קרטל בחסות האלגוריתם: כשחדשנות טכנולוגית מתנגשת עם חוקי התחרות
קרטל בחסות האלגוריתם: כשחדשנות טכנולוגית מתנגשת עם חוקי התחרות
בתביעה תקדימית בארה"ב נטען כי חברת תוכנת נדל"ן השתמשה באלגוריתם לצורך תיאום מחירים בשוק, והפכה באמצעותו לקרטל. המקרה מעלה שוב לסדר היום את המתח בין חדשנות טכנולוגית לבין חוקי התחרות הישנים, וההכרעה בו צפויה לעצב את גבולות השימוש ב-AI בהיבט של דיני התחרות
המקרה של חברת RealPage, חברת תוכנת נדל"ן אמריקאית, שהגיע לפתחו של בית המשפט בצפון-קרולינה, עשוי לסמן את פריצת הדרך בכל הנוגע לפיקוח על טכנולוגיות המבוססות על אלגוריתמים בשוק. בתביעה שהגישה לאחרונה רשות התחרות בארה"ב יחד עם מדינות נוספות, הן מאשימות את חברת RealPage בתיאום מחירי שכר דירה באמצעות אלגוריתם שפיתחה. לפי כתב התביעה, האלגוריתם של RealPage המליץ למספר רב של חברות נדל"ן על תעריפי שכר-דירה לנכסיהן, ובכך יצר תיאום מחירים ביניהן. יש לציין כי השימוש במידע ובהמלצות האלגוריתם היה נגיש רק לבעלי נכסים ששילמו לחברה עבור השירות. בנוסף, נטען כי RealPage ניסתה להשתלט על שוק נתוני הנדל"ן להשכרה באזורים שונים, כולל קליפורניה, קולורדו וצפון-קרוליינה. זהו מקרה תקדימי שבו רשות התחרות בארה"ב מגישה תביעה נגד קרטל המבוסס על אלגוריתם.
תפיסה מקובלת בדיני התחרות היא שכל עוד חברה ללא כוח-שוק עושה שימוש עצמאי באלגוריתם לתמחור – בין אם פיתחה אותו בעצמה ובין אם הוא פותח עבורה – השימוש באלגוריתם עשוי להועיל לשוק. הוא מאפשר לחברות קטנות לחדור לשווקים חדשים ולשפר את היעילות התפעולית שלהן. לעומת זאת, כאשר השימוש באלגוריתם מתלווה לכוח שוק, או כאשר מספר חברות מתחרות משתמשות באותו אלגוריתם, עולה שאלה משמעותית לגבי ההשפעה השלילית על התחרות בשוק.
האם החוק הקיים יספיק להתמודד עם החדשנות הטכנולוגית?
RealPage טוענת שהאלגוריתם שלה אינו מהווה פלטפורמה לשיתוף מידע או תיאום בין מתחרים וכי הוא מספק מידע מצרפי בלבד על מצב השוק ולא על פעולות של מתחרים ספציפיים. עמדה זו נתמכת על ידי כלכלנים כמו ג'ו הרינגטון, שטוענים שקרטל בין אלגוריתמים לא מהווה הפרה של חוק שרמן (חוק התחרות בארה"ב) מ-1890, שנוסח בתקופה בה רובוטים ואלגוריתמים לא היו קיימים. לפי עמדה זו, האלגוריתמים פועלים על-בסיס נתונים זמינים ופתוחים לשימוש כל השחקנים בשוק והם למעשה פועלים במסגרת של תחרות הוגנת.
לצד עמדה זו, קיימת השקפה הפוכה המתמקדת בתוצאות של התמחור האלגוריתמי, ולפיה כל אימת ששימוש באלגוריתם גורם לתיאום בין חברות מתחרות או מצמצם אי-ודאות תחרותית ביניהן, מדובר בקרטל. לפי גישה זו: "מה שאסור לאדם אסור גם לאלגוריתם" והיא מציבה סימן-שאלה לגבי החוקיות של תמחור אלגוריתמי שמוביל לתיאום מחירים.
הדיון המשפטי סביב חוקיות התמחור האלגוריתמי, כפי שצפוי להתרחש בתיק שלRealPage , עשוי לעצב מחדש את כללי המשחק בנושא בעולם התחרות, והוא מעורר שאלות לגבי היכולת של מערכות חוק קיימות להתמודד עם התקדמות הטכנולוגיה והשינויים הדינמיים בשוק. ישנם קריטריונים נוספים הנבדקים במסגרת התביעה, כמו מטרות האלגוריתם עצמו – האם נועד למכסם מחירים או לפעול מתוך שיקולי יעילות ואופטימיזציה, וכן כוח השוק של החברות המעורבות בתמחור האלגוריתמי.
להערכתי, אם הכוח המיוחס ל-RealPage -בשווקים הרלבנטיים עולה על 70% מהשוק (כנטען בתביעה), יתברר שהמטרה המוצהרת של החברה הייתה "לחסל ניחושים והשערות בשוק השכרת הנכסים" ויוכח שנגרם נזק לתחרות בשווקי-השכירות באזורים הרלבנטיים, אנו צפויים לפסיקה תקדימית שתקבע שהאלגוריתם של RealPage יצר קרטל או לכל-הפחות סייע לקרטל. כך או כך, סביר להניח שההכרעה שתתקבל בתיק זה תיצור תקדים משמעותי שיעצב את גבולות השימוש באלגוריתמים לתמחור ותשמש מפת-דרכים בנושא לעסקים בארה"ב ובעולם.
עו"ד צחי יגור הוא מומחה לתחרות וראש תחום דיני תחרות במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ
