סוד ההצלחה של תעשיית הציוד הרפואי הישראלית
רבים אינם מודעים לכך שישראל היא אחת ממעצמות הציוד הרפואי הגדולות בעולם. החדשנות הישראלית בתחום המכשור הרפואי, על גווניו השונים, היא משמעותית ביותר והיא לא פחותה מזו של תעשיית הסייבר. בשלושת העשורים האחרונים כמעט שאין טכנולוגיה רפואית מהותית שפותחה ונכנסה לשימוש מסחרי שלא הומצאה ופותחה כולה בישראל, או שאינה מבוססת על רכיבים שתוכננו על ידי יזמים ישראלים. טכנולוגיות אלו כוללות בין היתר: מכשירי הדמיה (CT, MRI), תומכנים (סטנטים), קוצבים, דפיברילטורים, משאבות אינסולין, התקנים נוירולוגיים, דיאליזה, ציוד דיאגנוסטי, רפואה דיגיטלית, רובוטים ניתוחיים ומוצרים רבים נוספים.
חדשנות מוצלחת וארוכת שנים זו שיפרה את תוחלת החיים ואיכות החיים של עשרות מיליוני מטופלים ברחבי העולם – לצד הצלחות מסחריות מרשימות. ולמרות זאת, תעשיית הציוד הרפואי הישראלית זוכה לפחות חשיפה ציבורית לעומת תחומים אחרים בהיי־טק. אחת הסיבות לכך היא שרוב טכנולוגיות המכשור הרפואי פועלות במרחב העסקי־רפואי (B2B) – מהשלב שבו הן מפותחות ועד לשלב שבו הן נרכשות על ידי תאגידים בינלאומיים. כתוצאה מכך, הציבור כמעט ואינו נחשף אליהן. חלק גדול מהטכנולוגיות הרפואיות הנמצאות בשימוש יומיומי מבוססות על פיתוחים ישראליים אך ממוסחרות בשמות התאגידים הרפואיים הבינלאומיים. בנוסף לכך, הצלחתן של טכנולוגיות אלו נמדדת לא רק במדדים מסחריים אלא גם בהשפעתן הקלינית ובתרומתן לחיי מטופלים ובחיסכון עבור ארגוני הבריאות. זאת אף על פי שההצלחות המסחריות של חברות אלו, בעיקר בשוק האמריקאי, הן עצומות בהיקפן.
אחד ממנועי ההצלחה של התחום הוא ההיכרות המעמיקה של יזמים ומנהלים ישראלים עם שוק הבריאות האמריקאי – השוק הגדול והמתקדם בעולם. בשל המורכבות הטכנולוגית של טכנולוגיות רפואיות, לאחר אקזיטים מוצלחים, הנהלות של סטארט־אפים רבים עברו לארה"ב כדי לקדם את המוצר במסגרת החברה הגלובלית, לרבות המייסדים, מנהלי הייצור, מנהלי אבטחת איכות ובקרת איכות, מנהלי השיווק, המכירות ועוד. השהות שם חושפת אותם לתהליכים, לסטנדרטים ולהתנהלות הפנימית של תאגידי הענק של תעשיית הציוד הרפואי.
במקרים רבים צוותי ההנהלה הישראלים חוזרים לישראל לאחר מספר שנות פעילות בחברה הרוכשת, ויוצאים לדרך חדשה: הם מקימים סטארט־אפים חדשים, מגייסים הון, ומפתחים טכנולוגיות נוספות שזוכות מיד לעניין מצד תאגידי ענק המחפשים את "הדבר הגדול הבא". כיום יש בישראל מאות יזמים ומנהלים שעברו את המסלול הזה – מישראל לארה"ב ובחזרה – ובשובם הקימו עשרות חברות חדשות בתחום.
במקביל, תאגידי ציוד רפואי בינלאומיים כמו מדטרוניק, אדוארדס, ג'ונסון אנד ג'ונסון ואחרים, זיהו את איכות ההון האנושי בישראל, ופתחו כאן מרכזי מו"פ שנועדו לפתח את הדורות הבאים של הציוד הרפואי. המרכזים הללו, הפועלים לפי הסטנדרטים הקפדניים של חברות האם, הכשירו דור נוסף של אנשי מקצוע ישראלים, שחלקם משתלבים בהמשך גם ביזמות עצמאית בישראל.
מאות האנשים הללו – יזמים, מהנדסים, מנהלי מוצרים ואנשי רגולציה – הם נכס לאומי. הם משלבים בין מאפייני ההיי־טק הישראלי – פיתוח מהיר, גמישות תפעולית, יעילות וחסכוניות – לבין הסטנדרטים המחמירים של התעשייה האמריקאית, הבנה מעמיקה של רגולציית הבריאות האמריקאית, תהליכים תאגידיים מורכבים והבנת שוק הבריאות האמריקאי.
אירופה, לשם ההשוואה, נמצאת כיום במקום שישראל הייתה בו לפני שני עשורים: אמנם מתקיימת שם פעילות חדשנית מעניינת בתחום, אך היא נטולת הבנה תאגידית אמריקאית החיונית להצלחה.
תאגידי הציוד הרפואי הגלובליים מתעניינים בסטארט־אפים ישראלים חדשים שהוקמו בחלקם על ידי יוצאי התאגידים הללו והם מחפשים ביניהם את מנועי הצמיחה העתידיים שלהם. ככלל, לתאגידים הללו אין עניין רב במוצרים מסוג me too והם מתמקדים בחיפוש אחר קטגוריות חדשות לגמרי, שיכולות להכניס מיליארדי דולרים. הם יודעים שהנהלות ישראליות יודעות לפתח מוצרים באופן חסכוני ויעיל תוך הקפדה על סטנדרטים קפדניים.
כך, לדוגמא, סטארט־אפ ישראלי בתחום השסתומים יודע כבר בתחילת דרכו אילו חומרים אושרו על ידי ה-FDA לשימוש במוצר מסוג זה – ואילו חומרים לא – ולכן לא יסתכן בפיתוח שאינו עומד בדרישות.
רמת האמון הגבוהה בהנהלות הישראליות מניעה תאגידים בינלאומיים להשקיע ישירות בסטארט־אפים ישראליים – ובשנים האחרונות אף בשלבים מוקדמים מאוד (סיד ו־A) מתוך כוונה להבטיח לעצמם גישה מוקדמת לטכנולוגיות פורצות דרך.
והמספרים מדברים בעד עצמם: לפי דו"ח PwC וארגון IATI בשנת 2024 הוקמו בישראל 70 סטארט־אפים חדשים בתחום מדעי החיים – מתוכם 27 בתחום הציוד הרפואי. על אף אתגרי השנה והמציאות הביטחונית, סך האקזיטים וההנפקות בתחום עמד על 1.4 מיליארד דולר – רובם המכריע בציוד רפואי – עם עסקאות רכישה של חברות כמו ,SoniView ,Cartiheal Endostream ורבות נוספות. יתרה מכך, 92% מהחברות החדשות נרשמו ופועלות בישראל.
הון אנושי הוא המשאב הייחודי שהוליד והצמיח את תעשיית ההיי־טק הישראלית לרמה של מובילה עולמית. אך כאשר משלבים אותו עם סטנדרטים תאגידיים אמריקאיים, כפי שקורה בתחום הציוד הרפואי, ערכו מוכפל והוא מסוגל להפוך למנוע צמיחה עבור כל תעשיית היי־טק הישראלית.
איל ליפשיץ הוא שותף מנהל בקרן ההון סיכון פרגרין ונצ'רס
