דווקא עכשיו: היזמים שהקימו סטארט-אפ בזמן המלחמה
דווקא עכשיו: היזמים שהקימו סטארט-אפ בזמן המלחמה
הגשת בקשות לרשות החדשנות מחדר במלון המפונים, ורישום החברה בזמן שבן הזוג במילואים: ישנם אנשים שלא נתנו למלחמה לעצור את המיזם שלהם. "היזמים בתקופה הזאת יותר בשלים - כאלה שהם יזמים פעם שנייה או מאוד מעורים בתחום אליו הם הולכים, והרבה יותר בטוחים ללכת לשם"
גל אדמתי, חבר קיבוץ דורות שבנגב המערבי, פונה מביתו עם תחילת המלחמה ב-7.10 למלון בירושלים. תשעה ימים לאחר מכן, ב-16.10 הוא כבר ייסד חברת פודטק בשם קורטאין מתוך חדר המלון, בימים של תחילת המלחמה כשההכל היה לוט בערפל הקרב וחוסר הוודאות היה עצום. "הייתי מפונה עם המשפחה בירושלים עד סוף דצמבר והיה מאוד קשוח להקים את החברה תוך כדי. אבל התלבטות אם לפתוח את החברות לא הייתה לי לרגע. מבחינתי ממשיכים, מקימים, מתקדמים, עובדים מול רשות החדשנות", הוא מספר.
את הבחינה למענק של הרשות לחדשנות עבור חברת הארווסטר, חברת אגריטק שפיתחה טכנולוגיה לשימוש ב-dsRNA לטיפול בפטריות בפירות וירקות לאחר קטיף, ושהוקמה בדצמבר 23 תוך כדי המלחמה הוא הגיש מתוך מלון המפונים. "היו כל מני שמועות עוד לפני המלחמה שיהיה קיצוץ של 100 מיליון שקל פה, 100 מיליון שקל שם והיו חששות שהרשות תקצץ בתוכניות בעקבות המלחמה. בפועל זה לא קרה והתוכנית ('שנת אפס', מימון של 85% מרשות החדשנות לשנת הפעילות הראשונה) חיה וקיימת.
אדמתי, נולד בלונדון, לאם אנגליה ואב מקיבוץ בארי. הוא גדל מגיל 11 בבארי ובשנת 2010 הגיע עם משפחתו לקיבוץ דורות. הוא בעל ניסיון רב בתחום ניהול המו"פ בחברות טכנולוגיות ובשנה האחרונה שימש כראש תחום פיתוח עסקי למיזמים בחממת InNegev, הפועלת בפארק עידן הנגב סמוך לבאר שבע, מתוכה צמחו גם שני הסטאראטפים שהקים תוך כדי המלחמה.
אמנם את המימון להקמת הסטארט-אפ השיג מרשות החדשנות והחממה, אבל גיוס האנשים למיזמים היה מאתגר. "בתפיסתי אני חש שיש הרבה חוסר וודאות ואנשים לא אוהבים לעשות שינויים תוך כדי רגעי משבר ולחץ. היה חשש שפשוט לא יהיו מועמדים מתאימים לתפקיד כי כל האנשים יעדיפו לשמור על הכסא אבל כן היו מספר מועדים ואנחנו מאוד מרוצים שהצלחנו לגייס אדם שהחליט לקחת סיכון ולעבור אלינו ממקום עבודתו", הוא אומר.
גם ד"ר הדס זיסו, מייסדת שותפה ומנכ"לית אנדוקיור, המפתחת מערכת אולסטרסאונד רובוטית מבוססת בינה מלאכותית לאבחון וניהול מחלת האנדומטריוזיס, הקימה את החברה באופן רשמי בנובמבר, תוך כדי מלחמה. באותו זמן בעלה היה מגוייס למילואים וכך גם אחד מהעובדים היחידים בחברה. "עם רופא מהצוות שגוייס למילואים ועסקאות עם משקיעים שנבלמו החלטתי מתוך הקושי שאין דרך אחרת אלא להמשיך קדימה ולהביא משהו טוב לעולם. מצאתי את עצמי לבד עם הילדים וזה היה מאתגר גם נפשית וגם לוגיסטית אבל החלטתי שעם כסף או בלי כסף ועם כל מה שקורה כרגע אני פותחת את החברה", היא מספרת.
ממש בימים אלה זכתה החברה במענק קרן המו"פ של רשות החדשנות שיאפשר לה לעבוד בשנה הקרובה על פיתוח מערכת רובוטית לשימוש בנשים. "גיוס כספים הוא תמיד מאתגר אבל אולי אולי דווקא העובדה שאנו חברה צעירה עם 'אש בעיניים' עומדת לטובתינו, להבדיל מחברות בוגרות יותר שנקלעו למשבר ולא ברור אם יצליחו לצאת ממנו", היא אומרת.
החברה החלה לפעול להוכחת היתכנות ראשונית למעשה כבר בינואר 23 עם עובדים שפעלו ללא משכורות אבל בנובמבר השנה היא הוקמה רשמית כחברה בע"מ והחלה לגייס עובדים. "היה קושי לגייס עובדים, חלק מהאנשים קיבלו רגליים קרות רגע לפני בגלל שרצו להישאר בחברות שלהם אבל הצלחנו למצוא אנשים טובים באמצע הדרך וגייסנו שני עובדים שממש נרתמו לזה מתוך שליחות".
בשנים האחרונות יש ירידה מתמדת במספר הסטארטאפים שנפתחים בישראל כאשר ב-2022 נפתחו כ-600 חברות חדשות בלבד, בהשוואה ל-1,400 סטארט-אפים בשנת 2014, כך לפי רשות החדשנות. בסוף אפריל 2023, עוד לפני פרוץ המלחמה פרסמה רשות החדשנות נייר עמדה בו הביעה דאגה מהירידה במספר המיזמים הטכנולוגיים החדשים שנפתחים בישראל.
אמנם נפתחות פחות חברות אבל היזמים שבוחרים כן לפתוח בזמנים כאלה הם יותר בשלים ומעורים בתחומם, אומרת שולי גלילי, שותפה מנהלת בקרן ההון סיכון UpWest. "כשאני מדברת עם יזמים שיוצאים לדרך בכזו תקופה קשה זה מדהים כי הם עושים את זה מכיוון שהם רוצים לצאת לדרך הזאת, לא בגלל שיש הרבה כסף בשוק. לכן, איכות היזמים שרואים היא שונה. היזמים בתקופה הזאת הם יותר בשלים, כאלה שהם יזמים פעם שנייה או כבר מאוד מעורים בתחום שהם הולכים אליו והרבה יותר בטוחים ללכת לשם".
אותם יזמים אמיצים יימצאו שקשה היום לגייס כספים עבור סטארטאפים ישראלים, אולי קשה יותר מאי פעם. גלילי, שהייתה מנהלת לשכת המסחר קליפורניה ישראל במשך 16 שנה מודאגת מחוסר הוודאות סביב המלחמה. "משקיעים שהשקיעו בישראל ימשיכו להשקיע בישראל. זה חשוב להם והנחישות, הידע והיכולת לקחת סיכונים של היזמים הישראלים לא נעלמו. עם זאת, משקיעים חדשים שאף פעם לא השקיעו בחברות שנמצאות בישראל, יהיה מאוד קשה לרתום אותם להיכנס להרפתקאה הזו", היא אומרת.
למרות זאת, בטווח הארוך היא אופטימית. "המון תלוי באיך נמשיך לבנות את הכלכלה, אם נחליט שאחד הדברים הכי חשובים הוא לשמר את תעשיית ההייטק הישראלית, ויש הרבה אנשים שמשקיפים היום על ישראל ורוצים להבין איך אנחנו יוצאים מהאירוע, אז יש ציפייה שנצא מזה מזה יותר חזקים. אני חושבת שאין לנו את הפריבילגיה גם מהבחינה של להמשיך להתחרות וגם להמשיך ולשמר את החברות הבינלאומיות שכבר נמצאות בישראל היום, שלא לעמוד בציפייה הזו".
