בתפקיד, מאחר שזיקתו לעולם ההייטק רופפת יותר.
היחסים בין הסעודים לחברה היפנית ידעו עליות ומורדות בשנים האחרונות. בעבר דווח כי לראשי סופטבנק לקח "דקות ספורות" לשכנע את יורש העצר מוחמד בן סלמאן להורות ל"קרן ההשקעות הציבורית", זרוע ההשקעות של הממלכה, להזרים 45 מיליארד דולר לקרן ההשקעות הראשונה של סופטבנק. אבל מאז התגלעו מחלוקות בין הצדדים כולל לגבי מה שהתברר כהשקעה כושלת ב־We Work.
בתקופה האחרונה היחסים בין סעודיה לסופטבנק חזרו למסלולם. לא רק סעודיה מעורבת בהזרמת המיליארדים לסופטבנק, אלא גם ממשלת איחוד האמירויות וזאת באמצעות אחת מקרנות ההשקעה שלה "מובאדלה", אם כי בסכומים קטנים יותר מהסעודים.
המעורבות הגוברת של סופטבנק בהייטק הישראלי זוכה להבלטה רבה בתקשורת במזרח התיכון. "הציר השיעי" וכן התקשורת המגויסת לטובת המחנה האיסלאמיסטי תקפו את ההחלטה למנות את יוסי כהן והצביעו על הקשר הסעודי־ישראלי המתהדק. לאור הזרמת הכסף מסופטבנק לקרן שפועלת בשוק הישראלי עולה שאת הסעודים הביקורת הזו פחות מעניינת וכנראה גם פחות את הצרכנים הערבים.
