האקסלרטור של אינטל נסגר דווקא כשיזמים צריכים תמיכה יותר מתמיד
האקסלרטור של אינטל נסגר דווקא כשיזמים צריכים תמיכה יותר מתמיד
תוכנית האצת הסטארטאפים אינטל איגנייט נסגרה ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להישאר עם וואקום באקוסיסטם הישראלי. לישראל יש מוניטין של אומת סטארטאפ, והכלכלה הישראלית נשענה במידה רבה על תעשיית ההייטק - הקטר של המשק. אבל בעולם שבו התחרות הגלובלית בין חברות טכנולוגיה הולכת ומחריפה, יש צורך לסייע ליזמים לייצר יתרון על פני המתחרים שלהם מעבר לים. זה מקומן של תוכניות ההאצה לסטארטאפים, המספקות לחברות את המעטפת הנדרשת להתגבר על אתגרים טכנולוגיים ועסקיים, ולהתמודד בתחרות בשווקים בינלאומיים. הבעיה שכמעט ולא קיימות תוכניות מסוג זה הנחוצות לאקוסיסטם הישראלי.
אני יזם סדרתי שהיה שותף להקמת שתי חברות סטארטאפ, את המיזם הראשון שהייתי שותף להקמתו מכרנו לקבוצת עליבאבא. לאחר שעזבתי את עליבאבא והקמתי את המיזם השני, השתתפתי בתוכנית של איגנייט. הסיבה שהשתתפתי בתוכנית כזו גם בתור יזם סדרתי שכבר הביא סטארטאפ למכירה, היא הערך המשמעותי שהתוכנית נותנת ליזמים ולמיזם. לראייה, עד היום גייסנו לחברה השקעות בסך 50 מיליון דולר.
בעקבות שינויים ארגוניים באינטל העולמית, נסגרת תוכנית אינטל איגנייט שהייתה תחנה משמעותית עבורנו. התוכנית החלה בתל אביב והתפתחה לפעילות גלובלית בארה"ב ואירופה, בין ההצלחות הישראליות שצמחו ממנה אפשר למנות את האקזיטים של Deci שנמכרה לאינבידיה, פלואו סקיוריטי שנמכרה לקראודסטרייק, קוואק - לג'ייפרוג, גרנולייט - לאינטל, Speedb ל-Redis, אוקסיי - ל-GitLab, הליוס - לסניק ועוד.
הסוד להצלחות יוצאות דופן אלו הוא שבשונה מתוכניות האצה אחרות, שיש להן אינטרס לשרת גם את מי שעומד מאחורי הפעלת התוכנית. באיגנייט לא משכו את הסטארטאפים לכיוון שונה והסיוע ליזמים היה בדרך שהם בוחרים. בנוסף, כמו תמיד בעולם הסטארטאפים הכל טמון באנשים. הצוות שניהל את איגנייט היו בעבר יזמים בעצמם, לכן ניגשו לאתגרי בניית הסטארטאפים מזווית שרק מי שחווה את הדברים בעצמו ידע איך להתייחס אליהם. התוכנית סיפקה כמו תוכניות רבות ואחרות כלים לניהול מכירות, שיווק, וידע בכספים. תהליך התאמת המוצר לשוק (PMF), כולם יודעים שצריך להגיע לשם, אבל איך מגיעים לשם? זאת כבר שאלה יותר קשה שעוזרים לענות עליה באיגנייט. הייחודיות גם הייתה בעולמות ה״רכים״ והלא מדוברים. כמו התמודדות עם קושי מנטלי וניהול לחצים, סדנאות לבני זוג של היזמים כדי לייצר חיי משפחה מאוזנים, השפעה תרבותית לפני שיוצאים למכירות בארה"ב דרך פעילויות כמו סדנת גולף בקיסריה שם לומדים לדבר אמריקאית ולא אנגלית ואת כל הגינונים הנלווים.
בסוף, הכל תלוי ביזמים ובצוות, אך תמיכה מבחוץ והאקוסיסטם יכולים להיות מאוד משמעותיים. תדמינו את התמיכה שיש לסטארטפים בוואלי, אנחנו צריכים משהו אומנם שונה אבל חזק באותו מידה אם לא יותר פה בוואדי. לכן, כדי לסגור פער של הצד הישראלי בתחרות הגלובלית, בעידן בו AI דוחפת את כל העולם להתקדם מהר יותר בפיתוח תוכנה מבעבר.
צריך לוודא שיש את ההנחיה והתמיכה לחברות סטארטאפ בעולם החדש, ולסייע ליזמים דרך תוכניות האצה כמו אלו שאנחנו עברנו בהן. כיום אין ליזמים חלופות בשוק לאחר סגירת איגנייט, ותעשיית הסטארטאפים שסטטיסטיקת ההצלחה בה נגד היזמים, לא יכולה להישאר ללא מסלול ההזנקה שיאפשר למיזמים ישראלים לקבל ייתרון בלהתחרות בשוק הגלובלי.
איתמר פרידמן הוא מנכ"ל חברת Qodo, יוצאת תוכנית האצת מיזמי הדיפטק אינטל איגנייט
