ראיון"אם הרגולטור יעצור את הקריפטו, הוא לא יגן על הצרכנים"
ראיון
"אם הרגולטור יעצור את הקריפטו, הוא לא יגן על הצרכנים"
קתי קרנינג'ר, שעמדה בראש הסוכנות להגנת הצרכן הפיננסי בממשל טראמפ, עברה לשוק הפרטי כסגנית נשיא בחברת הקריפטו סולידוס לאבס וכעת מובילה משימה מאתגרת: לאחד את החברות הפועלות בתחום סביב כללים מוסכמים ולנסח רגולציה (אבל לא מחמירה מדי) לשוק הקריפטו הפרוע. "איסורים והגבלות קשות ישלחו את האנשים לרשת האפלה", היא מזהירה
"כמי שעבדה בממשלות כל חייה אני יכולה להגיד שהרעיונות הטובים ביותר של איך בונים מסגרת רגולטורית מגיעים מהשטח, מהתעשייה שרוצים לפקח עליה", אומרת קתי קרנינג'ר (Kraninger) שעמדה בראש הסוכנות להגנת הצרכן הפיננסי (CFPB) בממשל טראמפ וכיום משמשת כסגנית נשיא לרגולציה בחברת הקריפטו סולידוס לאבס (Solidus Labs).
"תכנון רגולציה הוא עניין מורכב", היא מוסיפה. "את מנסה ליצור סטנדרט של פעילות שמשאיר מקום וגמישות ושנקבע בהקשר לחברות שעליהן את משיתה את הרעיונות האלו. צריך להתחשב במודל העסקי שלהן, באופן שבו הן מנהלות אינטראקציה עם הלקוחות". סולידוס לאבס, המספקת פתרונות פיקוח וזיהוי מניפולציות במטבעות דיגיטליים, הוקמה בניו יורק על ידי היזמים אסף מאיר, חן ארד ופראבין קומאר. החברה גייסה את קרנינג'ר עם סיום המינוי שלה ב־CFPB. מאחורי קרנינג'ר שירות ציבורי ארוך. בין היתר שימשה בתפקידי מפתח במשרד התחבורה ובמשרד לניהול ותקציב (OMB).
כעת קרנינג'ר מובילה משימה מאתגרת: לקדם רגולציה בתחום שלא רוצה רגולציה ולהבטיח שתתאים למידותיו של שוק הקריפטו הפרוע. המשימה מורכבת מסיבה חשובה נוספת: בין השחקנים השונים בשוק הקריפטו אין הסכמה לגבי המילים שיתארו את סוג הרגולציה הנחשקת, שלא לדבר על אופייה. "קל יותר לדבר על זה במונחים של ביטחון פיזי: איך בדיוק מאבטחים, כמה מאבטחים מציבים, מתי מחליפים משמרות", היא מסבירה. "אם הרגולטורים יגידו, עברתי וראיתי רק מאבטח אחד ולא שלושה, מה אנחנו צריכים לעשות? עכשיו זו ההזדמנות לבסס את העקרונות האלה ולחשוב מה הדבר ההגיוני ביותר. פעמים רבות הפתרון האלטרנטיבי מגיע מהתעשייה, כי הם יכולים להגיד: זה בכלל לא קשור אליי, אין שום היגיון לכפות את זה עליי. אבל אכפת לי מהגנה על צרכנים ועל משקיעים, אז הנה הדברים שאנחנו יכולים לעשות. כשאין שיחה מסוג זה אנחנו מצויים בקיפאון".
בסולידוס לאבס מחפשים להגיע להסכמות באמצעות הקמת קואליציה לקידום תקינות שוק הקריפטו (CIMC), שבה חברים בין היתר פלטפורמת המסחר רובינהוד, חברת המידע Chainalysis ובורסת המסחר בקריפטו קוינבייס. קרנינג'ר: "אחד האתגרים של התעשייה הזו הוא שיש כל כך הרבה חדש ויש הרבה מאוד משתמשים, קמעונאיים ומוסדיים, שרוצים לקחת חלק בזה. אבל בשוק הקריפטו, בשונה מהמרחב המסורתי, לא ברור למשתתפים מתי הם מצויים בסביבה בטוחה ומפוקחת ומתי הם בסביבה ספקולטיבית. המטרה שלנו היא להשמיע את השיח על תקינות השוק להבהיר שאנחנו כבר פועלים בנוגע לרמאות ומניפולציה. אנחנו צריכים ליצור קו ברור בין אלה שמפקחים עליהם לבין אלה שאינם תחת פיקוח. אנחנו לא רוצים ליצור בירוקרטיה משל עצמנו אבל אנחנו מתקדמים ונעשים יותר ברורים לגבי קריטריונים וציפיות. זו סביבה דינמית, ויותר מ־100 גורמים ביקשו לקחת חלק בקואליציה הזאת".
