דוח טכנולוגי הפניה לטיפול שורש: המשטרה לא מצליחה להבחין בין אמצעי למטרה
דוח טכנולוגי
הפניה לטיפול שורש: המשטרה לא מצליחה להבחין בין אמצעי למטרה
החוקרים שהפעילו את פגסוס פעלו מנקודת הנחה שהמטרה של המשטרה היא לחשוף פשעים ועבריינים. זה לא נכון. מדובר באמצעי. מטרת המשטרה היא להגן על אזרחיה ולשמור על זכויותיהם. וכדי לגרום למשטרה להפנים את זה, דרוש יותר מטיפול נקודתי במחדלי השימוש בפגסוס
אחד הדברים היותר ברורים שעולים מהחשיפה העדכנית של תומר גנון ב"כלכליסט" הבוקר הוא שתגידו מה שתגידו על המשטרה, העדפה לצד זה או אחר של המפה הפוליטית כנראה שאין לה. בין אם מדובר בפעילי מחאה נגד נתניהו או שותפים ובני משפחה של ראש הממשלה לשעבר, המשטרה לא רואה מולה אזרחים בעלי זכויות שיש להגן עליהן אלא מטרות על מסך המחשב, מקורות מידע גולמי שהשאלה היחידה שרלוונטית לגביו היא איך מגיעים אליו ולא האם זה בכלל נכון לעשות זאת.
מאז פורסם באצמע ינואר התחקיר הראשון על השימוש שעושה המשטרה בפגסוס, תוכנת הריגול של NSO הישראלית, דובר רבות על מהות הכשל שהוביל לפריצות ולמעקבים ללא צווים או ללא צווים מתאימים אחרי אזרחים שלעתים לא נחשדו בכל עבירה פלילית. שואלים האם מדובר היה בכשל נקודתי, טכנולוגי, מערכתי או רגולטורי. מחפשים איפה היתה הנפילה, הטעות שצריך לתקן. האם יש צורך בנהלים טובים יותר, בפיקוח הדוק יותר, בשקיפות גדולה יותר, בשרשרת פיקוד מודעת יותר, מיומנת יותר טכנולוגית ומעורבת יותר, או בבתי משפט קפדנים יותר. הכל נכון, הכל דרוש, אבל אף אחד מהם לא יפתור את בעיית היסוד. לכל היותר, מדובר בתיקון נקודתי לשימוש שעושה המשטרה בפגסוס. אבל זה רק פלסטר על פצע עמוק ומדמם.
3 צפייה בגלריה
רמי לוי מרים פיירברג ואבנר נתניהו. תחת עינה הפקוחה של המשטרה
(צילום: אבי מועלם, אסף פרידמן, טל שחר)
חשיפת "כלכליסט" הבוקר מעלה כי השימוש בפגסוס לא היה נקודתי, לא תקלה ממוקדת במקרים יוצאי דופן. זה היה כלי יומיומי שהופעל בלי אבחנה נגד פעילי מחאה, נבחרי ציבור, עובדי מדינה בכירים, עיתונאים ואנשי עסקים. זה לא היה כלי חקירות. זה אפילו לא היה כלי לאיסוף מודיעין במקרים מיוחדים. זה היה כלי שנעשה בו שימוש חסר אבחנה על מנת להגיע לכל מידע שחוקרי המשטרה רצו להגיע אליו, בלי קשר לצידוקים.
הכשל המרכזי כאן הוא שבקרב חוקרים במשטרת ישראל קיים חוסר הבנה עמוק של מה המשמעות של להיות אזרח במדינה דמוקרטית ומה התפקיד של המשטרה במדינה כזאת. החוקרים שהפעילו את פגסוס פעלו מנקודת הנחה שהמטרה של המשטרה היא לחשוף פשעים ועבריינים, ולשם כך כל האמצעים כשרים. ואולם, זו לא המטרה העיקרית של פעילותה. המטרה העיקרית של המשטרה היא להגן על אזרחי ותושבי המדינה, ולשמר את זכויות האדם והאזרח שמוקנות להם. היא עושה את זה באמצעות חקירת פשעים ולכידת עבריינים, אבל זו לא המטרה אלא רק האמצעי להשגתה.
