מחנה האימונים של טיקטוק בישראל: 10 סטארט-אפים יזכו לתמיכה בעתות משבר
מחנה האימונים של טיקטוק בישראל: 10 סטארט-אפים יזכו לתמיכה בעתות משבר
במפגש סיכום שנערך בת"א הוכרזו הסטארט-אפים שיקבלו מטיקטוק עד 20 אלף דולר בקופונים, תמיכה צמודה בניהול הקמפיינים ועוד; הסטארט-אפים שלקחו חלק בתוכנית: Double Ro, Card systems, Rubbit ,ryze beyond ,Addressable, Ynet, eBookpro, Burlington English, Flycatcher
הבוקר (שלישי) התקיים בתל אביב מפגש הסיכום של מחנה האימונים (Boot Camp) הראשון של טיקטוק של 2024. התוכנית מנתה 10 סטארט-אפים מתחומים שונים שעברו תהליך סינון קפדני ונבחרו כבעלי הפוטנציאל הגדול ביותר להפוך למפרסמים הבאים שעתידים לכבוש את הפלטפורמה. ומתוכם נבחרו חמישה.
הסטארט-אפים שלקחו חלק בתוכנית הם: Double Ro, Card systems, Rubbit ,ryze beyond ,Addressable, Ynet, eBookpro, Burlington English, Flycatcher
אחת הפעילויות הבולטות בהן טיקטוק מסייעת לעסקים ישראליים היא מחנה האימונים לסטארט-אפים של TikTok for Business. אחת לרבעון בטיקטוק בוחרים מבין מאות מועמדים את החברות עם הפוטנציאל הרב ביותר לשגשג בפלטפורמה ומעבירים אותן "סדרת אימונים" על בסיס שבועי. בסדרת האימונים, בה נציגי טיקטוק, מומחים בנושא, מלמדים את צוותי השיווק וההנהלה הבכירה על השימוש והתפעול של האפליקציה, עוזרים להם לייצר תוכן שישמיע את קולם ויתכתב עם הערכים שלהם ומספקים להם כלים למנף יכולות שיווק חדשות על גבי הפלטפורמה.
טיקטוק היא פלטפורמת התוכן הפופולרית ביותר בעולם שהחלה לפעול ב-2018 ושינתה את האופן שבו אנשים צורכים ומגלים תוכן, עם למעלה ממיליארד משתמשים גלובליים.
ממחקרים שערכה החברה עולה כי 92% ממשתמשי האפליקציה העידו על תחושה חיובית לאחר שצפו בסרטון בטיקטוק שהניע אותם לפעולה. 92% העידו שלמדו דברים חדשים ו-60% ציינו שהם תופסים את יוצרי התוכן בטיקטוק כמשפיעים יותר מסלבריטאים. על פי הנתונים, לטיקטוק יש סיכוי גבוה פי 1.8 להציג לאנשים נושאים חדשים שהם לא ידעו שהם אוהבים, בהשוואה לפלטפורמות חברתיות מסורתיות. לפי דו”ח שפרסמה גוגל, 40% מבני דור ה-Z משתמשים בטיקטוק לחיפוש.
עבור הצרכן טיקטוק היא פלטפורמת בידור והשראה לגילוי תוכן חדש. אך עבור העסקים טיקטוק היא מנוע צמיחה שעוזר להם להציג את עצמם, את המוצרים ואת הערכים שלהם, כמו גם להגיע לקהלים חדשים ולייצר קשר מחייב עם קהל הצרכנים הקיים.
חמשת הסטארט-אפים שנזכרו יזכו לחבילה מקיפה במיוחד של תמיכה מטיקטוק, שכוללת עד 20 אלף דולר בקופונים, עשרות קריאייטיבים ממומנים על ידי טיקטוק ותמיכה צמודה בניהול הקמפיינים. משתתפי התוכנית גם יזכו להכנס לקהילת הבוגרים של TikTok for Startups, אשר מונה כבר יותר מ-70 סטארט-אפים בעולמות הקונסיומר שפונים לקהל בינלאומי. הקהילה זוכה להזדמנויות רבות בתעשיה מטעם טיקטוק הכוללות חשיפה למשקיעים, שיתופי פעולה עם גורמי מפתח, וכמובן הרבה מאוד הטבות מצד טיקטוק כמו הזמנה לימי סטודיו מיוחדים שנועדו לייצר להם עוד נכסים מרקטיאליים והטבות נוספות ברמה השוטפת.
איתי גרינבוים, מנהל תוכנית הסטארט-אפים של טיקטוק והשותפויות עם קרנות ההון-סיכון בישראל, פתח את האירוע עם רקע על התוכנית, השוק והמורכבות שלו. "אנחנו במציאות של אי ודאות ואיזושהי התאמה למצב חדש - ריבית גבוהה, ירידה בגיוסים ופחות סטארט-אפים חדשים - אבל זה גם מייצר הרבה הזדמנויות. הגיוסים שנעצרו הם בעיקר של החברות השמנות עם התקציבים הגדולים של 100 מיליון דולר ויותר. העובדה שהן מגייסות פחות נותן מקום לסטארט-אפים הצעירים לנצל את העובדה שיש להן פחות תחרות בפלטפורמה, כי הם מתחרים עם פחות שחקנים עם תקציבים משמעותיים. זו הזדמנות להביא קול ייחודי ובולט ולבנות מיצוב בפלטפורמות השונות וכאן אנחנו נכנסים לתמונה, אנחנו עוזרים להם להתגבר על אי הודאות ולנצל אותה לטובתם, כי לא בטוח שהזדמנויות כאלה יחזרו. 'כל משבר הוא הזדמנות', אמר צ'רציל, ויש לנו הרבה הזדמנויות. תוכנית הסטארט-אפים שלנו היא תוכנית האצה לחברות שאנחנו מזהים את הפוטנציאל שלהן, שרוצות לעשות פעילות משמעותית בטיקטוק על הצד הטוב ביותר".
התוכנית עוזרת לחברות להבין מה זו הפלטפורמה הזו, לפגוש מומחים, לעבוד עם הצוותים שעוזרים לצמוח, להיחשף לתעשייה ולקרנות. שלושת הדברים שהכרחיים להצלחה על פי גרינבוים הם תקציב משמעותי, קריאייטיבים וניהול קמפיין.
עוד דיברו באירוע אנה ליפניק, יזמת סדרתית, שהקימה בעבר את חטיבות השיווק בישראל של סמסונג ו-וואווי. בראיון עם אדר דמרי, מובילת האופרציה של תוכנית, ציינה ליפנק ש"התכונה החשובה לבניית מותג חזק היא עקביות. חברה שיוצאת לשוק צריכה כל הזמן לשים לב למותג, למה היא משדרת, והאם קהל היעד מדויק. לשים בעקביות את תשומת הלב בעולמות של שיפור, דיוק וצמיחה מתמידים ולזהות הזדמנויות". דבר נוסף עליו דיברה ליפנק הוא החשיבות של בחירת השותפים. "שותפות היא מערכת יחסים שיש לטפח ולשמור. הצלחה בעיני היא לאסוף סביבי את האנשים הנכונים בזמן הנכון. כשהמערכת עובדת וכל בעלי העניין סביבנו הם האנשים המדויקים לנו - משקיעים, שותפים, עובדים - זאת הצלחה".
עידן ברונר מוביל את ורטיקל הקונסיומר טק ודיבר על חשיבות ההזדמנות העסקית בטיקטוק למפרסמים ישירים, על הקהלים הייחודים בפלטפורמה ועל החשיבות של Social Proof למותגים וסטארטאפים כדי לייצר שיח משמעותי עם צרכנים פוטנציאלים. ״המונח של ׳סושיאל פרוף׳ הוא קונספט שמתבסס על פסיכולוגיה שיווקית שאומר שיותר אנשים עשויים להגיב ולרכוש את המוצר או השירות של המותג שלכם כשהם רואים שאחרים מגיבים, מאשרים ומשתפים אותו. השיח הזה בפלטפורמה מחזק את תחושת ה״פומו״ אצל הצרכנים בכך שהיא מציגה להם באופן אותנטי את כלל היתרונות שניתן להפיק מהמוצר/השירות״.
מאיה אלרון מהום ולייף סטייל דיברה על התנהגות צרכנית שונה ומשתנה ועל המשמעות של איפה ומתי אנחנו פוגשים את הצרכנים - המסע הצרכני. "אנחנו בעולם שההפצה בו הרבה יותר קלה בגלל הטלפון הנייד שצמוד אלינו, אבל דורשת מאיתנו את האדפטציה להגיע לצרכן מהרגע הראשון שהוא רואה את המוצר ועד שהוא רוכש אותו. ההתנהגות מאוד מורכבת ולא לינארית וככל שתצליחו לתקשר ולהעביר למערכת מה הכי משמעותי עבורכם, כך תצליחו לעשות סקייל בצורה משמעותית. כמה שיותר סיגנלים יותר טוב".