מבחינת גיוס כח אדם עבור אותם הסטארטאפים שמוקמים בעת הזאת גלילי מזהה שתי מגמות. הראשונה היא שהיום, בניגוד לעבר, יש אפשרות לגייס כוח אדם בכל מקום בעולם. האתגר הוא לדעת לנהל חברה שעובדיה מפוזרים בעולם. המגמה השנייה היא שיש יותר הססנות מבחינת גיוס של אנשים מאוד בכירים. "אני רואה שיש רצון להגיע לשלב של היתכנות טכנולוגית ושוק לפני שהולכים ומגייסים מאוד יקרים. זה נובע גם מכך שיש חוסר וודאות לגבי מתי הכסף יגיע ואם יצליחו לגייס", היא אומרת.
לדבריה, גיוסי הסיד היום נעים בין מיליון ל-3 מיליון דולר אותם מגייסות החברות על מנת להוכיח היתכנות של הטכנולוגיה ושל השוק. אותן החברות שמוקמות היום ומצליחות לגייס כספים צריכות לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר מבעבר של הוכחת היתכנות. "אנחנו רואים שלקרנות האמריקאיות קשה מאוד למכור 'חלומות'. אם החברה לא מוכרת במיליון דולר לפחות אין על מה לדבר, זה מה שהם רוצים לראות ולא הבטחות, כולם סבלו משכרות החלומות של 2021 אז זה מה שרוצות לראות הקרנות ובעולמות הבריאות זה מאוד קשה כי לוקח כמה שנים טובות להגיע לשם", אומר טלאור זקש, שותף מנהל בקרן ההון סיכון e health ventures.
על ההחלטה להקים סטארט-אפ דווקא בתקופה זו, אומר זקש שזה אף פעם לא זמן טוב להקים סטארט-אפ ושזו החלטה "לא רציונלית". "עדיף לעבוד בגוגל מאשר להקים סטארטאפ ואני חושב שעכשיו הסיכוי למצוא משקיעים הוא קטן יותר, לכן זו לא תקופה טובה".
מגמת הירידה בכמות הסטארטאפים שנפתחים והעלייה בכמות המיזמים שנסגרים בעקבות המלחמה והסביבה הכלכלית שנוצרה רק מדגישה את האומץ שנדרש מיזמים היום. ועם זאת, זקש צופה שהשנה נראה דווקא עלייה בכמות הסטארטאפים שנפתחים. "תהיה התכווצות בהייטק, יש חברות שנסגרות ואני צופה שיהיו צמצומים גם בענקיות הההייטק ואז יהיו יותר אנשים בחוץ שיחפשו מה לעשות ויקימו סטארט-אפים מכיוון שכשהייתה להם את העבודה הקבועה הם החזיקו בחלום להקים מיזם וכשלא תהיה להם אותה - הם ינסו את החלום. אז אני חושב שלפחות ניסיונות - יהיו".
לדבריו להתחלה ממש, להקמת חברה, דווקא אפשר יחסית למצוא כסף גם בתקופה הזו כי יש חממות ואם היזם מאוד מוכשר הוא יכול גם לגייס כסף מאיינג'לים וכו'. "מי שמתחיל עכשיו מגייס בשוויים נמוכים יותר. אפשר לפנות לחממות אבל זה כסף יקר. אם הוא הוא הולך לחממות אז מראש השווי שלו נמוך ואם מדובר באיינג'לים אז הם פחות רגישים לשוק. המצב בשוק בעיקר משפיע על החברות בשלבי הסיד, שכבר רצות שנתיים ונאלצות לספוג הורדת שווי", הוא אומר.
נקודת האור במצב הקשה של השוק היום היא היזמים עצמם. "אני רואה עלייה באיכות של האנשים שפונים ליזמות ואני מקווה שזו תהיה מגמה, שהגענו לקצה התחתון של כמות הסטארטאפים שנפתחים במדינה ועכשיו נראה יותר", הוא אומר.
