שוברת קודיםפתאום למבקרי הטכנולוגיה אין ספק
שוברת קודים
פתאום למבקרי הטכנולוגיה אין ספק
מבקרים נחשבים בעולם התגלו החודש ככאלה שמתעלמים באופן שיטתי מעובדות כשאלו לא התאימו לטיעונים שלהם בנוגע למתקפת חמאס. קשה שלא לתהות אילו רעיונות פגומים נוספים הובילו את מחקריהם
בספטמבר פרסם מגזין "טיים" עוד אחת מרשימות האנשים המשפיעים ביותר שלו. הפעם - 100 דמויות המפתח בבינה מלאכותית. הרשימה כללה ארבע קטגוריות - מנהיגים, יזמים, מעצבים והוגים - ובחלקה העיקרי היתה צפויה למדי, מדגישה כמה מהדמויות הבולטות בתחום כמו מנכ"ל OpenAI סם אלטמן, איש העסקים אלון מאסק ומשקיע ההון סיכון מארק אנדריסן. אך ברשימה היה רכיב פחות צפוי: מבקרי טכנולוגיה דומיננטיים. לרוב, ברגעי אופוריה, לא מקדישים מקום למבקרים "הורסי חגיגה". והנה בכל זאת כמה ממבקרים אלו זכו למקום של כבוד ברשימה, יחד עם קבוצה גדולה יותר של מדעני מחשב, אתיקנים, יזמים ועיתונאים שביססו עצמם כסמן המוסרי של התחום, עוסקים בשאלות הנוגעות לזכויות אדם, סביבה, עובדים ויחסי כוחות.
ואז הגיעה השבת השחורה של 7 באוקטובר. בעוד כמה מהמבקרים גינו את מעשי חמאס, כמה בולטים מהם התעלמו, ואחרים אף חגגו את הטבח וראו בו מעשה "התנגדות". אדוארד אונגווסו, למשל, מבקר בולט שכותב למגזינים ועיתונים חשובים בארה"ב, צייץ למעל ל־60 אלף עוקביו ב־7 באוקטובר שמראה הדחפור של חמאס הורס את גדר הגבול הוא "מפואר". מאוחר יותר, כשממדי הברבריות המשיכו להיחשף והוא ספג ביקורת על ציוציו, כתב: "נא לא לבזבז אוויר לנשימה אם אתם מתכוונים להגיד נו נו. אני פשוט אשתיק או אחסום ואשכח. לסיים את הכיבוש, לסיים את האפרטהייד, לסיים את הטרור".
אונגווסו מעולם לא התמודד עם השאלה כיצד הוא תומך בתנועה שלכאורה מתנגדת לאכזריות משטר אחד, ובו בזמן מתפארת בהרג של 1,400 בני אדם, רובם אזרחים. בהמשך הקצין את עמדותיו. בשבת האחרונה אף שיתף בהתלהבות סרטון של כמה תיכוניסטים אמריקאים שקראו במסדרונות התיכון "לשחרר את פלסטין מהנהר ועד הים", מתעלם מכך שמשמעות קריאה זו היא למחוק את מדינת ישראל, ולא שאל עצמו האם בכל הקשר אחר היה תומך בארגון דתי פונדמנטליסטי שקורא להשמדתה של מדינה.
באותו יום ארור גם מדענית המחשב טימנט גאברו הגיבה. "הגזענות הצרופה", קבעה, "ההשלמה המוחלטת שאמורה להיות לנו עם ההנחה הבלתי מעורערת שחיים של לבנים שווים הרבה יותר מחייו של כל אחד אחר המכונה 'חיית אדם'. זעם על האנשים שמעזים להציע אחרת - זה מגעיל לחלוטין". גאברו, אתיופית במוצאה, שעיטרה בשנים האחרונות שער כל עיתון חשוב, בהם "הניו יורק טיימס", "הגרדיאן" ו"הוושינגטון פוסט", בחרה להתעלם מכך שיהודים אינם בהכרח לבנים ופוליטיקת הזהויות שלה הורגלה בארה"ב לא רלבנטית למזרח התיכון. היא גם לא הבינה שניתן לגנות את ההפצצות שמבצעת ישראל בעזה, בו בזמן שמגנים את חמאס.
1. עיוורון מוסרי חריף
-ברגע אחד ניכר כי מה שנראה ברור מאליו - שפעולות מסוימות רעות לא משנה מי עושה אותן, ובוודאי טרוריסטים שעוברים מבית לבית ומוציאים להורג כמה שיותר אנשים רק משום שהם ישראלים נהפך לקוצר ראייה מוסרי בלתי ניתן לגישור עבור אחדים שמתגאים במאבקם למה שצודק והומני לדעתם. ושאותם אנשים שמיהרו לתמוך, בצדק, במחאת העם האיראני (והנשים האיראניות בפרט) נגד שלטון דכאני, מוכנים במהירות לתמוך בשלוחה שלו, שמחזיקה באידיאולוגיה דומה.