דניאל בן ציון, Head of Client Solution, דיברה על ההזדמנות העסקית לסטארט-אפים ."טיקטוק היא לגמרי המקום להגיע לקהלים חדשים. אנחנו פלטפורמת בידור. 40% מהמשתמשים שלנו לא קיימים בפלטפורמות אחרות. החוויה אצלנו עונה למשתמש על כל הצרכים של החיפוש, הגילוי, הסושיאל".
בן ציון ציינה כי "שימוש יומי ממוצע בטיקטוק הוא מעל 90 דקות. יש פה קשב בשפע רק צריכים לדעת לפנות לקהלים ולהגיע אליהם. אנחנו כבר מזמן לא פלטפורמה של ריקודים מזמן הפכה לכל הגילאים, יש מענה לכל תוכן שנרצה לצרוך. ב-2021 הגיל הממוצע של המשתמשים היה 18-24. ב-2023 כמעט 80% הם מעל גיל 24. זה כוח צרכני עצום. אחד מכל שלושה יוזרים רכשו משהו מזה שראו בטיקטוק. טיקטוק יוצרת טרנדים שעוברים לעוד מקומות. יש קהילות שלמות שנולדו בטיקטוק. תהיו מוכנים לאמץ את זה".
בוגרי התוכנית הגיעו לספר על הצלחות בטיקטוק ועל הסיבה שבחרו להתחיל לשווק את המוצרים שלהם בטיקטוק. מיקי עטיר, סמנכ"ל שיווק Photomyne, לסריקת תמונות ושקופיות עם 2.3 מיליון עוקבים, סיפר ש"רוב הקהל שלנו הוא בני 45 פלוס אבל הם כן צופים בטיקטוק שעה ביום. הם לא יוצרים תוכן אבל צופים בו ואני יכול להגיע אליהם. היופי הוא שאם נתתי לקריאטור (יוצר תוכן) בריף אני מקבל זווית חדשה שלא חשבתי עליה לייצר תוכן עבור המותג שלי. אני יכול לפנות לעוד קהלים בעוד שפות".
אפרת מרמור, סמנכ"לית שיווק Airdoctor, אפליקציה המחברת בין מטיילים בעולם לרופאים מקומיים, עם למעלה מ-20 אלף רופאים בשבע שפות, אמרה כי "טיקטוק יותר חזקה בעולמות הטראוול מאשר גוגל. שם המקום שאנשים בונים את הטיול וחושבים מה יקרה כשיסעו. אנחנו עובדים עם יותר מ-400 קריאטורים והכוח הוא גם בכך שהם מגיבים על פוסטים אחרים שלנו וזה מאוד עוזר".
איליה אנדרב מנכ"ל Easyplant, צמחים שמשקים את עצמם, בבעלות מיקסטיילס: "בטיקטוק הקהל צומח ועלויות השיווק זולות יותר. קשה להסתמך על ערוץ אחד, כמו פייסבוק למשל, ההגוונה מאוד חשובה. אתה רוצה לפגוש את הלקוח ממספר מקורות ופלטפורמות כדי שיזכרו אותך ויהיה להם חיבור למותג. הקריאטורים מייצרים לנו גם רעיונות איך לשווק, וכל זה ב-100-300 אלף דולר".
יעל אלרואי, שותפה בקרן הון סיכון ויולה, הביאה את הזווית של המשקיע וסיפרה ש"מתוך 25 השקעות יש שלוש חברות שמחזירות את החזר ההשקעה. כשמסתכלים על סטארט-אפים אנחנו מחפשים צוות ראוי למשימה עם אנשים יוצאי דופן, מוצר ייחודי ושוק ייחודי. מאחר והתנהגות צרכנים משתנה מאוד אז צריך כל הזמן למדוד ולמדוד את המרקטינג. הדאטה הוא זה שמדבר. הקצב שצרכנים משתנים הוא מהיר וצריכים כל הזמן לשנות ולמדוד. המדד הכי קריטי שקרנות מסתכלות עליו זה CAC/LTV. אז צריך כל הזמן להבין מה לא עובד ולהתפקס על מה כן עובד".
