TechTalkהפסד נקי: אי שילוב ערבים בתעשיית ההייטק מונע ממנה צמיחה ושגשוג
TechTalk
הפסד נקי: אי שילוב ערבים בתעשיית ההייטק מונע ממנה צמיחה ושגשוג
החדשנות נמצאת עמוק ב-DNA של החברה הערבית. אלפי רופאים ורופאות בישראל הולכים בדרכם של ממציא האלגברה אל-ח'ואריזמי ולמפתח משקפי הראייה אבן אל-היית'ם. מוחמד אבו נדא, מנכ"ל Ibtikar BaseCamp, סבור שההייטק הישראלי מחמיץ פוטנציאל עצום
רק 2.4% מעובדי ועובדות ההייטק בישראל מגיעים מהאוכלוסייה הערבית. נסו להביט שנייה על הנתון הזה ותחשבו מה היה קורה אם הדברים היו נראים אחרת. מה היה קורה אם לצד ה-2 היינו מוסיפים עוד 0 והשיעורים היו מגיעים ל-20%. מה היה קורה אם דמויות החיקוי של כל צעיר וצעירה ערבים בישראל, היו מנהלים ערבים בהייטק ואנשי תוכנה ופיתוח, שנמצאים בעמדות מפתח בקטר הצמיחה של המשק הישראלי? איך החברה והכלכלה הישראלית היו נראות? כנראה אחרת לגמרי - גם מבחינת הצמיחה הכלכלית, אבל לא פחות חשוב מזה גם מבחינה חברתית.
בשנים האחרונות קמו לא מעט מיזמים שניסו "לפצח" את התעלומה הזאת ולהגדיל משמעותית את מספר היזמים והיזמיות הערבים. הם עשו צעדים ענקיים בדרך להגשמת החזון של 20% ערבים בתעשיית ההייטק הישראלית, אבל האתגרים עוד גדולים והדרך ארוכה. עם השנים, הביטוי "השתלבות הערבים בענף ההייטק" הפך כבר לקלישאה, עוד סיסמה ריקה מתוכן שנזרקת לאוויר, כמעט בלתי מושגת אפילו.
מה באמת חסר לאוכלוסיה הערבית כדי לשבור את תקרת הזכוכית הזאת? האם מדובר במיומנויות לקויות? בחוסר יכולת אמיתית להשתלב בענף? כנראה שלא. הרי האוכלוסייה הערבית בישראל מציגה דומיננטיות מרשימה בענף הרפואה בישראל - אחד התחומים היוקרתיים והמורכבים ביותר שקיימים, שדורש לא מעט ידע, הבנה, יכולות ניתוח, עמידה בלחצים ועוד. רופאים ורופאות ממלאים את בתי החולים והמרפאות, לצד תפקידי מפתח נוספים, רפואיים ופרה רפואיים.
כלומר, בניגוד לחלק מהדעות יש הון אנושי ערבי איכותי ומשמעותי, שיכול להגיע להייטק ולתת לו זריקת מרץ וכוח ולהכניס לתוכו פרץ של יצירתיות ורעיונות חדשים, שכל כך חסרים לו. הרי ראינו לא פעם שאנשים שמגיעים מתרבות שונה מביאים קו מחשבה שונה. הגיוון החברתי מאפשר לארגונים לצמוח ולשגשג. לא במקרה אפשר לראות היום לא מעט מנכ"לים ואנשים בתפקידים בכירים מאוד בחברות הגדולות בעולם, כמו מנכ"ל גוגל למשל, סונדאר פיצ'אי, שמגיע במקור מהודו הרחוקה, והדבר נכון גם לאפל, מטא ועוד.
לדעתי, הטעות שרוב המיזמים עשו עד היום במסגרת הניסיונות שלהם לשילוב האוכלוסייה הערבית בהייטק היא שהם לא שמו דגש חזק מספיק על הרגש ועל החיבור בין התרבות הערבית לטכנולוגיה וחדשנות. בסופו של דבר, הסיבה שהמגזר הצליח להצמיח את הרופאים והרפואות מהטובים בישראל היא מסורת ותרבות ארוכות שנים. ענף הרפואה הושרש עמוק מאוד בתרבות הערבית, אפילו מאות שנים אחורה. כבר מגיל קטן ילדים וילדות נושאים את עיניהם אל האבא, האמא, האח/ות, הדוד או הדודה הרופאים ורוצים להיות כמוהם כשהיו גדולים.
המסורת והתרבות הערבית הן מילות המפתח שיאפשרו לפצח את התעלומה הזאת. אם נוכל לחבר מחדש בין ההישגים שהגיעו אליהם יזמים ויזמיות מכל העולם בתחומים פורצי דרך, כמו המתמטיקאי המוסלמי אל-ח'ואריזמי שהמציא את האלגברה במאה ה-9 או הפיזיקאי אבן אל-היית'ם, שמחקריו סללו את הדרך לפיתוח משקפי ראייה ועדשות, נוכל להצית את ניצוץ היזמות מחדש בלבבות של הצעירים והצעירות הערבים.
כיום, הצעירים הערבים לא תמיד מתחברים לנרטיב הישראלי. כדי לבצע את החיבור הזה צריך לעבור דרך תחנות התרבות שלהם וההישגים שהשיגה לאורך השנים. אם נגרום לכל אחד ואחת במגזר להאמין שזה אפשרי ושהחדשנות נמצאת ב-DNA הערבי כבר אלפי שנים, נשים את האבן הראשונה בדרך לבניית מסורת הייטק ערבית. האוכלוסייה הערבית זקוקה לחיבור רגשי ועמוק לענף ההייטק הישראלי, כדי להרגיש שווה בין שווים, כדי להרגיש שהדלת פתוחה עבורה לרווחה והשמיים הם הגבול.
ההון האנושי הערבי נמצא כבר כאן. אנחנו רק צריכים לחבר אותו מחדש רגשית ותרבותית לטכנולוגיה וחדשנות. זה אפשרי וזה תלוי רק בנו.
מוחמד אבו נדא הוא מנכ"ל Ibtikar BaseCamp - מיזם חדשנות הפועל להגדלת מעורבות האוכלוסייה הערבית בענף ההייטק והיזמות בישראל