איך הגעת לתחום הזה?
"תחילת הקריירה שלי היתה במשרד התחבורה. בזמן פיגועי 11 בספטמבר היינו צריכים לחשוב מחדש על הנושא של אבטחת תעופה. זו היתה הזדמנות עבורי לבנות משהו חדשני מתוך טרגדיה איומה, לחשוב על העתיד, על איך הממשלה צריכה לפעול. אותו הדבר ב־CFPB שהוקמה אחרי המשבר הפיננסי של 2008. לקריפטו נחשפתי בזמן כהונתי ב־CFPB. זה תחום קשה לרגולטורים משום שהם סולדים מסיכונים וחוששים שמשהו רע יקרה במשמרת שלהם. אבל טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא בוודאות העתיד".
בוודאות?
"בהחלט, והעתיד הוא עכשיו. הגענו לנקודה שבה יש יותר מדי מתווכים, יותר מדי בירוקרטיה וחוסר יעילות גדולה במערכת הפיננסית הנוכחית. התשתית מרתקת, אבל מה יהיו מקרי השימוש? זה כמו האינטרנט של שנות התשעים. גם אז היינו צריכה להבין אילו שימושים יש לזה, לשאול איך אנחנו יודעים אם פייסבוק, אמזון או גוגל או דברים אחרים יצליחו. אני לא אשת טכנולוגיה שמבינה לאן זה ילך, אבל קיימת הזדמנות עצומה".
"לא מחפשים להחליף את הרגולטור"
הקושי להסביר מקרי שימוש ברורים וחד־משמעיים ולהתמקד ב"פוטנציאל" או ב"הזדמנות" עמומה אינו ייחודי לקרנינג'ר. כבר 13 שנה שבלוקצ'יין כטכנולוגיה מחפשת לעצמה, ללא הצלחה, מקרי שימוש משבשים. בינתיים מה שנבנה סביב הטכנולוגיה זה בעיקר עולם פיננסי פרוע. שוק ששוויו עומד על פחות מ־2 טריליון דולר, תלוי באיזה יום אנחנו תופסים אותו, אך ש־70% מהמסחר בו הם Wash Trading – מסחר של שחקן אחד עם עצמו שנועד לייצר מצג שווא של ביקוש כדי לדחוף את מחירי הנכסים מעלה.
"הדבר הראשון שאנחנו עושים בקואליציה הוא לבנות הכשרה של קציני ציות להסמכה ייחודית לתחום הקריפטו", מספרת קרנינג'ר. "היום יש שורה של מניפולציות אסורות שמוגדרות על ידי ה־FCC (רשות התקשורת הפדרלית) . למנהלים הבכירים בחברות יש מחויבות להבין איך נראות מניפולציות כאלה ולהבטיח שהציות מוטמע במערכות שלהן. נדרשת הכשרה כדי לזהות את המניפולציות האלה בשוק הקריפטו ולדעת מה לעשות בתגובה. כקהילה אנו רוצים לבנות את המודלים האלו, לשתף בהם את כל התעשייה ולמצוא מקום שיוכל לנהל את זה. ברור לנו שלרגולטורים יהיה מה להגיד, כמו למשל איזה סוג של דיווח הם רוצים. אנחנו לא מחפשים להחליף את הרגולטורים, אבל זה דיון חשוב שצריך לפתח".
קרנינג'ר מעריכה שפיתוח הכשרה כזו ייקח שנה לערך. בינתיים, משתמשים קטנים, שנמשכים לתחום בין היתר בשל הבטחות מוגזמות לאפשרויות של עושר, מאבדים כסף רב. לכן יש טעם לפגם בהקבלה של שוק הקריפטו לימי האינטרנט הראשונים, שהרי לשחק בעמוד אינטרנט זה לא כמו לשחק עם ביטקוין. "רמאות היא לא חוקית, גם בקריפטו", אומרת קרנינג'ר. "זו לא באמת תעשייה של המערב הפרוע. יש גורמי אכיפה שפועלים, וגם התעשייה עוזרת. למשל, לחפש לאן הכסף הלך במתקפות כופר. בנוסף, לכל חברה יש את מערכות הבקרה שלה".
"חינוך פיננסי הוא משימה מאתגרת מאוד"
הבעיה היא לא השחקנים הגדולים אלא מאות הפרויקטים החדשים התרמיתיים. רגולטורים לא יכולים להתמודד עם כמות כזו.
"זה נכון, אבל תזכרי שאנחנו עדיין סובלים ממתקפות פישינג יומיומיות בטלפון שלנו".