3 צפייה בגלריה
דיון בועדת חוקה בפרשת NSO. רענון הגדרות תפקיד המשטרה על הפרק?
(צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)
המשטרה מגנה על הזכויות של אזרחי ישראל באמצעות הפיכת הרחובות לבטוחים יותר, הגנה על שלום גופם ורכושם. לפעמים פעולות החקירה שלה כרוכות בפגיעה בזכויות שונות, אך אלה צריכות להיות מוגבלות ככל האפשר ובוודאי שלא לגרום לפגיעה עמוקה יותר מההגנה שפעילות המשטרה אמורה לספק. לכן, פגיעות מסוג זה – חיפושים, האזנות סתר – מוגבלות במסגרת החוק ונתונות לפיקוח של בית המשפט. לו היתה המטרה של המשטרה לחקור ולחשוף פשיעה בלבד, לא היה צורך במגבלות אלה, שהרי הן מונעות ממנה לבצע מטרה זו בצורה הטובה ביותר. מרגע שהמטרה היא הגנה על זכויות האזרחים, הצורך במגבלות הופך למובן מאליו.
החוקרים ביחידת הסיגינט של המשטרה לא חשבו במונחים אלה. שאלת הזכויות של האזרחים שנגדם השתמשו בפגסוס לא עמדה לנגד עיניהם וגם לא תפקידם כשוטרים להגן על זכויות אלה. הם ראו רק מקורות מידע אפשריים שיכולים לשרת חקירות קיימות או עתידיות, ואת הכלים שיכולים לשמש אותם על מנת להגיע למידע זה. כשזו התפיסה, לא משנה אם היעד חשוד בעבירה או לא, האם הוא עבריין ידוע או עיתונאי, נבחר ציבור או פעיל מחאה. השאלות האם האמצעי מוצדק, האם הפגיעה שתיגרם מעצם השימוש בו ראויה, מוגבלת וקטנה מהתועלת שתופק בזכותו בכלל לא עמדו לנגד עיניהם. הן לא היו חלק ממערך השיקולים שלהם.
3 צפייה בגלריה
רוני אלשיך וקובי שבתאי, מפכ"לי המשטרה. אמורים להגן על זכויות האזרחים
(צילום: אלעד גרשגורן, שאטרסטוק)
תפיסה זו מעידה על כשל ערכי עמוק ובסיסי, חוסר הבנה יסודי של תפקידם כשוטרים. היא גם מצביעה על כך שהבעיה אינה רק פגסוס ואופן השימוש בה, ולכן כל פתרון שיינקט ביחס אליה אולי יצליח למתן שימוש לא מרוסן בתוכנות ריגול אך לא ימנע פגיעות עתידיות באמצעים אחרים. הבעיה כאן אינה שוטרים שלא הבינו מה זה פגסוס ומה היא עושה, אלא שוטרים שלא מבינים את תפקידם ואת תפקיד המשטרה. התייחסות מיידית לפערים ולכשלים הנקודתיים והמערכתיים שהובילו לשימוש הבעייתי של המשטרה בפגסוס היא הכרחית וחשובה, אך צריכה להיות רק הצעד הראשון. השלב הבא חייב להיות טיפול בכשלים הערכיים שמושרשים עמוק במשטרה ובשוטרים, התמודדות עם חוסר ההבנה של החוקרים את תפקידם ואת האחריות שמוטלת על כתפיהם.
המשטרה לא צריכה רק נהלים טובים יותר ופיקוח צמוד יותר. היא צריכה סדרת חינוך מהותית. עימות ישיר עם חוסר ההלימה בין תפקיד המשטרה באידיאל לאיך שהוא נתפס בפועל על ידי השוטרים - והחדרת ההבנה הבסיסית לגבי מהות תפקידם. התייחסות כזאת תפתור לא רק את המחדלים של פרשת פגסוס, אלא גם תסייע למנוע מחדלים דומים עתידיים.
