ניתוחסייבריזן ו-Rapid משלמות על טעויות סופטבנק
ניתוח
סייבריזן ו-Rapid משלמות על טעויות סופטבנק
קריסת השווי של סייבריזן ב־90% לצד פיטורי חצי מהעובדים והחלפת המנכ"ל־המייסד בראפיד הן שתי אבני דרך נוספות ביציאת האוויר מתעשיית ההייטק הישראלית שפרחה בשנים האחרונות • אלא שלשתי החברות הללו יש עוד מכנה משותף: בשתיהן השקיעה סופטבנק היפנית שכעת, בצד הפסדי ענק, חותכת בבשר החי של הפורטפוליו שלה
"החברה ניסתה להתחרות ביותר מדי חזיתות ושווקים בו זמנית". את המשפט הזה כתב מארק פרנד, המנכ"ל החדש של היוניקורן הישראלי ראפיד (לשעבר Rapid API) בהודעה שנשלחה לעובדים ובישרה על פיטורי חצי מהם.
המנכ"ל האמריקאי הטרי, שנכנס לתפקידו בשבוע שעבר, נימק בדהירה בלתי נשלטת זו קדימה את הסיבה להתנפחות המוגזמת של ראפיד, עליה משלמים כעת את המחיר 115 עובדי החברה וגם המייסד אידו ג'ינו שפינה את משרדו.
סביר להניח כי פרנד, שהגיע לראפיד לפני מספר חודשים לתפקיד של סמנכ"ל הכספים, צודק. רוב הסיכויים שכשנחת בחברה ועבר על הספרים שלה הזדעזע לאור הפזרנות והניסיון לירות לכל הכיוונים שאפיין את ראפיד בשנים האחרונות.
אלא שראפיד, כמו סייבריזן - שמחקה את השווי של החברה מכ־3 מיליארד דולר לכ־300 מיליון דולר ועסוקה בסבבי פיטורים של מאות עובדים (ראו הרחבה בעמוד זה) - הן רק סימפטום. הן עוד גרסה, בזעיר אנפין למרבה המזל של עובדיהן ולקוחותיהן, של WeWork או Compass של המייסדים הישראלים אדם נוימן ואורי אלון.
"המחלה" המשותפת לכולן היא סופטבנק, אותו גוף ההשקעות היפני הענק של מאסיושי סון (מאסא) שכבר נחשב לאחד הסמלים המרכזיים של בועת הטק של 2021. מה שפרנד מזהה כעת כטעות אסטרטגית קשה של ראפיד וכמוהו בוודאי גם אריק גאן מסופטבנק, המנכ"ל הנכנס של סייבריזן שמחליף את המייסד ליאור דיב, הוא בדיוק מה שסופטבנק דרשה מחברות הפורטפוליו שלה לאורך השנים האחרונות. "רוצו בכל המהירות האפשרית, תשרפו כמה כסף שצריך, רק תשתלטו על נתחי השוק. כל היתר כבר יסתדר בהמשך", זו הייתה המנטרה של סופטבנק שהונחלה על ידי מאסא. ב־WeWork של אדם נוימן זה הגיע לקצה ואף תועד בספרים וסדרות טלוויזיה, אבל מה שקורה בשבוע האחרון באקו סיסטם הישראלי הוא עוד רסיסים של התנפצות החזון של מאסא.
היום כבר אפשר לתת שם פשוט מאוד למודל העסקי של סופטבנק בקרן ויז'ן שלה, שהיא זרוע ההשקעות בחברות הייטק: ריבית אפס. בשלב זה לא נראה שיש או היה הרבה תחכום מעבר לכך. סופטבנק פיזרה כסף ללא הכרה, נהפכה למשקיעה הפעילה ביותר בהייטק העולמי ב־2021 עם השקעות של 35 מיליארד דולר באותה שנה. בחמש השנים הראשונות מאז שנכנסה בסערה להשקעות בהייטק ב־2017, השקיעה הקרן סכום אדיר של 144 מיליארד דולר במאות חברות.
כעת, לאחר שהריבית רחוקה מאפס, מבט בפורטפוליו הישראלי של סופטבנק, דומה לפורטפוליו הכללי שלה והוא עמוס בפיטורים, קיצוצים, שינויי כיוון אסטרטגיים והחלפות מנכ"לים. בישראל הנקודה האחרונה בולטת במיוחד והיא החלה למעשה עוד במהלכים שקטים יותר של החלפת המנכ"לים והמייסדים הישראלים של טראקס עם השלמת גיוס הענק של 640 מיליון דולר בהובלת סופטבנק ב־2021. חברת רדיס מינתה לאחרונה מנכ"ל אמריקאי חדש, ועופר בנגל, המייסד והמנכ"ל ב-12 השנה האחרונות, מונה לתפקיד יו"ר החברה.