אבל זה שוק חדש שמתיימר להיות טוב יותר מהמצב הקיים. מה שרואים בפועל זה גרסה קיצונית של בעיות ישנות.
"כמי שקידמה חינוך פיננסי אני יכולה להעיד שזה משימה מאוד מאתגרת. בסופו של דבר, מה שאנשים רוצים לעשות עם הכסף שלהם זה עניינם. מובן שתרמיות זה משהו אחר, אבל יש הרבה דברים שאנשים עושים עם הכסף שלהם שאני בחיים לא הייתי עושה. זו זכותם, במיוחד בתחום ההשקעות. מבלי לתת המלצה, צריך להשקיע רק כמה שמוכנים להפסיד ורק בדברים שמבינים בהם. למרות כל זאת עדיין יש כאן הזדמנות. למשל, לגבי השאלה האם ביטקוין יחליף מטבעות מדינה או יהפוך למנגנון תשלום אוניברסלי? אני אישית לא רואה את הדולר מוחלף על ידי הביטקוין, אבל אני יכולה להבין את הניסיונות שעושים איתו. אחד הדברים הטובים בבני אדם הוא המאמץ שלנו להתקדם ולהיטיב את מצבנו. זה נוגע גם למה שאנשים בוחרים להשקיע בו את כספם. ניסיון לשלוט בכך לא יעבוד. אם התגובה של הרגולטור תהיה לעצור את זה, הוא לא באמת יגן על הצרכנים או על המשקיעים במדינה שלו משום שהם יוכלו לעשות את זה דרך הרשת האפלה למשל. איסורים ורגולציה נוקשה דוחפים את הדברים האלו מתחת לפני השטח במקום לתת להם לפרוח תחת סטנדרטים של רגולטורים".
מה יכולים להיות הסטנדרטים של הרגולטורים? המשבר הפיננסי ב־2008 התרחש בין היתר בשל המצאת מכשירים פיננסיים מורכבים ששחקנים מתוחכמים בנו אותם לטובתם. כשהתפוצצה בועת חוסר הרלבנטיות שלהם, נוצר משבר גדול ומיתון עמוק. יש מי שמשווים בין מוצרי האג"ח מאותו המשבר למוצרי קריפטו: מוצרים שצרכנים לא ממש מבינים בהם, שצריך בשבילם כישורים טכנולוגיים גבוהים ולבסוף הם מנוצלים נגדם. מוצרי הקריפטו נראים כמו מכשיר פיננסי מורכב שכל תכליתו להביא עושר לשחקנים מתוחכמים על חשבון כל היתר.
"בהחלט שמעתי את האנלוגיה הזו", אומרת קרנינג'ר. "אף שגם היום קיים שיח ער על יציבות פיננסית בהקשר של שוק הקריפטו, אני חושבת שהמקרים מאוד שונים. התעשייה היום לא גדולה מספיק כדי להשפיע באופן דומה, והפרויקטים שאת מדברת עליהם הם בעלי אורך חיים קצר יותר ולכן אינם חלק משמעותי מהשוק. דבר נוסף הוא שגם ההשתתפות האינדיבידואלית שונה בין המקרים. באופן אישי, אני לא אוהבת את הטענה שאנשים שמשתתפים בשוק הקריפטו לא מבינים את השוק ואת מה שהם עושים".
אבל אנשים באמת לא מבינים את השוק, ויש שחקנים שפועלים בו שמקשים בכוונה על היכולת להבין אותו, לעתים בצדק ולעתים לא. הרבה משתמשים לא מבינים מה זה בלוקצ'יין ולמה יש בעיה של ריכוזיות בבלוקצ'יין. לא מבינים את הרעיון של ארנק והאופן שיש לאבטח אותו, לא מבינים מה זה טטר ואת הבעייתיות של מטבעות יציבים.
"אז איזו רמה של הבנה היא רמה מספקת? זו שאלה מעניינת לגבי החיים בכלל. קשה מאוד לשים את עצמך בראשו של כל צרכן, אז אנחנו שואלים מה תפקידה של הממשלה בנושא. קחי למשל את תנאי השימוש. הם הפכו להיות מגוחכים כי אין שום צרכן שממש קורא אותם. אנשים אפילו לא קוראים את המידע שנגיש להם כדי להבין את הסיכונים, מה אפשר לעשות?".
אבל זו תעשייה חדשה שמתיימרת להיות טובה יותר, לא לסבול מאותן בעיות.
"נכון, אבל בסופו של דבר, גם פה וגם שם האדם עומד במרכז וכולנו מועדים לאותן התנהגויות. אני מקבלת את הביקורת הזו ולכן נמשכתי לתעשייה. זו הסיבה שאנחנו מנסים לדחוף לקואליציה ולשיח".