חוסר הבהירות המוסרית הזה אינו ייחודי לשמאל של עולם הטכנולוגיה, והוא רווח בחוגים רבים בשמאל האקדמי וכולל התעלמות ממעשי חמאס, מציאת היגיון תיאורטי להצדקת טבח וחטיפה המונית כחלק ממאבק ל"דה קולוניזציה", האשמת ישראל בכל שרשרת האלימות, ולבסוף התעלמות שיטתית מעובדות כשאלו לא התאימו לטיעונים ולתבניות המוגדרות מראש.
בכל זאת, העיוורון שבו לקו כמה ממבקרי הטכנולוגיה היה חריף במיוחד, משום שעמד בסתירה למה שהטיפו, טענו, חקרו או נלחמו עבורו בשנים האחרונות.
2. שפה גדולה, מידע מפוקפק
כך, למשל, אחת הביקורות המשמעותיות נגד הרשתות החברתיות היא מה שמכונה "מחסום השפה" בסינון תוכן. ביקורת זו סוברת, בצדק רב, שיש בעיה אינהרנטית עם העובדה שמרבית מסנני התוכן שמעסיקות פייסבוק, טיקטוק ואחרות לא דוברים את השפה המקומית שעליה הם אחראים. פער זה הביא, לטענת מבקרי טכנולוגיה רבים, לחוסר יכולת לזהות בזמן אמת אירועים מהותיים כמו, למשל, רצח העם במיאנמר. אותם המבקרים אף ציינו והצביעו בצדק רב, כי גם היום פער השפה נוכח וציינו בביקורתיות את הידיעה שלפיה המערכות האוטומטיות של אינסטגרם תרגמו לא נכון מילים בערבית וסיננו כך תכנים.
אך פער השפה, ככל הנראה, הוא רק תרגיל אינטלקטואלי. אותם אלו ששיתפו את הכתבה על התרגום הגס של אינסטגרם לא הפעילו על עצמם את אותם הסטנדרטים. רובם נשענו על תרגום של גוגל או צד שלישי ללא כל אימות, עבור שפה שרק כ־10 מיליון איש בעולם דוברים אותה (עברית) בזמן שהם מבקרים בחריפות את ישראל או מגנים על חמאס.
מבקר טכנולוגיה אחד, פריס מרקס הקנדי, על עשרות אלפי עוקביו, אף שיתף טקסט מאתר The Electronic Intifada, ובו תרגום חלקי של ריאיון ששודר ברשת ב' שבו אחת מחטופות חמאס ששוחררו ציינה כיצד שוביה נהגו כלפיהם באופן הומני, ככל שאפשר לקרוא לזה כך, סייגה. "מעניין לראות מספר גדל והולך של אלה שבאמת הוחזקו על ידי לוחמי חמאס מדברים על איך זכו ליחס טוב מצדם", צייץ מרקס, שאינו דובר את השפה העברית ולא ידע שרגע אחר כך סיפרה שאותו מחבל (לא "לוחם") השתמש בה כמגן אנושי.
זאת ועוד, אחת הביקורות השולטות כלפי חברות בינה מלאכותית גנרטיבית נוגעת לחוסר היחס של כלים אלו לעובדות, וכיצד מודלים של שפה גדולה, שעליהם הם מבוססים, רק פולטים מידע בלי להבין או להתייחס למציאות. מודלים אלו, טוענים המבקרים, נשענים על מאגרי נתונים גדולים בדגש שגוי על כמות ולא איכות. והנה בכל זאת, כאשר מגוון רחב של מקורות, ממסדיים, עיתונאיים ועצמאים הציגו טענות מרובות כי האסון בבית החולים הערבי אל־אהלי ב־17 באוקטובר לא נעשה על ידי צה"ל, דבר לא עזר. גאברו למשל האשימה את התקשורת ואחרים ב"גזלייט" ובאכזריות בשל העובדה שבכלל מתנהל דיון על מה שהתרחש, בעוד החוקר ומבקר הטכנולוגיה ג'תן סדובסקי הסביר בציניות: "מי זה עוד יכול להיות? האם עזה מופצצת ונטבחת על ידי צבא סודי אחר? פתאום כל דו"ח נכתב על ידי פילוסופים שאינם מאמינים שניתן להבחין בסיבתיות".
אפשר להבין השטחה של טיעונים כשהיא נעשית על ידי ציבור רחב הזר לאזור, אך פחות כשהדבר נעשה על ידי מי שאמורים להוביל דיון מעמיק ומורכב על מוסר, שחלק מעקרונות עבודתם הוא הטלת ספק, פתיחות וחיפוש אחר עובדות ואמת. כעת, אין אלא לתהות אילו רעיונות פגומים נוספים מונחים בבסיס חשיבתם, שהובילו אותם להצהיר בגלוי על תמיכה באלימות או להתעלם מרצח המוני. אנו גם לא יכולים שלא לתהות היכן עוד רעיונות אלו נוכחים במחקרם ובעבודתם.