בדיוק כפי שתוארה השתלשלות העניינים באינספור כתבות, ספרים וסדרות על עלייתו ונפילתו של אדם נוימן, מערכת היחסים שלו עם מאסא נוטה להתחיל מירח דבש עתיר מזומנים ולהיחתך בגרזן ברגע שילד הפלא לא עמד בציפיות לצמיחה פרמננטית.
גם באי טורו שביטלה את הנפקת הספאק שהייתה אמורה להתקיים לפי שווי של כ־10 מיליארד דולר, נראה כי סופטבנק הפעילה את שיטת המקל במקום הגזר שהיה מקובל בשנים הטובות והובילה גיוס פרטי לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר במרץ האחרון. סטרים אלמנטס, פיטרה כמעט חצי מהעובדים בשני סבבים של 100 מפורטים. בשלב זה היחידות מהתיק הישראלי של סופטבנק שמחזיקות את הראש מעל המים וחומקות מזעמו של מאסא הן ויליוט וקלארוטי.
מעניין לבחון את המהלכים של סופטבנק בהשוואה לשתי הקרנות הנוספות שהיו הפעילות ביותר לצידה בשנות הגאות - טייגר גלובל שהייתה במקום השני בישראל ואינסייט במקום השלישי. שיטות הפעולה של שלושתן שונות בתכלית - טייגר גלובל, שמראש לא התיימרה למנות נציגים לדירקטוריונים ולא הצליחה לשנות את החשיבה שלה מהשוק הציבורי בו פעלה היסטורית לפרטי, פשוט נעלמה. היא כמעט ולא מעורבת בחברות הפורטפוליו שלו, ההשקעות החדשות מוקפאות ועל פי פרסומים בחו"ל היא אף מחפשת רוכש לתיק הפרטי שלה.
אינסייט מייצגת את הקצה השני עם מעורבות עמוקה בחברות הפורטפוליו, אך בשלב זה בהשוואה לסופטבנק היא מצטיירת כסבלנית יותר. אמנם גם בחברות הפורטפוליו שלה נערכו לא מעט סבבי קיצוצים, אך מרבית המנהלים בינתיים במקומם, פרט לאמיר אורעד, שעזב בשבוע שעבר את כסא המנכ"ל של סייסנס.
חלק מהאגרסיביות של מאסא לעומת טייגר גלובל או אינסייט, נובעת מכך שסופטבנק היא חברה ציבורית שהפסדיה חסרי התקדים גלויים לעיני כל. גם הפסדיה הכבדים של טייגר גלובל כקרן גידור נחשפו אמנם, אבל לא מדובר במניה שנסחרת על בסיס יומיומי. אינסייט מדווחת רק לקבוצת המשקיעים שלה ומצליחה בכך לשמור בסוד את הביצועים.
לעומת זאת, מניית סופטבנק ממשיכה ליפול כבר תקופה ארוכה ומתחילת 2023 איבדה 10% נוספים. ברבעון הרביעי של 2022 הקבוצה הפסידה 6 מיליארד דולר וזה היה אפילו שיפור מסויים לעומת הפסד של 10 מיליארד דולר ברבעון שקדם לו. מאסא עצמו לא השתתף בשיחת הוועידה עם המשקיעים לאחר פרסום הדו"חות השנתיים, לראשונה בתולדות סופטבנק, אבל צוטט משיחות סגורות באמירה כי חלק מהמייסדים עדיין לא מוכנים להכיר במציאות של רמות השווי החדשות.
על רקע זה קל להבין את ההתפתחויות האחרונות ביוניקורנים הישראלים של סופטבנק. זה אומר גם כי כל יתר המייסדים של חברות הפורטפוליו שלו צריכים להיות דרוכים במיוחד אם הם רוצים לשמור על הכסא שלהם. מאסא, בן ה־65, עבר ממשחק התקפי במהלכו השקיע 6 מיליארד דולר בממוצע ברבעון בסטארט־אפים למשחק הגנתי עם השקעות של 350 מיליון דולר בלבד ברבעונים האחרונים, ויש לו הרבה יותר זמן לנבור במספרים ולערוף ראשים.
במקרה של סייבריזן, שהשלימה עם גיוס לפי עשירית מהשווי לעומת הגיוס הקודם וגם במקרה של אי טורו שספגה הפחתה משמעותית בשווי מול תוכנית ההנפקה, זה עבד. האסטרטגיה החדשה של סופטבנק היא אמנם קשה לדור המייסדים של השנים האחרונות, אך אינה בהכרח רעה. לא כל מי שיש לו רעיון מצויין לטכנולוגיה מתאים לנהל חברה גדולה ולעתים הזזת היזמים הצידה היא הכרחית כדי לאפשר לחברה להתפתח. המקרה של סופטבנק פשוט צורם יותר מאחרים בגלל ששוב יש תחושה כי לא מדובר באמת באסטרטגיה, אלא בתגובת נגד מבוהלת למציאות החדשה שאף אחד לא עצר לחשוב עליה מבעוד מועד.
